פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
2492-08
02/09/2008
|
בפני השופט:
דורית רייך-שפירא
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מיקי כהן
|
הנתבע:
אלימלך קסם - בעצמה ע"י יחידת נחשון
עו"ד פנציאס - ס.צ
|
| גזר דין |
בכתב האישום המתוקן שהגיש מדור תביעות תל-אביב ב- 5.05.08 בתיק שבפני (להלן: "
התיק העיקרי") מיוחסות לקסם אלימלך ילידת 1974 (להלן: "
הנאשמת") עבירות לפי סעיפים 384 - 381(2) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן:
"החוק"). התביעה טוענת שבתאריך 26.02.08, הנאשמת תקפה את חגית אזולאי (להלן: "
המתלוננת 1") שעמדה ליד מכשיר כספומט השייך לבנק לאומי וגנבה ממנה תעודת זהות ו- 300ש"ח. ובאישום השני טוענת התביעה שב-24.07.06 חטפה הנאשמת את תיקה של שרה שמעונוב ילידת 1924 (להלן: "
מתלוננת 2") וגנבה אותו על תכולתו במטרה לשלול אותם ממנה שלילת קבע.
עו"ד פנציאס מהסנגוריה הציבורית מונה לייצג את הנאשמת (להלן: "
הסנגור").
ב - 10.04.08 נפתח נגד הנאשמת תיק נוסף, בגין מכירת מנת סם לשוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושיבוש מהלכי משפט. הנאשמת נעצרה בו ביום, הוגש נגדה כתב אישום נוסף בת.פ. 3272/08 (להלן: "
תיק הצירוף"), ועל פי החלטה שיפוטית היא עצורה עד תום הליכים.
בתאריך 4.06.08 הודתה הנאשמת בפני, בעבירות שבכתב האישום המתוקן, ובעבירות שבתיק הצירוף והורשעה בהתאם, (ראו הכרעת דין בעמ' 3 לפרוטוקול). לבקשת הסנגור נדחו הטיעונים לעונש ל- 2.07.08.
הטיעונים לעונש
התובע, עו"ד לוס, הגיש בפתח טיעוניו לעונש את גיליון הרשעותיה הקודמות של הנאשמת ואת גזר הדין שבת.פ. 1447/07 (בימ"ש שלום ת"א), מיום 25.05.07, ממנו עולה שהנאשמת מכרה את הסם לשוטר נשוא הרשעתה בתיק זה, כשמאסר על תנאי בר הפעלה בן שניים עשר חודשים תלוי ועומד נגדה.
התובע הדגיש את חומרתן של העבירות בתיק העיקרי שמגלמות, לדבריו, "כיעור מוסרי". בעבירת הסחר משנה חומרה בהתחשב בעובדה שנעברה תוך הפרת מאסר מותנה. התובע ביקש לגזור על הנאשמת מאסר, שחלקו לריצוי בפועל במצטבר להפעלת המאסר המותנה.
הסנגור, עו"ד פנציאס ביקש באופן טבעי להתחשב בנסיבותיה האישיות הקשות של הנאשמת, שבילדותה המוקדמת ננטשה על ידי אביה ובהיותה כבת 11 הוצאה ממשמורת אמה, הועברה למשפחה אומנת וכל שלמדה שם היה שימוש בסמים מסוכנים. מאז היא מכורה מבלי יכולת של ממש להיגמל, עוברת עבירות סמים ועבירות נלוות, כמשתקף בתיק זה. למרות החומרה שבמכירת סמים, יש לטענת הסנגור לקבל כעובדה שהנאשמת איננה סוחרת סמים, כי אם משתמשת, שמכרה מנה תמורת 40ש"ח בלבד. גם נסיבות השימוש אינן חמורות וקשורות להחזקת כמות קטנה של סם לצריכה עצמית.
הסנגור מסכים שעבירות הרכוש חמורות ומכוערות, אך גם אותן ביקש לראות על רקע התמכרותה הקשה של הנאשמת לסמים והצורך שלה להשיג עשרות שקלים בודדים שיממנו רכישת מנת סם.
