ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
|
21627-07-10
20/12/2010
|
בפני השופט:
הרווי גרובס
|
- נגד - |
התובע:
שי גרינפלד
|
הנתבע:
אלמוג כ.ד.א.י. החזקות (2002) בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
1.בפני תביעה לפיצוי סך 5,854 ₪ עקב נזקי מים שנגרמו לדירת התובע עקב מעשיה או מחדליה של הנתבעת.
התובע רכש דירה, יד שנייה, שאותה בנתה הנתבעת בשנת 2005. התובע נכנס לגור בדירה בנובמבר 2009 ובחודש דצמבר 2009, בחדר הממד, התגלתה נזילת מיום מחדירת מי גשמים. ביום 25.12.09 ביקר נציג הנתבעת בדירת התובע וקבע שהנזילה הינה כתוצאה מנזק שנגרם לרצפת המרפסת של הדירה מעל דירת התובע, השייך למר לייבוביץ.
2.לטענת הנתבעת בעת שמר לייבוביץ בנה מחסן על המרפסת שלו (שהוא מעל חדר הממד של התובע) הוא קדח חורים אשר פגו בשכבות האיטום.
3.התובע עותר לסכומים הבאים:
הוצאות תיקון הנזילות 3,150 ₪
שכ"ט שמאי700 ₪
עוגמת נפש1,500 ₪
סה"כ5,350 ₪
כמו כן, התובע דורש תקופת אחריות נוספת של 3 שנים מעבר לתקופת הבדק לפי החוק. התובע מסתמך על חוות דעתו של האדריכל קומי ברבן מיום 18.3.2010.
4.נציגי הנתבעת אשר התייצבו לדיון, מר יאיר נפתלי ומר דוד הרוש, הדגישו בפני בית המשפט כי בשנים 2007 – 2009 לא הייתה קריאה מהבעלים הקודמים של דירת התובע בעניין רטיבות.
מר הרוש אכן בדק את הרטיבות וטען שהבחין בחורים מרצפת המרפסת אצל מר לייבוביץ. שם לטענתו חדרו הברגים ופגעו בשכבות האיטום. מר נפלתי סיכם: "אנו לא טוענו שאנו משוחררים לאור חלוף הזמן אלא שזה לא נזק שלנו" (עמ' 3 שורות 8-9).
5.החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן נימוקי:
א.חוות דעת האדריכל קובי ברבן מפורטת ודנה בכל השאלות הרלבנטיות לדיון. בין היתר מתייחס ברבן לטענת הנתבעת לפיה הנזק נובע ממעשים של מר לייבוביץ. לטענת המומחה, טענת הנתבעת אינה מעוגנת בעובדות.
בחלק ג' של חוות דעת המומחה מסביר שמעל מוקד הרטיבות קיים חלק מרוצף מהמרפסת של מר לייבוביץ אולם בדיקת אותו חלק מגלה כי קיימים אריחים שלמים ומקוריים, ללא כל סימון של קידוחים.
הסיבה האמיתית לרטיבות היא ביצוע לקוי או העדר מערכת איטום על רצפת הבטון.
ב.הנתבעת בחרה שלא לזמן את המומחה לחקירה בפני. כמו כן, מר דוד הרוש לא טרח אפילו לקרוא את חוות הדעת. לכן, מסקנות המומחה מטעם התובע מקובלות עלי.
ג.אין מקום להעניק לתובע המשך האחריות מעבר לתקופת החוקיות.
ד.באשר לגובה הנזק – יש לפצות את התובע על ההוצאה הצפויה בתיקון הנזק והוצאות השמאות. אין מקום לפיצוי עבור עוגמת נפש.
6.אשר על כן – אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 3,000 ₪ על פי חוות הדעת ועוד 700 ₪ שכ"ט שמאי.