פסק דין
א.רקע כללי וטענות הצדדים:
התובע הינו בעלים של דירה בנווה-שרת בתל-אביב (להלן – הדירה), אותה הוא משכיר לדיירת (להלן – הדיירת), אשר נדרש לביצוע עבודות שיפוץ בדירה (להלן – עבודות השיפוץ).
התובע פנה לנתבע – אשר ביצע עבודות בנייה בבניין חדש מול ביתו של הנתבע ברמת השרון – וביקש ממנו לקבל הצעה לביצוע עבודות השיפוץ. לטענת התובע הוסכם בין הצדדים כי הנתבע יבצע את העבודות, שיכללו החלפת אמבטיה והדבקת אריחי קרמיקה על אריחים קיימים תמורת סכום כולל של 10,000 ₪ – אשר כולל חומרים, עבודה והובלה.
לגרסת התובע, עם תחילת העבודה התקשר אליו הנתבע וטען כי הדיירת דורשת לבצע את הריצוף החדש מחדר המגורים עד המרפסת בגובה אחיד. הנתבע הוסיף והסביר לתובע כי כדי ליצור משטח ריצוף בגובה אחיד כאמור יש לבצע יציקת "מדה", לחכות 24 שעות שתתייבש ואז להמשיך בריצוף.
בנוסף, כך לטענת התובע, הנתבע אמר לו ש"הדיירת אמרה שהוא לא יוריד את הפנלים או שהוא אמר שהורדת הפנלים הישנים, לא דיברנו עליה" (ר' בפרוטוקול, עמ' 5 שורה 15), ודרש בגין כל אחת מעבודות נוספות אלה (ה"מדה" והפאנלים) סך של 800 עד 1000 ₪.
התובע סירב לדבריו להצעה זו, ובתגובה שאל אותו הנתבע כמה הוא מוכן לשלם. התובע אמר 1,000 ₪, והנתבע הסכים; וכך סוכם בין הצדדים כי בעבור שתי העבודות הנ"ל ישלם התובע סכום נוסף של 1,000 ₪ (להלן – הסכום הנוסף).
לדברי התובע, הוא שילם לנתבע את מלוא הסכומים שהוסכמו, ובסך הכל 11,000 ₪. התשלום נעשה בחלקו במזומן ובחלקו בשיקים, אם כי התובע לא הציג אסמכתאות בכתב כלשהן לביצוע התשלום (ר' בפרוטוקול, עמ' 8 שורה 8).
והנה, כך לטענת התובע, משיחותיו עם הדיירת הסתבר כי לא נעשתה כלל עבודת ה"מדה", עם היציקה הנדרשת, אלא בוצע ריצוף רגיל, בבוקר יום עבודה אחד בלבד. בנסיבות אלה פנה התובע לנתבע ואמר לו שהוא אכזב אותו מאד. הנתבע השיב לתובע, כך לטענת התובע, שהוא מוכן להחזיר את כל הכסף אם יוכח שלא ביצע "מדה", אך לאחר שהתובע הודיע כי יפנה למכון התקנים שינה הנתבע את טעמו וטען שלא ביצע "מדה" אלא רק שפך חול ומלט, עם חומר תחליפי חזק. בנוסף הודה הנתבע שלא היתה שום בעיה בהורדת הפאנלים.
התובע דרש אפוא מהנתבע כי ישיב לו בחזרה את הסכום הנוסף (של 1,000 ₪), והנתבע אמר לו שהוא צריך לחשוב על זה ולחזור עם תשובה. ואולם, מאז אותו יום לא שמע התובע דבר מהנתבע.
התובע הוסיף ותיאר את הקשיים בהם נתקל באיתור הנתבע, לרבות לאחר הגשת התובענה, קשיים שלשיטתו מצביעים על היעדר מהימנותו של הנתבע. בהקשר זה ביקש התובע להגיש זכ"ד שנערך על ידי רס"ר הדר עמר, ביום 29.12.10, בקשר לתלונה שהגיש התובע במשטרה נגד הנתבע בטענה כי הלה רימה אותו בעניין הסכום הנוסף (להלן – הזכ"ד).
