דויטש ואח' נ' כהן ואח'

תובע שכנגד

רן כהן

נגד

נתבעים שכנגד

1.דויטש רמי

2.דויטש יעקב

פסק דין

1.תביעה ותביעה שכנכד, שמקורן ביחסי שכירות של בית בזכרון יעקב, הידוע כחלקה 32 בגוש 11375 בשדרות בן גוריון 35א (להלן: "הבית").

2.בטרם נפנה לטענות הצדדים ולהכרעה בהן, נביא בקצרה את השתלשלות העניינים הדיונית בתיק דנן. תחילתו של ההליך שלפניי הוא בתביעה שהגיש התובע - מר רמי דויטש (להלן: "התובע"), כנגד הנתבעים רן כהן (להלן: "הנתבע") - עו"ד במקצועו, וכנגד רעייתו הגב' שרון כהן (להלן: "הנתבעת"). בכתב התביעה המקורי עתר התובע לפנות את הנתבעים מן הבית ולחייבם לשלם את הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם השכירות בין הצדדים - סך בש"ח השווה ל – 100$ בגין כל יום איחור בפינוי הבית ובסה"כ סך 73,080 ₪, וכן סך 15,000 ₪ פיצוי בגין ההפרה. התובע העמיד את סכום תביעתו ע"ס 80,080 ₪.

3.הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן, וביום 11.06.2009 התקיים דיון בפני כבוד הרשם רומי, במהלכו הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה: "מבלי שמי מן הצדדים מודה בטענות משנהו ומבלי שהדבר יהווה ראיה או הודאה בעובדות התביעה . בכפוף לתשלום סך 40,000 ₪" יפנו הנתבעים את הנכס מושא התביעה פינוי רצוני וימסרו מפתחותיו לידי התובע עד ולא יאוחר מיום 15.7.2009 (ראו נפסח ת/9 לתצהיר עדות ראשית של מר יעקב דויטש). עוד הוסכם בין הצדדים כי כל המחלוקות המחלוקות הכספיות שלא מצאו פתרונן בהסדר הנ"ל תידונה ע"י בית המשפט.

4.לאחר שבית המשפט התיר לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן בו יכללו נזקיו עד ליום הפינוי והנזקים שנגרמו לבית (החלטה מיום 18.7.2010), הגיש התובע כתב תביעה מתוקן בגדרו עתר לסעד כספי בלבד. לטענת התובע, מגיעים לו פיצויים מוסכמים בשל איחור הנתבעים בפינוי הבית עד ליום הפינוי בפועל (עפ"י ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים בפני כבוד הרשם רומי- ביום 15.7.2009) - בסך 34,000$- השווה לסך 134,299 ₪. כמו-כן, עתר התובע לחייב את הנתבעים בסך 26,096 ₪ בגין הנזק שנגרם למושכר עפ"י חוות דעתו של השמאי שצורפה לכתב התביעה המתוקן; סך 1,200 ₪ - עלות חוות דעתו של השמאי; וכן סך 4,074 ₪ בגין הפסד ימי השכרה לשם תיקון הליקויים בבית. התובע טען כי על הנתבעים לשלם לו, לאחר ניכוי סך 40,000 ₪ ששולמו עפ"י ההסדר הדיוני - סך 125,669 ש"ח ₪.

5.כאמור, כפרו הנתבעים בכל טענות התובע בכתב התביעה (על טענות הצדדים נעמוד להלן). הנתבע הגיש כתב תביעה שכנגד כנגד התובע וכנגד מר יעקב דויטש (להלן: "יעקב") בגדרו עתר לחייב את הנתבעים שכנגד לפצותו בגין הפרת ההסכם בסך 200,000 ₪ - לצורכי אגרה.

6.בפתח ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 04.05.2011 עתר הנתבע להפחית סכום התביעה שכנגד ל- 100,000 ₪ ובקשתו נענתה (ראו עמוד 23 לפרוטוקול).

7.בכתב ההגנה לכתב התביעה שכנגד, כפרו הנתבעים שכנגד בטענות הנתבע.

