בקשה להארכת מועד לאחר שהתעורר בתיק ספק לגבי המועד המתחיל את מירוץ הימים הקבועים בחוק להגשת ערעור

החלטה

1. בתיק זה התעורר ספק לגבי המועד המתחיל את מירוץ הימים הקבועים בחוק להגשת
הערעור. לאחר שאיפשרתי לשני הצדדים להביע את עמדתם, הגעתי למסקנה שהערעור הוגש
באיחור, כפי שאפרט להלן.

2. מדובר על ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו )כב' השופטת א.
קובו( בתביעת נזקי גוף שנדונה בפניו. ביום 21.10.99 ניתן פסק דין ארוך ומפורט
)להלן: פסק הדין( הכולל הכרעה סופית לגבי רב רובם של הנושאים שנדונו. בסיום פסק
הדין נקבע כי "החישובים הנדרשים בפסק הדין יחושבו על ידי אקטואר מוסכם על גבי )צריך
להיות: על ידי - ח.מ.ק( הצדדים לפי השיטה המקובלת כיום בבתי המשפט )היוון לפי %3(.
בהעדר הסכמה ימונה האקטואר על ידי בית המשפט או הרשם"

לאחר מתן פסק הדין ניתנו מספר החלטות ביניים, חלקן הבהרות שנדרשו להשלמת עבודת
האקטואר, וחלקן השלמות בנוגע לנושא אחד שלא הוכרע בפסק הדין - סכום הפיצוי לתובע
עבור טיפולי פוריות. ביום 14.12.00 ניתנה החלטה לפיה על הצדדים להגיש פסיקתא לחתימת
בית המשפט בהתבסס על חוות דעת האקטואר שהוגשה עוד קודם לכן. בהחלטה מופיעות שתי
הערות המאשרות את חישובי האקטואר בנקודות מסויימות. ביום 1.1.01 ניתנה פסיקתא
בהסתמך על נוסח מוסכם על הצדדים. ביום 4.2.01 הוגש ערעור זה.

3. המערערים טוענים כי יש למנות את המועד להגשת הערעור החל מיום מתן הפסיקתא,
ולחילופין מיום מתן ההחלטה המורה על הגשת הפסיקתא, וכי על פי מועדים אלו הוגש