על פי הרשום בזכ"ד, התובע הגיע למשרדה של רס"ר עמר כדי לבדוק מדוע התלונה שהגיש נגד הנתבע נגנזה מחוסר אשמה. רס"ר עמר הסבירה לתובע שהתיק נסגר כאמור מכיוון שמדובר בסכסוך עסקי, ועל התובע להגיש תביעה בבית המשפט. יחד עם זאת הסכימה רס"ר עמר לערוך שיחות טלפון עם החשוד "על מנת לנסות לגשר ולפשר בין השניים וזאת מבלי להכיר היכרות קודמת את דן ורק על מנת לסייע לאזרח שנקלע לסיטואציה לא נעימה" (שם, בעמ' 2).
הנתבע, מצידו, לא הכחיש כי התובע אמנם פנה אליו בעניין עבודות השיפוץ. לגרסתו, הפנייה נעשתה לשיעורין, כאשר בתחילה פניית התובע היתה לגבי בעייה במערכת האינסטלציה, ורק לאחר מכן – לאחר שהנתבע הבהיר לתובע כי "האמבטיה גמורה ויש להחליף אותה, מה שהוא ראה בעיניים שלו" (ר' בפרוטוקול עמ' 6 שורה 22) – דובר גם על החלפת הריצוף.
לטענת הנתבע, הוא הבהיר לתובע שהוא אינו רצף, אם כי הוא יכול לדאוג לרצף ולחומרים. לדבריו, סוכם על תשלום של כ-4,000 ₪ בעבור חומרים ו-4,000 ₪ נוספים בעבור העבודה. הנתבע הודה כי סכומים אלה שולמו על ידי התובע, אך זאת לדבריו רק לאחר שהנתבע סיים את ביצוע העבודה.
הנתבע הכחיש את טענות התובע באשר להסכם נוסף אודות עבודת "מדה" והחלפת הפאנלים. לדבריו, כיוון שהסלון והמרפסת לא היו באותו גובה, היה צורך להשתמש בחומרים שונים, כולל חומר הדבקה של מיסטר פיקס כדי ליישר את השטח, שזה כמו "מדה". הנתבע הוסיף וטען כי התובע כלל לא נדרש לשלם בעבור הפאנלים, שכן הם לא פורקו ולא הוחלפו, ואין יסוד לטענות התובע בעניין זה.
הנתבע הוסיף וטען כי התובע העלה את טענותיו לגבי עבודה ה"מדה" רק לאחר שרצה לבקש מהנתבע עבודה נוספת של החלפת ברז בביתו של התובע, ומדובר בניסיון לסחוט מהנתבע כספים.
זאת ועוד: לשיטת הנתבע, התובע פנה למשטרה למרות שמדובר בעניין אזרחי פעוט משום שהוא שוטר לשעבר החושב שהוא מעל החוק. התובע פנה לחוקרת, המקורבת אליו, אשר התקשרה לנתבע ואמרה לו בטלפון שהוא גנב והיא תראה לו "מה זה ותשלח לי אנשים שיפרקו לי את הראש" (ר' בפרוטוקול, עמ' 7 שורה 30), והכל על 1,000 ₪ כפי טענת הנתבע.
ב.דיון והכרעה:
לאחר ששמעתי את עדויות התובע והנתבע, בדיון שנערך לפניי היום, וגם עיינתי בחומר הראיות שהוגש לפניי, לרבות במהלך הדיון, מסקנתי היא כי התובע לא הוכיח את תביעתו, אותה ביסס על עדותו בלבד – עדות יחידה של בעל הדין עצמו (ר' גם בהוראות סעיף 54(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971).
התובע לא צירף ראייה בכתב כלשהי למעט הזכ"ד בו אין התייחסות ישירה לנושא התובענה. התובע לא הציג כל מסמך אפילו לגבי הסכומים שלטענתו שילם לנתבע – חלקם במזומן וחלקם בשיקים – וגם לא צירף חוות דעת מומחה, או עדות אדם מקצועי כלשהו, באשר למהות או לטיב עבודות השיפוץ שבוצעו בדירה.