גזר דין בתיק ת.פ. 1076/05

1.         בכתב אישום מתוקן מיום 18/04/07 יוחסה לנאשם העבירה הבאה:

סיוע לאחר מעשה - סעיף 261(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).

2.         א.         תחילה כפר הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המקורי, אך לאחר

משא ומתן בין ב"כ הנאשם וב"כ המאשימה וטרם שמיעת העדים בתיק, הגיעו הצדדים להסדר לפיו חזר בו הנאשם מן הכפירה, הודה והורשע בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן.

ב .         בהסדר אליו הגיעו הצדדים הוסכם שיוטל על הנאשם מאסר על תנאי לפי שקול דעת בית המשפט וקנס שלגביו הטיעון יהיה פתוח.

3.         להלן התמונה העולה מכתב האישום המתוקן:

ביום 31/12/04 בסמוך לשעה 23:00 היה הנאשם יחד עם אחרים וביניהם אחמד אבו חלוואה (להלן - אחמד) באזור בית התרבות בנצרת (להלן - הבניין). אדם שזהותו אינה ידועה (להלן - האחר) נכנס דרך דלת אחורית עקורה אל אולם המופעים של הבניין והצית אותו, לאחר ששפך חומר דליק על מושבים באולם. לאחר שהאש התלקחה, רץ האחר לעבר אחמד והנאשם שעמדו בצד הכביש, מול הבניין, וביקש מהם להסיע אותו במהירות מהמקום, והם נסעו מהמקום ברכבו של אחמד כשהם מותירים את הבניין בוער.

כתוצאה מהדליקה, נשרף אולם המופעים כליל ונגרם לבניין נזק בשיעור העולה על 5,000,000 ש"ח.

4.         טיעוני ב"כ המאשימה לעונש:

הסיבה בעטייה הגענו להסדר טיעון הנה קשיים ראיתיים שהתגלו בתיק. התיקון שנעשה בכתב האישום הוא בהתאם לאותם קשיים ראיתיים. מבקשת להשית על הנאשם עונש בהתאם להסדר הטיעון, שאמנם הנו עונש מקל, אך עקב נסיבות העניין מבקשת לכבד את הסדר הטיעון. מבקשת לתת את מלוא כובד המשקל בגזירת הקנס שיושת על הנאשם, שכן הנזק שנגרם למקום, כפי שעולה גם מכתב האישום, הנו נזק עצום העולה על 5,000,000 ש"ח. מדובר במבנה ציבורי ששימש את הציבור הרחב לאירועי תרבות ואין ספק כי הפגיעה משמעותית בציבור כולו.

יחד עם זאת, הנאשם לא הורשע בהצתה עצמה, אלא רק בסיוע לאחר מעשה. אילו הנאשם היה נוהג אחרת, למשל מזעיק כוחות הצלה ולא ממלט את המסיע מן המקום יתכן כי הנזק היה פחות ואולי הבניין היה ניצל מהנזק הרב שנגרם לו.

אשר על כן, מבקשת להכביד בקנס ולהטיל קנס משמעותי וכן מאסר על תנאי מרתיע בגין העבירה בה הורשע הנאשם.

5.         טיעוני ב"כ הנאשם לעונש:

בטיעונה של ב"כ המאשימה יש מידה רבה של ספקולציה שאין לה כל בסיס בראיות ובעובדות שבכתב האישום, כמו בנקודה שטענה כי אילו היה נוהג אחרת אולי לא הייתה שריפה ואולי היה נגרם פחות נזק. כל מה שיש בפני בית המשפט הוא רק עובדות ואין לעסוק בהשערות. לגבי הנאשם עצמו אין להטיל לפתחו כל אשם בעניין הנזק ואין בכך כדי להשפיע על גובה הקנס. מעורבות הנאשם בפרשה נשוא כתב האישום היא מזערית ומכל מקום חשוב להדגיש שמעורבותו היא מעורבות לאחר מעשה. כך שלעבירה עצמה ולנזק אין לו כל קשר.

בבוא בית המשפט לשקול את העונש עליו לקחת בחשבון את העובדה כי הנאשם היה עצור כחמישה שבועות עקב העובדה שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה חמורה, עבירת ההצתה,  שהוענש הקבוע בצידה הנו 20 שנות מאסר. הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים ונתברכנו בכך שבית המשפט הבחין בבעייתיות שבחומר הראיות והורה לשחררו בערובה. אף על פי כן, שוחרר הנאשם בערובה למעצר בית מלא בו היה נתון במשך מספר חודשים. רק לאחר מכן קיבל הקלה מסוימת בתנאי מעצר הבית. עד היום ישנן הגבלות על הנאשם.

מעצרו של הנאשם למשך חמישה שבועות הנו שיקול כבד משקל בעת גזירת העונש על הנאשם, גם כשמדובר בקנס.

לפי כתב האישום המתוקן, גם הסיוע הוא סיוע בהסעת המצית מהמקום ברכב של אחמד ולא של הנאשם. אחמד עצמו הורשע בסיוע לאחר מעשה, אותה עבירה בה הורשע הנאשם בתיק שבפנינו, כאשר הוא עצמו נהג ברכבו שלו שעה שהסיע את המצית מהמקום. אחמד, שהיה המסיע העיקרי, היה עצור למשך יומיים בלבד לעומת הנאשם שהיה עצור, כאמור, חמישה שבועות, לא הוגש נגדו כתב אישום בגין הצתה ולא היה במעצר בית חודשים ארוכים כמו הנאשם. עונשו של אחמד הנו מאסר על תנאי וקנס בסך 12000 ש"ח.

מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, נורמטיבי, שכל חייו עבד. הנאשם הנו המפרנס היחיד בביתו ומצבו הכלכלי קשה מאוד.

לאור כל האמור, מבקש מבית המשפט שיטיל על הנאשם קנס סמלי בלבד.