זר תחנות דלק בע"מ נ' ש.י. מיטב השקעות יזום ובנין בע"מ ואח'

האם יש להצהיר כי הסכם השכירות שנחתם בין הצדדים בטל מחמת אי התקיימות תנאי מתלה, הטעיה וטעות ואף מחמת הפרה יסודית של ההסכם?

א.רקע עובדתי

1.המשיבות (להלן גם: "המשכירות") הן בעלות זכויות במתחם תחנת תדלוק בראשון לציון (להלן: "התחנה").

2.המבקשת היא חברה העוסקת בהפעלת תחנות תדלוק (להלן גם: "השוכרת").

3.ביום 29.2.16 חתמו הצדדים על הסכם שכירות לפיו שכרה השוכרת את התחנה מהמשכירים (להלן: "ההסכם") לתקופה של שבע שנים, עם אופציה להארכה אוטומטית לעוד שלוש פעימות של חמש שנים כל אחת. התחנה הוגדרה בהסכם ככוללת מתחם תדלוק לדלק וגז, חנות נוחות, חנות אביזרים ומכונת שטיפה. בהסכם נקבע, כי בנוסף לדמי השכירות החודשיים, השוכרת תשלם גם סכום כספי נוסף בגין כל קילוליטר של דלק וגז, מעל כמות מסוימת שתימכר בתחנה.

4.המשכירות הצהירו בסעיף 4.2 להסכם כי: "התקבל טופס 4 בגין התחנה אשר העתקו מצ"ב להסכם זה כנספח ב2".

5.השוכרת הצהירה בסעיף 5.1 כי:

"ניתנה לה הזדמנות לבדוק בעצמה ובאמצעות יועצים מטעמה את כל המידע הרלוונטי ביחס למקרקעין ולתחנה וכן ערכה את כל הבדיקות הנדרשות בכל הגופים ו/או הרשויות המוסמכות, לרבות בדיקת הוראות התב"ע החלה על המקרקעין, היתרי בנייה, התאמת מצב התחנה בפועל להיתרי הבנייה, אפשרות השימוש בתחנה והתכליות המותרות בה לרבות הדרישות לקבלת רישיון עסק ו/או כל רישיון אחר וכן את דרישות הרשויות לצורך הפעלת התחנה למטרת השכירות".

6.כמו כן, השוכרת הצהירה בסעיפים 5.3-5.4 להסכם כי: