1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן ובהסדר טיעון, בעבירה של מעשים מגונים לפי סעיף 348 (א) + 345 (א) (3) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק").
2
. על פי כתב האישום, הנאשם יליד 1949 בן 55, מתגורר בדימונה. הנאשם נהג להזמין קטינות וקטינים לדירתו. בדירתו היו שרים ורוקדים אוכלים וצופים בסרטים. הנאשם נהג לתת לקטינים ולקטינות כסף. עוד על פי כתב האישום במועד בלתי ידוע בחודש פברואר 2004 הגיעו לדירת הנאשם הקטינה א.א. ילידת 4.10.90, (בת 14) והקטינה י.ק. ילידת 31.8.95 (בת 9). במועד זה, נאמר בכתב האישום מצאו הקטינות קונדום בדירה והציעו לנאשם ל"הזדיין" והנאשם הסכים. הנאשם התפשט וביקש מהקטינות כי ישפשפו את איבר מינו. הקטינות נגעו באיבר מינו. הנאשם שפשף את איבר מינו והלביש את הקונדום על איבר מינו. לאחר מכן התפשטו הקטינות ונשארו בתחתוניהן. הקטינה י.ק. אחזה בידיו של הנאשם והקטינה א.א. התיישבה על איבר מינו. הנאשם חיכך את איבר מינו בגופה של הקטינה א.א. לשם גירוי וסיפוק מיני. לאחר מכן הקטינה י.ק. התיישבה על איבר מינו של הנאשם והנאשם חיכך את איבר מינו בגופה של הקטינה עד שהקטינה ביקשה ממנו להפסיק. לאחר מכן לבקשת הנאשם שיפשפו הקטינות את איבר מינו של הנאשם עד שהנאשם בא לסיפוקו.
3. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר. לנאשם אין עבר פלילי.
4. במסגרת הסדר הטיעון הופנה הנאשם לשירות המבחן.
5. מתסקיר שירות המבחן עולה כי מדובר בנאשם שעלה לארץ בשנת 2000 ומתגורר בגפו בעיר דימונה. מתפרנס מקצבת הביטוח הלאומי.
6. שירות המבחן מציין כי בקשר עמו בלט קושי בשיתוף אישי ורגשי, בעיקר בכל הקשור לדפוסיו המיניים, הבן זוגיים והמשפחתיים. עוד התרשם שירות המבחן כי בהתנהגותו של הנאשם בולטים תחכום, מניפולטיביות ואגוצנטריות.
7. בפני שירות המבחן הודה הנאשם במעורבות
טכנית בחלק מהעבירות, אך מסר גרסאות שונות וסותרות למהלך האירועים. לדבריו, נכפה עליו המגע המיני ע"י המתלוננות, כשהוא חש שיתוק וחוסר יכולת להתנגד למעשיהם.
8. עוד מציין שירות המבחן כי על אף העובדה שהנאשם הודה באישומים שמיוחסים לו עפ"י כתב האישום המתוקן, לא לקח אחריות על חלקו המלא בעבירות ועל משמעותן ולא ראה כל פסול ביחסים שניהל עם קטינים. הוא גם לא הביע חרטה על מעשיו היות ולדבריו לא עשה כל רע. שירות המבחן מציין כי הנאשם רואה עצמו כצד הנפגע בפרשה.
9. בפני שירות המבחן שלל הנאשם כל קושי ובעיה ספציפית בחייו הדורשת התייחסות טיפולית והביע חוסר נכונות למעורבת טיפולית. לאור זאת המליץ שירות המבחן לשקול להטיל על הנאשם עונש ממשי ומוחשי שיבהיר לו את חומרת מעשיו מההיבטים הפלילים והערכיים. למעשה, ממליץ שירות המבחן על עונש מאסר בפועל.
10. ב"כ המאשימה בטיעוניה ציינה כי מדובר במעשים חמורים ביותר, שאותם ביצע הנאשם בילדות רכות בשנים, הדגישה כי מדובר בנאשם בן 55 וכי יש לצפות מאדם מבוגר כנאשם שידע את גבולות המותר והאסור. לדבריה, יש לדחות על הסף את טענתו של הנאשם כאילו הוא זה שפותה ע"י הקטינות. על בית המשפט, לדבריה, לשים לנגד עיניו את שלומו של הציבור ולהרחיק אדם כזה מהחברה לתקופה ארוכה. על אף שלנאשם שבפנינו, אין עבר פלילי, גובר האינטרס הציבורי על האינטרס האישי שלו.
11. ב"כ המאשימה ציינה עוד כי בעניין מבצעי העבירות כמו העבירה שבה הודה הנאשם בתיק זה, קבע המחוקק עונש מינימלי בסעיף 355 לחוק. מכאן, מבקשת ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל ארוך וממשי.
12. ב"כ הנאשם הדגיש כי מדובר בנאשם בן 55, שאין לו כל עבר פלילי, וכי מעולם לא הסתבך בעבירות מין ובעבירות כלפי ילדים במיוחד. לדבריו, לא נהג הנאשם לפתות את הקטינים אלא הקטינים הגיעו לביתו, מרצונם, שכן הנאשם נהג ללמד אותם מוסיקה.
