בע"ק 45595-01-16 אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ נ' פירסט ליברה פאנד ניהול בע"מ ואח'

1.לפניי בקשה לעיכוב הליכים בתביעה לאישור עיקול עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית, אשר מתבררת אף היא בפני מותב זה, בגדרה הוטל העיקול הזמני, מושא בקשת האישור בתיק דנן.

הצדדים הגישו כתבי טענות בבקשה זו ואף השלימו טיעוניהם בעל פה בישיבה שהתקיימה היום.

2.לטענת המשיבה (להלן: "אל על") ראוי להכריע בבקשה זו רק לאחר השלמת שלבי גילוי המסמכים, וזאת בהמשך להחלטה קודמת בה הוריתי כי ההחלטה בבקשת העיכוב תינתן לאחר שיוגש כתב ההגנה. המשיבה טוענת כי כתב ההגנה הוגש בחסר, שעה שלא צורפו לו מסמכים מהותיים, המלמדים על העובדות הנדרשות להכרעה בהליך.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בעניין זה, מצאתי כי הדיון וההכרעה בנושא גילוי המסמכים הוא שלב משמעותי ביותר בבירור ההליך בכללותו, וכי אין זה השלב להורות על הגילוי המבוקש, שאיננו נדרש לצורך החלטתי כאן.

3.המבקשות בבקשה דנן מנהלות קרן העוסקת במימון הליכים משפטיים (יכונו להלן: "הקרן"). במסגרת עיסוקיה מסייעת הקרן במימון תביעה שהגישה חברת heritage affinity enterprises (להלן: " HAE") כנגד אל על (להלן: "תביעת HAE").

4.במסגרת תביעתHAE , הגישה אל על תביעה שכנגד בסכום של 7,358,941 ₪ (תביעת HAE והתביעה הנגדית יכונו: "ההליך העיקרי"). בד בבד, הגישה אל על בקשה להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד על נכסי וזכויות HAE המוחזקות בידי הקרן. בית משפט זה (השופטת מ' עמית - אניסמן) נעתר לבקשתה. הקרן טענה כי אין בידיה זכויות או נכסים של חברת HAE, ועל כן נקטה אל על בהליך שבכותרת שעניינו אישור העיקול הזמני.

5.לטענת הקרן יש לעכב את ההליכים דנן עד למתן הכרעה בהליך העיקרי. טוענת היא כי ככל שהתביעה הנגדית תידחה, הרי שגם הליך זה ידחה. עוד נטען, כי תובענה זו הינה חלק ממהלך טקטי שנועד למנוע מחברת HAE לברר את תביעתה עד תום. הקרן אף טוענת כי בירור ההליך בשלב מקדמי זה של ההליכים שבין הצדדים בהליך העיקרי, יאלץ אותה לחשוף לפני אל על מסמכים סודיים, וזאת שלא לצורך ותוך פגיעה מהותית ולא מידתית בזכויות הקרן, ככל שתביעת אל על תידחה.

6.מנגד מתנגדת אל על לעיכוב ההליך, וטוענת כי יש לבררו במקביל להליך העיקרי. לשיטתה, בירור בקשת אישור העיקול כמוהו כבירור בקשת העיקול הזמני, וכפי שאין מעכבים בירורה של הבקשה האחרונה, כך אין לעכב את בירור בקשת אישור העיקול. בנוסף, לטענת אל על בהכרעה בבקשת העיכוב יש להתחשב גם בסוג הנכס המעוקל, קרי - כספים שאמורים לעבור באופן שוטף בין המחזיק, הקרן, לנתבעת שכנגד, HAE, בתקופה בה מנוהל ההליך העיקרי, ולכן ניהול התובענה בשלב מאוחר יותר יסכל את מטרתה, שכן הכספים כבר יצאו מידיה של הקרן.

7.אל על אף הציעה, כי אם הקרן תפקיד בטוחה ממשית בגובה העיקול, תסיר התנגדותה לבקשת העיכוב. הצעה זו נדונה במהלך הדיון שהתקיים לפניי אך נדחתה על ידי הקרן.

8.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סברתי כי דין בקשת העיכוב להתקבל.

תקנה 379 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת כי, הדיון בבקשה לאישור עיקול "יכול שיהיה בכל שלב של הדיון, ואף לאחר שניתן פסק דין בה".