בלינט נ' משרד הפנים

פסק דין

העותרת, מבקשת להורות למשיב להמשיך ולהסדיר את מעמדה בישראל. לחלופין היא מבקשת, להורות למשיב, להעניק לה מולטי ויזה באמצעותה תוכל להיכנס ולצאת מישראל כרצונה.

טענות העותרת

1. העותרת, אזרחית רומניה נכנסה לישראל כדין בשנת 2001.

ב-06/01 הכירה אזרח ישראלי, מר ישראל צימבלר ת.ז. 01078550212, ומאז ועד לפטירתו ביום 1.7.09 לא נפרדו דרכיהם (להלן "המנוח"). העותרת והמנוח ניהלו משק בית משותף והיו ידועים בציבור.

ב-24.1.08 התחתנו המנוח והעותרת בנישואין אזרחיים.

ביום 2.2.05 חזרה העותרת לארץ עם אשרת עבודה בתחום הסיעוד וביום 20.07.06 עברה לגור עם המנוח בביתו ברחובות.

העותרת והמנוח הגישו עתירה להסדרת מעמדה של העותרת בישראל, מכח הנוהל להסדרת מעמד לבן זוג ישראלי.

לאחר בחינת הבקשה ומשהוברר כי העותרת עונה על הקריטריונים שקבע המשיב, החלה בהליך המדורג.

ביום 28.6.10 קבלה העותרת הודעה מהמשיב כי, עקב פטירתו של המנוח ב-7/09, בהתאם לנוהל 5.2.0017, ומאחר ולא עברה יותר ממחצית מתקופת תחילת ההליך המדורג טרם פטירת המנוח, ההליך המדורג בעניינה הופסק ועליה לעזוב את הארץ תוך 14 יום ולא יאוחר מיום 12.7.10.

לטענת העותרת ההחלטה בדבר הפסקת ההליך המדורג התקבלה מבלי שנערך לה שימוע בניגוד להוראות סעיף 7 לחוק האזרחות ובניגוד להצהרת המשיב בבג"צ 4711/02.

המנוח והעותרת קיימו קשר נישואין תקף מחודש 6/01. לטענת העותרת, המשיב לא התחשב בכך שמרכז חייה של העותרת בישראל. הפסקת ההליך המדורג טרם סיומו, עקב פטירת בן הזוג הישראלי, מחייבת התייחסות והתחשבות מיוחדת לאור ההשלכות הקשות שעלולות להיות להפסקת הליך ההתאזרחות על בן הזוג הזר שקבע את מרכז חייו בישראל. זאת ועוד, למנוח לא היו ילדים ואין מי שידאג לקיום אזכרות לזכרו מלבד העותרת.

תגובת המשיב

לטענת המשיב יש למחוק את העתירה על הסף מאחר והעותרת העלתה בפני ביהמ"ש טענות הנתמכות בתצהיר שאינן אמת.

בסעיף 15 לעתירה נטען כי "המשיב החליט על דעת עצמו וללא עריכת שימוע באשר הוא לדחות את בקשת העותרת בטענת סרק".

ובסעיף 32 לעתירה נטען כי "המשיב התייחס לעותרת כעל חפץ וקברו של המנוח עדיין טרי ומתכוון לגרשה בטרם שמיעת דבריה".

לטענת המשיב, ביום 23.6.10, עובר למתן ההחלטה מיום 28.6.10, נערך לעותרת שימוע בלשכת מנהל האוכלוסין ברחובות. במסגרת השימוע השיבה העותרת על שאלות המראיינת ואף חתמה בתחתית כל עמוד של פרוטוקול השימוע (נספח א' לתגובת המשיב, כן צורפו כנספחים ב' וג' סיכום השימוע וההחלטה המינהלית מיום 28.6.10 (.

העותרת טענה כי אין למנוח ילדים ועליה לדאוג להנצחת זכרו ולדאוג לנכסים שהותיר אחריו ואולם העותרת לא גילתה כי בבית המשפט לענייני משפחה ברשל"צ מתנהל מאבק על ירושת המנוח בין העותרת לבין אחיינו של המנוח (ת"ע (משפחה רשל"צ) 17939-01-10). במסגרת דיון שהתקיים בביתה משפט לענייני משפחה ביום 6.6.10 טען אחיינו של המנוח כי העותרת נכנסה לחיי המנוח בשנתיים האחרונות לחייו בדרך לא דרך וגרמה להרחקתו מקרוביו ונתקה את כל קשריו המשפחתיים והחברתיים (נספח ד' לתגובה).

לטענת המשיב דין העתירה לסילוק על הסף גם מחמת העדר נקיון כפיים.