גז"ד לנאשם רועי הררי שהורשע בהריגת המנוח בנצי אברמוב ז"ל בשדות ים

מבוא

במהלך שמיעת הראיות הגיעו הצדדים להסדר טיעון שאינו כולל הסכמה לעניין העונש. בהתאם להסדר, הנאשם הודה בעובדותיו של כתב אישום מתוקן (סומן א) והורשע בעבירה של הריגה- עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן-החוק).

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 25.6.2011 בסמוך לחוף הים בשדות ים התפתח עימות בין שני אנשים, הנאשם הגיע למקום וניסה להרגיע את הרוחות. באותה עת הגיע המנוח (יליד 1988) למקום, התערב בעימות ובין הנוכחים, הוחלפו האשמות וקללות. המנוח נתן מכה לנאשם ובין השניים החלו דחיפות במהלכן דקר הנאשם את המנוח בבטנו באמצעות סכין שהגיעה לידו, דקירה אחת בעומק של כ-7 ס"מ. מיד לאחר מכן המנוח ברח מהמקום, בהמשך אושפז בבית חולים ונפטר ביום 12.7.2012. מותו נגרם מכשל רב מערכתי שנגרם מפצע הדקירה ומזיהום שהתפתח בבית החולים ככל הנראה במהלך אשפוזו.

ראיות לעונש

לנאשם אין רישום פלילי.

מטעם ההגנה  הוגשו חוות דעת (ס/1, ס/2) מסמכים רפואיים (ס/3) והעידו שני עדים, ארנון צדוק ויוסי הררי אביו של הנאשם.

-אלון מנין, מנהלו של הנאשם בבית ספר התיכון, הבהיר בחוות דעת כתובה, כי לא היו לנאשם בעיות משמעת ואלימות בבית הספר, אשר התגלה כאדם חביב וחברותי, בוגר בנפשו ותרם מיכולותיו האישיות לפעילות הבית ספרית (ס/1).

-קובי יושעי, מפקדו של הנאשם בצבא, תאר בחוות דעתו את הנאשם כחייל שתפקד בצורה מקצועית, באחריות ובמסירות, שימש דוגמא לסובבים אותו, ללא בעיות משמעת, דאג לזולת והיה לויאלי למערכת ולמפקדיו (ס/2).

-דר' סוזנה הורוביץ, מומחית לכירורגיה אורתופדית, תארה בחוות דעת (חלק מס/3) כי הנאשם נפל מקומה 11 בהיותו כבן שנה וחצי, סבל משברים בידו השמאלית, עבר במהלך השנים מספר רב של ניתוחים, כיום מצבו דומה "למעשה לקטיעה של יד שמאל מתחת לגובה המרפק...עמדה מעוותת של פרק היד, המפריעה לביצוע פעולות שונות עם היד", סובל מהגבלה בתנועות מרפק שמאל ומחולשה של שרירי זרוע שמאל, ויש לו נכות צמיתה שכוללת נכויות של 10%, 20% ו-55%, (בנוסף הוצגו מסמכים רפואיים שונים לתמיכה בקביעות אלו, ס/3).

-ארנון צדוק, שסייע לאביו של הנאשם לצאת ממעגל הפשע וראה במהלך השנים את חינוכו וגידולו של הנאשם במסגרת נורמטיבית למרות הקשיים, תאר את התדהמה כששמע על מעורבותו של הנאשם באירוע.

-יוסי הררי, אביו של הנאשם, תאר את המאמצים שעשה במהלך כל השנים להרחיק את בנו מדרכי אלימות, על פציעתו של הנאשם בגיל שנה וחצי, על התעקשותו לשרת בצבא למרות נכותו, על אופיו הטוב של הנאשם ועל הקשיים הצפויים לו בעת שייאסר.

תסקיר שירות המבחן, תסקיר  נפגעי העבירה.

קצינת המבחן נפגשה עם הנאשם, שוחחה עם הוריו, בחנה את המסמכים, תארה את נסיבות חייהם של הנאשם ומשפחתו והגיעה למסקנה כי חומרת העבירה ותוצאותיה, שלילת הכוונה של מעשיו, הטלת חלק מהאחריות לתוצאות האירוע על המנוח וחבריו, מהווים גורמי סיכון להישנות. המלצתה הייתה לענישה מוחשית, כמאסר, במסגרתו יוכל הנאשם להשתלב במסגרת טיפולית. יודגש כי מאחר והשתמע מהתסקיר כי הנאשם טוען להגנה עצמית או שולל הכוונה למעשיו, בפתח הדיון בקשתי הבהרות מב"כ הנאשם שהודיע כי הנאשם לא טוען להגנה עצמית והוא דבק בהודאה בעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם אישר זאת בתום הטיעונים.

מפקחת מחוזית לנפגעי עבירה נפגשה עם הוריו של המנוח ואחותו בת ה-29, (עם אח צעיר נוסף כבן 10, לא נערכה שיחה על מנת שלא לחשוף אותו לתהליך). על פי התרשמותה אצל כל אחד מבני המשפחה התרחשה פגיעה ריגשית משמעותית וכל אחד מהם מתמודד עם האובדן והכאב באופן אישי ובסגנון שלו.  שכול בגין אובדן פתאומי, נחווה כאירוע טראומטי, חוויה שעלולה לשאת אפקט ארוך טווח ולהיות בעלת השלכות ונזקים בלתי הפיכים.  ההורים חוו טלטלה וזעזוע עמוק והם מגלים חרדה, דאגה והגנת יתר כלפי בנם הצעיר שמטופל מאז המקרה, טיפול שעודנו הכרחי לשם השיקום. האחות נפגעה פגיעה רגשית קשה, כיום היא חווה, אשמה, בלבול, החלשות ומשבר. בנסיבות שתוארו בתסקיר והגם שאין עונש שיפצה את בני המשפחה על האובדן והצער שנגרם להם, הם מצפים שתינתן הכרה בחומרת המעשים באמצעות הענישה שתוטל על הנאשם בנוסף לפיצוי כספי שעשוי לסייע בתהליך שיקומם האישי והמשפחתי.

תמצית טענות הצדדים

ב"כ המאשימה  בטיעוניה בכתב (ט/1) ובע"פ ביקשה לקבוע כי מתחם העונש ההולם הינו 12-18 שנות מאסר בפועל ולגזור על הנאשם מאסר בפועל המצוי בתוך המתחם, מאסר על תנאי ופיצויים משמעותיים למשפחת המנוח.

בטיעוניה שמה דגש על חומרת מעשיו של הנאשם שהביא למותו של המנוח ללא סיבה המצדיקה שימוש בסכין, דקירת המנוח בבטנו בעומק של 7 ס"מ. במקרה זה נפגעו לטענתה שני ערכים חברתיים, קדושת החיים ושלמות גופו של אדם, הנזק נגרם למנוח שקיפד את חייו ולבני משפחתו.

לתמיכה בטיעוניה הפנתה למספר רב של פסקי דין (ראו טבלה ט/2) תוך ציון העובדה כי מתחם הענישה רחב. בעת קביעת העונש המתאים ציינה כי יש אמנם להתחשב בעברו הנקי של הנאשם ובהודאתו, אך גם בצורך בהרתעת הרבים בשל האלימות בחברה.  בטיעונים בע"פ ניתחה את נסיבות ביצוע העבירה, תוך הבהרה כי הנאשם הסלים את הסיטואציה עת עשה שימוש בסכין כשליתר הנוכחים לא היה כלי כל שהוא.

ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם עומד בין עבודות שירות ל-3 שנות מאסר בפועל. ביקש להקל עם הנאשם ככל שניתן ולתת לו לחזור לחיים נורמטיביים, במיוחד שהנאשם נישא בימים אלו לחברתו שנמצאת בהריון.