ה"פ 41232-06-15

1.בקשת המשיבים לעיכוב ההליכים בתיק והפניית המחלוקת שבין הצדדים, להליך בוררות, זאת בשל קיומה של תניית בוררות, הקבועה בסעיף 11 להסכם שיתוף שנכרת בין הצדדים בשנת 2011.

2.ברקע הבקשה, תובענה שהוגשה על ידי המבקשים שהינם חלק מחברי קבוצת רכישה שמנתה 84 חברים שהתגבשה לצורך רכישת קרקע ברח' יעל רום 4 פתח תקוה ובנית יחידות דיור עליה, כנגד המשיבה 1, אמפא מליבו – מארגנת הקבוצה, וכנגד אורתם סהר - החברה הקבלנית השולטת באמפא, שתיהן אף חברות לכעצמן בקבוצת הרכישה, לקבל לידיהם מסמכים ומידע הנוגעים לפרויקט הנדל"ן הנ"ל (להלן: "המבקשים"; "אמפא" או "המארגנת"; "אורתם" או "הקבלן"; ו"הפרויקט" בהתאמה).

להשלמת התמונה יצויין, כי התובענה הוגשה גם כנגד עו"ד יואב זהבי אשר מונה כיועץ משפטי בכל הקשור להסכם ולביצוע הפרויקט וכנאמן חברי קבוצת הרכישה (להלן: "הנאמן"). עו"ד זהבי הודיע כי אינו נוקט עמדה במחלוקת בין הצדדים ומותיר את ההכרעה בתובענה, כמו גם בבקשה נושא המחלוקת דנן בשאלת הליך הבוררות לשיקול דעת בית המשפט.

3.תמצית טיעוני המשיבות היא כי יש בידיהן טענות רבות וכבדות משקל כנגד התובענה המספיקות לדחייתה לגופה, אלא שבין הצדדים קיים הסכם בוררות ולאורו יש לברר את התובענה בבוררות ולא במסגרת שלפני. לעניין זה טוענות המשיבות, כי אף לשיטת המבקשים עצמם, הצדדים הדרושים לתובענה הינם כולם צדדים להסכם השיתוף וממילא להסכם הבוררות, כשכל עילות התובענה נובעות מהסכם השיתוף על נספחיו וכפופות על כן להסכם הבוררות. הואיל והמשיבות היו ועודן נכונות לעשות כל הדרוש לקיומה של הבוררות, יש לקיים את הסכמת הצדדים לעניין זה ולהורות כאמור. על מנת למנוע לזות שפתיים הודיעו המשיבות כי אינן עומדות על כך שהנאמן הוא שימנה את הבורר והן נכונות שזהות הבורר תקבע על ידי בית המשפט.

4.תמצית תשובת המבקשים היא, כי בהקשר לכל אחת מההתקשרויות (מול אמפא, מול אורתם ומול הנאמן), קיים הסכם נפרד הנעדר תניית בוררות. היחסים בין חברי הקבוצה לשלושת הגורמים הנ"ל הוסדרו לטענת המבקשים בשלושה הסכמים נפרדים. היחסים בין חברי הקבוצה לאמפא הוסדרו בהסכם נספח א' ("כתב הזמנה למארגן) בינם לבין אורתם באמצעות נספח ב' ("הסכם שירותי בניה"), ובינם לבין הנאמן בהסכם נספח ג' ("כתב הזמנה ליועצים המשפטיים). בשלושת ההסכמים הנ"ל לא קיימת תניית בוררות וממילא חל עליהם הדין הכללי. אין בהם גם תניה המכפיפה אותם, בעניין כזה או אחר, להסכם השיתוף, ואין בעובדת הפיכת עצמם גם לרוכשי דירות, כדי להביא להחלת תניית הבוררות עליהם או לבטל את מערכות היחסים המהותיות שבינם לבין רוכשי הדירות. המדובר איפוא בשתי מערכות יחסים שונות בתכלית.

המבקשים טוענים עוד כי בהנתן תכליתה של תניית הבוררות – המנעות מעיכוב ביצוע הפרויקט התלוי בהעברת תשלומים נפרדים ע"י כל אחד מחברי הקבוצה, נכללה תנית הבוררות היוצרת מתווה מהיר לפתרון כל סכסוך בין צדדים להסכם השיתוף לבין הנציגות, תכלית המשתקפת גם בסעיפי המשנה של התניה שעניינם התשלומים. על כן טוענים המשיבים עצם תנית הבוררות ונוסחה מלמדים כי הכוונה היתה להחילה על מערכת היחסים בין הצדדים להסכם השיתוף ולא על מערכות היחסים שבין המבקשים לספקים השונים.

בכל מקרה טוענים המבקשים כי המדובר בתניה מקפחת בניגוד לחוק חוזים אחידים התשמ"ג – 1982 שדינה להתבטל.

ולבסוף טוענים המבקשים, כי בענייננו מדובר במערכות יחסים משמעותיות ומורכבות השונות זו מזו כלפי כל גורם, ואין כל יתרון אוביקטיבי להעברת התיק להכרעת בורר.

5.המשיבות מסרו תשובתם לתגובת המבקשים ובה טוענות הן כי הטענה לפיה סעיף הבוררות בהסכם השיתוף אינו חל עליהן מנוגדת גם לטענותיהם המהותיות של המבקשים בתביעתם, אשר תיארו אותן כ"נאמניהם, שלוחיהם, שותפיהם לעסקה וצדדים שכנגד להסכמים להם היו המבקשים צד" ואשר התקשרו ב"הסכמים קשורים נוספים במסגרת גיבוש קבוצת הרכישה" (עמ' 4 לתובענה). על כן משמדובר בהסכמים קשורים להסכם השיתוף, הצדדי הינם צדדים לו ותניית הבוררות חלה על כל עניין הקשור בהסכם השיתוף.