13. ב"כ הנאשם סבור שיש לעשות אבחנה בין מקרים שבהם נאשם כופה עצמו בכח על קורבנותיו ומבצע בהם עבירות בניגוד לרצונם לבין מקרים, כמו המקרה שבתיק זה, שבו לא הפעיל הנאשם כל כח וכפיה על הקטינות והמעשים נעשו בהסכמתן. לדבריו, הנאשם שוהה במעצר 9 חודשים ומעוניין לחזור למסלול חייו הקודם. נאשם זה מעד מעידה חד פעמית. עוד לדבריו, יש לקחת בחשבון את הנסיבות המיוחדות של המקרה ובשל כך להסתפק בתקופת המעצר כעונש שניתן להשית על נאשם זה וזאת יחד עם הודאתו בהזדמנות הראשונה והחרטה שהוא מביע.
14. ב"כ הנאשם הציג בפני בית המשפט במהלך טיעוניו לעונש מכתב שנשלח ע"י מנהלת בית הספר אפיקים בדימונה לפקידת הסעד התורנית בדימונה. במכתב זה מתייחסת מנהלת בית הספר לשתי הקטינות שנזכרו לעיל ומספרת כי הקטינה הבוגרת בת ה - 14 לוקחת בכח מכיתתה את הקטינה בת ה - 9, מאיימת עליה ומרביצה לה על מנת שתבוא איתה ותעשה כדבריה. מהמכתב עולה כי הקטינה בת ה - 14 מכריחה את הקטינה בת ה - 9 לגנוב מחנויות, להצטלם בלבוש מינימלי. עוד עולה כי לקטינות יש קשר עם בני מיעוטים שנותנים להם כספים. מהמכתב עולה גם כי הקטינה בת ה - 9 סיפרה למנהלת בית הספר על קשר שיש לה ולקטינה בת ה - 14 עם אדם מבוגר בשם סמיון, הוא הנאשם שבפני. לדבריה, ביקרו שתיהן בביתו של הנאשם והוא גם נתן להן כסף. עוד עולה מהמכתב כי האימהות של שתי הקטינות אינן מטפלות בבנותיהן ומנהלת בית הספר חשה שהקטינות נמצאות בסיכון גבוה.
15. ב"כ הנאשם ביקש ללמוד ממכתב זה שמדובר בשתי קטינות שאינן תמימות ואשר באו מרקע קשה ובגלל שהן הגיעו לנאשם והציעו לו לקיים יחסים בעלי אופי מיני, הנאשם יושב היום בכלא (ראה פרוטוקול עמוד 8 מול שורות 7 - 5) (כך דברי ב"כ הנאשם בלשונו הוא).
16. יוצא איפוא, לדברי ב"כ הנאשם, כי לנאשם אין אחריות לאירועים, על אף שהוא מסכים כי החוק אינו מכיר בהסכמה לקיום יחסים מיניים של קטינים מתחת לגיל 14. לפי דברי ב"כ הנאשם היה הנאשם פסיבי ורק ההתנהגות "המופקרת" של הקטינות היא שהביאה אותו לבצע את העבירות נשוא התיק. דא עקא, שבאותו מכתב של מנהלת בית הספר מדווחת המנהלת כי הקטינה בת ה - 9 סיפרה שאדם בשם דני, אשר צילם אותן לבושות בחוטיני, סירב לבצע מעשה מגונה בקטינה הבוגרת באומרו לה שאינו עוסק בזה. הווה אומר, שישנם אנשים לא כמו הנאשם, שעל אף נסיונות פיתוי לכאורה של קטינות, מצליחים לכבוש את יצרם ולדחות את ההצעה "המפתה".
17.
למעלה מן הדרוש אוסיף ואומר כי המחוקק בסעיף 345 לחוק העונשין קובע במפורש כי אין נפקות להסכמה של קטינה שטרם מלאו לה 14, כך שאין בסיס חוקי לטענת ההגנה של הנאשם, לפיה הסכימו הקטינות לקיום היחסים בעלי האופי המיני.
18. אשר על כן, טענתו של ב"כ הנאשם לפיה מדובר בנערות "מופקרות" שבהתנהגותן גרמו לנאשם לבצע את מעשיו, אין לה כל משקל לעניין אחריותו של הנאשם בפלילים. כאמור, יש לזכור שמדובר בנאשם בן 55, שהודה בביצוע מעשים מגונים בשתי קטינות, האחת בת 14 והשניה בת 9.
19. בסוף הדיון ביקש הנאשם לומר את דברו. למעשה הוא לא הביע חרטה אלא ציין שהוא מתנצל בפני הפרקליטות ובית המשפט ורוצה להתנצל בפני הקטינות. כמו כן דאג לומר שעל העובדים הסוציאלים לעבוד טוב יותר, באופן שישגיחו על הוריהם של הקטינות.