ביטול צוואה לאור השפעה בלתי הוגנת מצד המטפלת במנוח ובאישתו

במרכזה של פרשה עגומה זו, עומדת צוואה שערך בחייו המנוח י' א' ז"ל (להלן: המנוח) מיום 2.9.02, לטובת המטפלת שלו ושל רעייתו בשני העשורים האחרונים לחייהם, הגב' פ' (להלן: המטפלת או גב' פ' או המשיבה), ובמסגרתה נישל המנוח את שלושת ילדיו מכל רכושו.

ברקע הליך זה עומדת מערכת יחסים לא שגרתית בין המנוח למטפלת, ומנגד, נתק כמעט מוחלט בין המנוח לבניו בשנות חייו האחרונות, נתק אשר נסיבותיו שנויות במחלוקת.

בפני בית המשפט מונחות בקשתו של מר ד' א' (להלן: הבן או בנו של המנוח או המבקש), בנו של המנוח, למתן צו ירושה, התנגדותה של הגב' פ' למתן צו הירושה, בקשתה של הגב' פ' לקיום צוואתו של המנוח והתנגדותו של הבן לקיום הצוואה.

א. הרקע העובדתי

המנוח הלך לבית עולמו ביום 17.2.07 כשהוא בן 93 שנה. רעייתו של המנוח, הגב' ע' ז"ל (להלן: המנוחה), נפטרה כשלושה שבועות לפניו, ביום 24.1.07, בעודה מאושפזת בבית החולים הסיעודי הרצפלד.

לבני הזוג נולדו במהלך חייהם המשותפים שלושה בנים שכולם הינם בגירים, ובנוסף, הם גידלו בן נוסף שאומץ על ידיהם בטרם עלו ארצה מאלג'יריה.

מן הראיות שהצטברו בתיק עולה, כי בעשרים שנותיהם האחרונות של המנוח ורעייתו חלה הידרדרות במצבם הבריאותי והתפקודי. המנוחה הוכרה עוד בשנת 1986 כזכאית לגימלת סיעוד על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח - 1968 ותקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ"ח-1988 (להלן: חוק ביטוח סיעוד).

במהלך תקופה זו, התוודעו בני הזוג לגב' פ' שעבדה כמטפלת סיעודית של המנוחה בביתם במשך כשעתיים ביום מטעם חברת "מתן" ובשלב מאוחר יותר (לאחר שחברת "מתן" סירבה להעסיק את הגב' פ') מטעם חברת "תגבור".

מהעדויות והראיות שצורפו לתיק עולה כי גב' פ' סייעה וטיפלה במנוחה, ובשלב מאוחר יותר במנוח, אף מעבר לשעות עבודתה, מבלי שקיבלה שכר עבור שעות אלה. המטפלת שהתה בבית המנוחים במשך שעות ארוכות מדי יום, טיפלה בהם, ערכה עבורם קניות והפכה לבת בית בביתם, כפי שהעידה בדיון שהתקיים ביום 27.4.09:

"אני ניקיתי את הבית, עשיתי כביסה בבית, בישלתי לו ולאשתו ושמרתי עליהם בלילות ובימים, והם [ילדי המנוח, ד.ט.] ידעו שאמא שלהם חולה ולא התקשרו...עבדתי אצלו 24 שעות...לא בשכר עזרתי לו כי ריחמתי עליו".

בשנת 2004 אושפזה המנוחה בבית החולים ברזילי, ובהמשך הועברה לבית חולים סיעודי הרצפלד, לנוכח מצבה הנפשי המידרדר. יצוין כי המנוחה הועברה לבית החולים הרצפלד באמצעות צו שיפוטי, לנוכח התנגדותם של המנוח והמטפלת.

גב' פ' המשיכה לפקוד את ביתו של המנוח ולטפל בו בהתאם לחוק ביטוח סיעודי, כאשר היא נהגה לשהות בביתו שעות ארוכות, מעבר לשעות שעליהן קיבלה שכר ויצרה עמו קשר הדוק וסימביוטי.

לאחר שהתגלע סכסוך בין המטפלת לחברת הסיעוד, העסיקה חברת הסיעוד את בתה של גב' פ' כמטפלת בביתו של המנוח, ואולם בפועל, לנוכח התעקשותו של המנוח, גב' פ' עצמה המשיכה לסעוד את המנוח ולטפל בו.

בשלב מסוים, הצטרפה המטפלת כשותפה בחשבון הבנק של המנוח, ובהמשך, בשנת 2004, החל המנוח בהליך של העברה ללא תמורה של זכויותיו בדירת מגוריו שבשדרות, למטפלת. המנוח חתם ביום 21.6.04 על תצהיר מתנה במשרדו של עו"ד ליאור בלקין, ואולם  הליך זה לא הושלם, שכן המנוח לא עמד בדרישות רשויות המס.

וראוי להדגיש כבר כעת, כי לכל אורך הדרך, לרבות בהליכים שלפניי, הצהירה גב' פ' כי הטיפול המסור במנוח נעשה מתוך מניעים של צדקה וחסד וכי לא דרשה תמורה עבור עבודתה.

גב' פ' אף טרחה להביא את המנוח עוד בחייו בפני עו"ד חיים יפרח על מנת שיחתום על תצהיר לפיו היא מטפלת בו במסירות במשך כ-10 שעות ביום, ללא קבלת תמורה. תצהיר זה צורף לתיק בית המשפט.

בנוסף לכך, הגישה הגב' פ' מכתבים של שכנים המתגוררים בסמוך לדירת המנוח אשר התרשמו כי הגב' פ' טיפלה במנוח במסירות ובאופן מעורר התפעלות, וזאת בניגוד לבניו שזנחו אותו. רושם דומה עולה מכתבה בעיתון מקומי שהוגשה לבית המשפט על ידה, וכן ממכתבי הוקרה שונים שהגישה.

במקביל לנוכחותה של המטפלת בביתם של המנוחים וליחסים ההדוקים שנוצרו בינה לבין המנוחים, הסתבר כי המנוח ורעייתו מיעטו לפגוש את ילדיהם, עד כי בשלב מסוים נוצר נתק ביחסים עם הילדים. ככל הנראה בסמוך לשנים 2004-2005 סירבו המנוחים לאפשר לילדיהם ולנכדיהם לבקרם בביתם, ואף מיעטו לשוחח עמם. הודעה על פטירת המנוחים נמסרה לילדים באמצעות החברה קדישא.

בשנת 2003 הופנתה מטפלת אחרת, גב' ב', ע"י חברת "מתן" לטפל במנוחים באופן זמני, שכן גב' פ' הייתה בחופשה. גב' ב' דיווחה למעסיקיה כי בביתם של המנוחים שרתה הזנחה, המנוחה היתה קשורה בידיה והמנוחים שניהם היו מלוכלכים ומוזנחים. בעקבות דיווחה זה של הגב' ב', נערך ביקור בית מטעם לשכת הרווחה בבית המנוחים, וכן ביקור בית מטעם קופת חולים כללית. הדיווחים שהתקבלו מטעם גורמים אלה הצביעו על הזנחה בבית המנוחים וכן על טיפול לקוי בהם. כן עולה מדוח פקידת הסעד כי אף שהיה ניסיון, בעקבות בקשת ילדי המנוח, להחליף את הגב' פ' במטפלת אחרת, המנוח עמד על כך שהגב' פ' תמשיך להיות מועסקת בביתו.