ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
1373-10
14/07/2013
|
בפני השופט:
אביטל חן
|
- נגד - |
התובע:
מילכה גרינשטיין
|
הנתבע:
מנחם דדיה
|
פסק-דין |
פסק דין
עניינה של התביעה שבפני הוא בנזקים שנגרמו לתובעת, לטענתה, בעקבות נזק שנגרם לרכבה לאחר טיפול שעבר במוסך שבבעלות הנתבע.
טוענת התובעת בכתב התביעה טענה התובעת כי ביום 16/4/09 קיבלה את רכבה ממוסך הנתבע בתום טיפול בלמים והחלפת אלטרנטור. בצאתה מהמוסך, הבחינה בקולות בלתי שגרתיים העולים מהרכב. התובעת שבה למוסך, ושם נאמר לה על ידי אחד המכונאים, כי ייתכן שמדובר בבעיה חשמלית וכי תיסע לביתה ותחזור למחרת היום למוסך לבדיקת חשמלאי.
התובעת מציינת בכתב תביעתה כי במהלך נסיעה ברכב נדלקה נורית ה-ABS, ולאחר מכן הבלמים חדלו להגיב והיא אבדה שליטה על הרכב והוא החל להסתחרר. בשלב מסוים הרכב נעצר והתובעת יצאה ממנו והבחינה בעשן היוצא מכיוון המנוע, ובהמשך עלה הרכב באש. הרכב הוכרז כאובדן כללי.
בכתב ההגנה הכחיש הנתבע טענות התובעת וטען בין היתר כי הנזק שנגרם לרכב אינו קשור לעבודות שבוצעו במוסך.
במקביל להליך המתקיים בבית משפט זה התנהל הליך בבית משפט השלום בת"א (13426-12-09) בין חברת הביטוח אשר ביטחה את רכב התובעת לבין המוסך. במסגרת אותו הליך הוגשו בין היתר, חוות דעת מומחים בנוגע למקור השריפה. ההליך שבפני הושהה עד לקביעת ממצאים בתיק המקביל אשר בבית משפט שלום בת"א.
בדיון שהתקיים בפני בנוכחות הצדדים, הודע לבית המשפט מפי הצדדים כי ההליך בבית משפט השלום הסתיים בהסדר פשרה לפיו הנזק יחולק בין הצדדים באופן שהמוסך ישא ב55% מהנזק וביתרה תישא חברת הביטוח של התובעת.
הצדדים הסכימו להעלות טיעוניהם בכתב לגבי הנזקים הנטענים, כאשר חלוקת הנזק, ככל שייקבע, תתבצע בהתאם לאחריות שנקבעה בהליך בבית משפט השלום בת"א.
בטיעוניה בכתב לענין הנזקים עתרה התובעת לחייב את הנתבע בסכומים הבאים:
2,100 ₪ - בגין הסכום ששלמה למוסך עבור הטיפול הנזכר לעיל.
5,199 ₪ - בגין עלות השכרת רכב עד לרכישת רכב חדש
331 ₪- תשלום עבור שירותי כבאות והצלה.
240 ₪ -בגין תשלום ל"שגריר"
12,130 ₪ - תשלום בגין עוגמת נפש.
בטיעוני טוען הנתבע כי התובעת אינה זכאית להחזר מימון הוצאות השכרת רכב שהוציאה וכי מדובר בסכום גבוה.
לענין, התביעה לתשלום עוגמת נפש טוען הנתבע כי לא נגרמה לתובעת עגמת נפש שכן בהליך שהתנהל בבית משפט השלום בת"א, כבר פוצתה, ומכל מקום הסכום הנתבע על ידי התובעת לפיצוי בגין רכיב זה הינו מופרז.
באשר ליתר הסכומים הנתבעים, טוען הנתבע כי אינם בני פיצוי שכן שהנתבע לא גרם להם.
לאחר עיון בטענות הצדדים ראיתי לקבל תביעתה של התובעת לתשלום הנזקים הנטענים, כדלקמן:
א. המוסך ישיב את החלק היחסי של עלות הטיפול שעבר רכב התובעת.
ב. לענין מימון הוצאות השכרת רכב, מעיון בחשבונית שצרפה התובעת, מדובר בכ-40 ימים בהם שכרה התובעת רכב, עד לרכישת רכב חלופי, ולטעמי, מדובר בזמן סביר בנסיבות הענין.