קאץ ואח' נ' יעקב סדן אחזקות והשקעות בע"מ

בתובענה למתן סעד הצהרתי עוסק פסק דין זה.

התובענה הוגשה על ידי שני זוגות שהתקשרו עם המשיבה בהסכמי מכר לפיהם תבנה המשיבה בנין דו-משפחתי ובו בית מגורים לכל אחד מהזוגות התובעים; בחלוף תקופה של כשנה ושלושה חודשים מאז חתימת ההסכמים שלחה המשיבה הודעת ביטול ההסכם למבקשים והבנייה לא יצאה לפועל. במסגרת תובענה זו עתרו אפוא, המבקשים להצהיר כי ההסכמים שנחתמו בין המבקשים 1 ו-2 (להלן: "קאץ") והמבקשים 3- 4 (להלן: "בר עוז") לבין המשיבה תקפים וכי ה"הודעה על סיום ההסכם" שנשלחה למבקשים על ידי המשיבה בטלה ומבוטלת.

הרקע לתובענה

1.המבקשים, שני זוגות, כאמור, התקשרו בהסכמי מכר מקרקעין עם המשיבה לבניית בית מגורים דו משפחתי על מגרש בעיר נתניה (להלן: "ההסכמים"); בית המגורים הוא חלק מפרויקט שיזמה המשיבה לבניית 10 קוטג'ים דו-משפחתיים על 5 מגרשים (להלן: "הפרויקט").

2.הסכמי המכר לבניית בתי המגורים נחתמו ביום 17.12.14 תחילה עם קאץ ולאחר מספר ימים, ב- 28.12.14, עם בר עוז. ההסכמים כללו סעיף ביטול הדדי של ההסכם לפיו אם לא יתקבל היתר בניה בתוך 12 חודשים ("תוספת לחוזה מיום 17.12.14" בהסכם קאץ, נספח 1 לבקשה) או בתוך 9 חודשים (הסכם בר עוז, נספח 2 לבקשה) ממועד חתימת ההסכם, יהיה רשאי כל צד לבטל את ההסכם (סעיף 5.4.2 להסכמים, להלן גם: "סעיף הביטול").

3.לאחר למעלה משנה מעת החתימה על ההסכמים, שלחה המשיבה ביום 7.4.16 מכתבי הודעת ביטול ההסכם למבקשים בהתאם לאמור בהסכם וסיבת הביטול, כך על פי ההודעה, היא כי טרם ניתן היתר בניה (נספח 7 לבקשה). המחלוקת בין הצדדים העומדת בליבת הדיון היא שאלת תוקפן של הודעות הביטול. האם, כטענת המבקשים, בנסיבות בהן התקבל 'היתר בניה בתנאים' והמכשול היחידי לקבלת היתר הבניה, לשיטתם, היה תשלום של כ-20,000 ₪ שהמשיבה לא שילמה ובכך סיכלה בפועל את קבלת ההיתר, אין היא זכאית להפעיל את סעיף הביטול, או שמא כטענת המשיבה הפעלת סעיף הביטול נעשתה כדין ובהתאם להסכמות שגובשו בהסכם ומתיישבות עם לשון ההסכם, קרי, משלא נתקבל היתר בניה בחלוף למעלה מ - 12 חודשים מיום חתימת ההסכם רשאי כל אחד מהצדדים לשלוח הודעת ביטול ההסכם.

גרסת המבקשים וטענותיהם

4.לאחר חתימת הסכמי המכר פעלו הצדדים בשיתוף פעולה בעניין הגשת הבקשה להיתר בניה, ומשהוגשה ניתן ביום 22.10.15 'היתר בניה בתנאים' (נספח 4 לבקשה). לאחר קבלת היתר הבנייה המותנה בשורת תנאים כמפורט בנספח 4 מכרו המבקשים 3 -4 את דירת מגוריהם כדי לממן את התמורה בהתאם להסכם. ביום 7.2.16 שוב הוגשו תכניות לקבלת היתר בנייה בהתאם לתנאים שפורטו בהיתר המותנה.

5.ביום 6.4.16 שלחה אדריכלית המשיבה (להלן: "אילנה") מסרון למבקשים ובו דיווח על התקדמות הליכי ההיתר וכך כתבה: "עכשיו יצאתי מהעירייה. הבקשה הועברה לחלת לחתימות, הבטיחו לי שבתחילת שבוע יעבירו אותה למחלקת גביה. בראשון או שני אאסוף את החשבון ממחלקת גביה ואעביר אותו לתשלום. יקח כשבוע מיום התשלום עד שהוא יקלט ויוציאו היתר בניה". לטענת המבקשים ביום 7.4.16 הועבר היתר הבניה למחלקת הגביה לצורך גביית אגרת ההיתר בסך של 16,127 ₪ ודמי פיקדון בסך 3,458 ₪ ובשלב זה כל שנותר למשיבה, כך טוענים המבקשים, הוא לשלם את האגרה ולקבל את ההיתר.

6.ביום 7.4.16 קיבלו המבקשים את מכתבי ביטול ההסכם מהסיבה כי בחלוף התקופה המוסכמת לקבלת היתרי בנייה, עדיין לא התקבלו ההיתרים. המבקשים דחו את הודעת הביטול (נספחים 8-10 לבקשה) מיד בסמוך. לטענת המבקשים בפגישות שקיימו עם המשיבה בסמוך להודעת הביטול, הציעה המשיבה למכור למבקשים את המגרש כדי שיבנו את הבית בעצמם אולם המבקשים דחו את ההצעה ועמדו על קיום ההתחייבויות כלפיהם, ולאחר שדחו את ההצעה חזרה המשיבה, במכתב נוסף, על עמדתה כי ההסכם מבוטל.

7.לאחר קבלת הודעת הביטול פנו המבקשים לוועדה המקומית וקיבלו את שובר תשלום אגרת ההיתר שהופק ביום 20.4.16 (נספח 12 לבקשה) שהיה על המשיבה לשלם לטענתם, עוד ביום 6.4.16 בטרם שלחה את הודעת הביטול.