הנאשמת ביקשה רחמי בית המשפט, לטענתה היא מוחזקת כיום באגף נקי מסם, הבטיחה שעם שחרורה תלך להוסטל.
לאחר שמיעת הטיעונים, שקילת הנסיבות ועריכת האיזונים הנדרשים, הגעתי למסקנות כדלקמן:
- על חומרתן היתירה של עבירות סמים נאמר ונכתב הרבה בפסיקה אורכה ועקבית שיצאה מלפני בתי משפט על כל ערכאותיהם. מוסכם על הכל שהעונשים שבתי המשפט גוזרים, מכוונים לשירוש עבירות סמים, המקבלות משנה חומרה כשנלוות להן עבירות נוספות ובמיוחד עבירות רכוש. הניסיון המשפטי מלמד שעבריינות רכוש, אשר מממנת חלק נכבד מצריכת הסמים, פוגעת באזרחים שומרי חוק פגיעה רעה וקשה. מכאן חובתו של בית המשפט להגיב תגובה שיפוטית מחמירה, שיהיה בה להוציא מהכוח אל הפועל התכלית החקיקתית ולהגן על אזרחים תמימים.
- האמור לעיל מקבל משנה תוקף במקרה שבדיון בהתחשב בכך שהנאשמת לא נרתעה מלפגוע בנשים מבוגרות ולגזול את רכושן. עובדה זו מוכיחה שהנאשמת פוגעת בחלשים ממנה וככזו היא מסוכנת מאוד לקורבנותיה.
- לעבירת הסם נשוא הרשעת הנאשמת חומרה יתירה בהתחשב בהרשעותיה הקודמות הרבות כמשתקף מהגיליון במ/1 ובעובדה שגם מאסר מותנה בן 12 חודשים, שהושת עליה תקופה קצרה קודם לכן לא התריע אותה מלעבור עבירות, היא מצדיקה ענישה לפי חומרת הדין.
- במצב דברים זה, אין נסיבות מיוחדות, שרק בהתקיימן מוסמך בית המשפט, על פי הוראת סעיף 55 לחוק, שלא להפעיל המאסר מותנה שתלוי ועומד נגד הנאשמת ו/או שלא להפעילו במצטבר. בהקשר זה ראוי לציטוט פסק דינו של בית המשפט העליון ב
ע"פ 656/85 מ"י נ' חאמד מחמד מפי כב' השופט לוין:
"
לא הוצגו בפני ביהמ"ש כל נסיבות מיוחדות, שתצדקנה הפעלת חלק מהעונש המותנה בחופף לעונש מאסר אחר. מצוות המחוקק היא, כלל, שעונש מותנה, יופעל
במצטבר לעונש נוסף (הדגשה שלי ד.ר.-ש)
, שאם לא יעשה כן, מאבד העונש המותנה ממשמעותו ועלול להתפרש כדבר מליצה שאין בו כדי להרתיע".
5. האמור עד כה מביא למסקנה, שצדק התובע בעתירתו להחמיר עם הנאשמת. ואף על פי כן בית המשפט הגוזר את הדין, מחויב בעיקרון הענישה האינדיבידואלית, ואיננו מתעלם מהנאשם הספציפי שבפניו ומנסיבותיו האישות, תהא העבירה נשוא הרשעתו חמורה ככל שתהיה.
- במקרה שבפני מוצאת אני ליתן משקל לקולא להודאת הנאשמת כולל בעבירה ישנה יחסית שאותה עברה ביולי 2006. ההודאה אשר ייתרה את הצורך בשמיעתם של שלושה תיקים וחסכה זמן שיפוטי רב. כמו כן יש ליתן משקל לקולא למעצרה המתמשך של הנאשמת החל מה- 10 לאפריל השנה, ילדותה האומללה, ועל מנת לעודד אותה לעמוד בהבטחתה להשתלב בהליך שיקומי, לא אמצה עימה את מלוא חומרת הדין.
סוף דבר - אני גוזרת על הנאשמת כדלקמן: