ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
|
47675-02-11,6864-05-11
28/02/2012
|
בפני השופט:
עינת רון
|
- נגד - |
התובע:
יהודה בר משה
|
הנתבע:
אדי בורחל
|
פסק-דין |
פסק דין
מדובר בשתי תביעות, העוסקות למעשה באותו עניין. את האחת הגיש התובע נגד הנתבע ואת האחרת הגיש הנתבע כנגד התובע ומאחר שעסקינן באותו עניין הם ידונו במאוחד.
התובע טען בתביעתו בנובמבר 2010 כי גילה נזילה בביתו מהצנרת של הביוב ועל כן הזמין את הנתבע כי יתקן אותה. הנתבע לא התייצב בעצמו, אך שלח את בן אחיו עם פועל שאינו מיומן, לטענתו של התובע. התובע פירט את סוג הטפול הניתן לנזילה כשלדבריו לא היה זה טפול מיומן וראוי ואף גרם לו נזק לא מועט. סוף דבר טופלה הנזילה, לאחר שבועות לא מעטים.
התובע ציין כי סוכם על אלף שקלים וסכום זה שולם במזומן לנתבע.
לאחר זמן מה גילה התובע נזילה חוזרת ועל כן הזמין שוב את הנתבע, אלא שאז נאמר לו, לא לפני שהנתבע שבר שוב אריחים ופתח פתחים בחדר השינה ובאמבטיה, כי המחיר הפעם יהיה 3,500 ש"ח. מאחר שהוא סירב לשלם סכום כזה עזב הנתבע את המקום והשאיר אותו עם בית שנראה כמו "אתר בנייה". כך נאלץ התובע להזמין בעל מלאכה אחר אשר יסיים את המלאכה ויתקן את הנזקים השונים שפירט התובע.
לטעמו של התובע מדובר באותה נזילה, באותו מקום, אשר שבה וחזרה על עצמה.
הנתבע סיפר, כי אכן הנזילה הראשונה תוקנה ולאחר שהדבר בא על תיקונו, לשביעות רצון התובע, הוא ביקש לקבל את הכסף המגיע לו עבור התיקון ולמרות שסוכם על סכום של 1,500 ש"ח לא נאות התובע לשלם אלא אלף שקלים בלבד.
לאחר כחודש ימים התקשר התובע שוב וסיפר שישנה נזילה. הנתבע הגיע אל המקום ופתח ראשית את המקום בו היתה הנזילה הקודמת, מתוך סברה שאם אכן מדובר באותה נזילה, הרי שיש לו אחריות לתיקון. אלא שהסתבר שאין המדובר בנזילה באותו מקום, אשר לאחר פתיחתו נמצא יבש לחלוטין. לעומת זה נמצאה נזילה במקום אחר.
הנתבע ביקש מהתובע כי ישלם לו סכום נוסף של 1,500 ש"ח בעבור התיקון הנוסף והבהיר לתובע כי אין הוא קשר כלל ועיקר לעבודה הראשונה שנעשתה. אלא שהתובע לא הסכים לשלם בעבור תיקון זה סכום כלשהו. אם כך הבהיר לו הנתבע כי אין בדעתו להמשיך את העבודה והוא עזב את המקום. כאמור לעיל, הן התובע והן אשתו עמדו על כך כי הנזילה שהתגלתה כחודש לאחר הנזילה האמורה היתה באותו מקום בדיוק.
על כן דורש התובע את הנזקים שנגרמו לו במהלך עבודתו של הנתבע ובשל אי סיום העבודה.
לעומתו דורש הנתבע בתביעתו שלו את דמי העבודה הראשונה שלא שולמו לו עם תומם, דהיינו 500 ש"ח ודמי העבודה השנייה שלא שולמו לו כלל.
התובע הציג לבית-המשפט תמונות שלטעמו יש בהם כדי לתמוך בטיעוניו.
מטיבן של תביעות מעין אלה, שיש להוכיחן באמצעות ראיות, התובע טען כך והנתבע טען כך, זה טוען בכה וזה טוען בכה. כידוע על התובע נטל ההוכחה.
היה על התובע להביא חוות-דעת של מומחה בעניינו ולהוכיח באמצעותה כי אכן מדובר היה בנזילה באותו מקום ממש וזו תוקנה לא כראוי וכי נגרם לו נזק כתוצאה מהתיקון הפסול וכיו"ב של עניינים שבגדרם של חוות-דעת מומחה.
התובע לא עשה כך ועל כן לא עלה בידו להוכיח את תביעתו ומשכך תביעתו של התובע נדחית.
ובאשר לתביעתו של הנתבע –
באשר לסכום ה-500 ש"ח שהם החוב, שלטענתו נותר מהעבודה הראשונה, הרי שהנתבע העיד על עצמו שמי שסוף דבר השכין עם רצונו של התובע להסתפק בסכום של 1,000 ש"ח ומשכך הסתיימה ההתקשרות ביניהם לצורך אותה עבודה.
לולא התקשר אליו התובע פעם נוספת, לא היה חוזר אליו הנתבע לעניין עבודה זו.
על כן תביעתו נדחית לעניין סכום זה.
ובאשר לתשלום הנדרש על העבודה השנייה-