טענות הצדדים בכתבי הטענות ובתצהירים:

8.התובע טען כי הוא השכיר לנתבעים את הבית בהתאם להסכם מיום 23.7.2005 שצורף כנספח ת/3 לתצהירו של יעקב. התובע טען כי ההסכם הנ"ל הוא ההסכם היחיד בין הצדדים וכי מעולם לא נכרתו או נחתמו הסכמים אחרים, והוא קבע כי תקופת השכירות תהא לשנה החל מיום מסירת החזקה ביום 10.8.2005 תסתיים ביום 9.8.2006 וכי לנתבעים זכות ברירה (אופציה) להאריך את ההסכם בשנתיים נוספות. עוד נקבע בהסכם הנ"ל כי דמי השכירות יעמדו על 900 $ (תשע מאות דולר ארה"ב) אשר ישולמו בכל 10 לחודש (ראו סעיפים 2-4 להסכם).

9.עוד טוען התובע כי נכללו בהסכם תנאים נוספים החשובים לענייננו; בין היתר, נכלל בסעיף 5 (ט) להסכם תנאי, לפיו ישלם השוכר בגין כל יום איחור בפינוי הבית סך בש"ח השווה ל- 100$ "כדמי נזק מוסכם ומוערך מראש וכל זאת מבלי לפגוע ביתר הוראות הסכם זה". בנוסף, הוסכם כי השוכר- הנתבעים, יעשו שטר חוב ע"ס 15,000 ₪ "להבטחת מילוי כל ההתחייבויות עפ"י הסכם זה". לטענת התובע, התחייבו הנתבעים עפ"י האמור בסעיף 5(א) להסכם להחזיר את המושכר "צבוע ונקי כפי שקיבלו" .

10.עפ"י כתב התביעה המתוקן, מימשו הנתבעים את האופציה במלואה, ועל כן רשאים היו להחזיק במושכר עד ולא יאוחר מיום 9.8.2008 ולמרות זאת ניסו הנתבעים, כך עפ"י התובע, להאריך את השכירות ע"י משלוח המחאות בגין תקופה מעבר ליום 9.8.2008 ואילו התובע, באמצעות יעקב - עושה דברו, לא הסכים לכך והשיב עוד במכתב מיום 9.2.08 (המסמך ת/4 לתצהירו של יעקב דויטש) את ההמחאות כאשר הוא מגלה את עמדתו בנחרצות כי אינו חפץ בהארכת הסכם השכירות.

11.התובע טען כי לאור טענת הנתבע, כי בידיו הסכם הקובע תקופת שכירות בת חמש שנים -נועדו התובע ויעקב ומהלך הישיבה שהתקיימה, ראה יעקב הסכם שאינו חתום על ידי התובע או יעקב, ואשר יעקב ראהו לראשונה (ראו האמור בסעיף 8 לתצהירו של יעקב). בהסכם זה כפר יעקב, וטען כי אינו מהווה חלק מן ההסכמות בין הצדדים.

12.התובע טוען כי לקראת תום תקופת השכירות שנקבעה בהסכם בין הצדדים (9.8.2008) פנה הנתבע אל יעקב וביקש לנהל מו"מ לצורך חידוש השכירות. התובע טען כי לאור תחנוניו של הנתבע, ניהל יעקב מו"מ שלא הוביל לכדי הסכם, ולפיכך, על הנתבעים היה לפנות את הנכס עד ליום 9.8.2008 ואף על פי כן לא פינו הנתבעים את הנכס, כאשר הם מעלים טענות כגון הטענה כי החזיקו הסכם המקנה להם זכות חזקה במושכר לשנתיים נוספות. לפיכך פנה התובע אל הנתבעים במכתבים שצורפו כנספחים ת/5 ות/6 וביקש כי הנתבעים יפנו את הבית, ואף על פי כן לא פינו הנתבעים את הבית והמשיכו להחזיק בו (ראו סעיפים 9-11 לתצהירו של יעקב), ובמקום לפנות את המושכר שלחו הנתבעים המחאות בגין תקופת השכירות המוארכת שמעולם לא הוגשו לפירעון.