ת"א
בית משפט השלום צפת
|
35216-05-10
22/05/2013
|
בפני השופט:
אורי גולדקורן
|
- נגד - |
התובע:
דוד אבן
|
הנתבע:
שחר בן מאיר
|
|
החלטה
1.המבקש, שהינו הנתבע והתובע-שכנגד, הגיש בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ולמתן תשובות לשאלון. המשיב סבור כי מדובר בבקשה גורפת, החורגת באופן בולט מהשאלות שבמחלוקת בין הצדדים ולאור מבחן הרלבנטיות – דינה להידחות.
2.כידוע, הליכי גילוי ועיון נועדו להגביר את היעילות השיפוטית ואת ההגינות הדיונית, והינם נחוצים לצורך חתירה לחקר האמת. חגילוי והעיון הינם אך ורק של מידע שהינו רלבנטי למחלוקת הנידונה בבית המשפט. לא נדרש כי בשלב גילוי המסמכים תהייה הרלבנטיות של המסמך וודאית, ודי כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות.
ראו, למשל: רע"א 7802/10 עמירם גרופ יזום והשקעות יזום והשקעות בע"מ נ' קרל אופנת גברים איכותית בע"מ (פורסם בנבו, 15.8.2012); רע"א 3389/12 פלוני נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 5.8.2012).
על מנת לעבור את מבחן הרלבנטיות אין צורך להראות וודאות אולם אין די באפשרות תיאורטית לכך שהמסמך שגילויו מבוקש יתברר כרלבנטי. הגילוי לא נועד לאפשר "דיג ראיות", או הרחבת חזית, אלא לאפשר התדיינות ב"קלפים גלויים" בשאלות שבמחלוקת, הנובעות מכתבי הטענות.
תכלית דומה קיימת אף למתן תשובות לשאלון. על השאלות להיות נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת שבין הצדדים המתדיינים, אל להן להכביד יתר על המידה על הנשאל, ואל להן להיות בגדר "דייג". מענה לשאלון נועד לחסוך בזמן שיפוטי, לחידוד השאלות השנויות במחלוקת ולהשגת הודיות. ראו, למשל: בש"א (מחוזי ת"א) 3914/09, ת"א 1516/06 שוטן נ' אייזנברג (פורסם בנבו, 2.4.2009); ת"א (מחוזי ת"א) 2117/07 מדאקויפ נ' טוויק (פורסם בנבו, 19.8.2009).
3.בחנתי את הבקשה לאורם של כללים אלו ולאחר שקראתי בעיון את טיעוני באי-כוח הצדדים.
באשר לגילוי, הנני מורה למשיב לגלות תוך 30 יום למבקש את המסמכים המפורטים בסעיפים 2.1, 2.2 ו- 2.3 במכתב עורכת-דין דולב מיום 3.6.2012 אל בא-כוח המשיב.
באשר לשאלון, הנני מורה למשיב להשיב תוך 30 יום לשאלות 2.1, 6, 8, 10, 12, 16.4, 17, 20 ו-21 המופיעות בנספח למכתב האמור.
ניתנה היום, י"ג סיון תשע"ג, 22 מאי 2013, בהעדר הצדדים.