ביה''ד תל אביב יפו - קבלת תביעת האישה לגירושין ודחיית תביעתה לכתובה בעקבות שינוי בארחות חייה הדתיים של התובעת

 הנדון: קבלת תביעת האישה לגירושין ודחיית תביעתה לכתובה, בעקבות שינוי בארחות חייה הדתיים של התובעת

בית דיננו, בהרכבו המלא, בהחלטתו מיום כ"ו באב התשפ"ג (13/08/2023) קיבל את תביעת הגירושין של האישה לחיוב הבעל בגט, ודחה את תביעת הכתובה. כמו כן קבע ביה"ד תאריך לסידור גט פיטורין בין הצדדים.

ההחלטה הנ"ל נחתמה על ידי שלושת דייני ההרכב: כב' הרב יצחק מרוה (אב"ד), כב' הרב שמעון לביא, והח"מ.

להלן אפרט את הנימוקים שהביאוני להחלטה זו.

יודגש כי נימוקים אלו הינם דעתי האישית בלבד ואינם בהכרח משקפים את דעת חבריי להרכב. 

רקע קצר

הדיון שלפנינו עוסק בתביעת גירושין וכתובה של האישה, הנקובה בסכום של שמונה עשר מיליון ש"ח, ותביעת שלום בית של האיש.

הצדדים נישאו כדמו"י בשנת תשנ"ט (1999). אלו נישואין שניים של הבעל [ללא ילדים מנישואיו הקודמים] ונישואים ראשונים של האישה. שלשה ילדים נולדו לצדדים מנישואיהם אלה. הצדדים פרודים כבר מתאריך 10.07.20.

בתאריך 21.03.21 פתחה האישה תיק לתביעת גירושין, כאשר קודם לכן בחודש יולי 2019 היא הגישה בביהמ"ש לענייני משפחה תביעת רכוש לפירוק שיתוף.

התקיימו בפנינו ששה דיונים בעניינם של הצדדים כאשר כל צד שוטח טענותיו בפנינו וחקירות הצדדים. כמו"כ הובאו בפנינו מספר עדים, ואף הוגשו סיכומים.

טענות התובעת

האישה תיארה בפנינו כי היא הייתה טובה לבעלה, דאגה לכל צרכיהם של בעלה וילדיה, ואף שמשה כמפרנס העיקרי של הבית, כשהיא מקימה חברה, רוכשת נדל"ן וכו', הגם שזה עלה לה בסיכון בריאותי ממשי, כשהיא מגיעה עד לפריצת דיסק בגבה.

הצדדים סבלו מבעיית תקשורת ביניהם, וכבר בשנת 2015 נזקקו לטיפול זוגי אצל הרב ט'.

האישה טוענת כי לבעל הייתה תוכנית ברורה כיצד להשתלט על נכסיה, ולנשל אותה מכל ממונה, וכפי שברר את מילותיו בפנינו [פרוטוקול הדיון מיום 08.07.21 שורה 28] 'אמרתי לה, נכנסת אלי ערומה, תצאי ערומה'. לדבריה בשנת 2017 החל הבעל להיות בקשר עם הרב מ', אשר יעץ לו כיצד עליו להתייחס לאישה, והבעל נשמע לכל הוראותיו, כאשר הוא מגייס את ילדיו לצורך כך, והחל לאמלל את האישה.

כראיה לדבריה, צרפה התובעת לסיכומיה את התמליל המלא של תיאורו של הבעל בעצמו את כל שיחותיו עם הרב מ', [שיחות שתועדו ע"י הנתבע בעצמו ב'דיסק און קי' שהוחבא על ידו בבוידם הדירה בין כלי הפסח, ונמצא על ידי התובעת במקרה] כשהאחרון מורה לו בצורה מדויקת כיצד לפעול, לנשל את האישה מכלל נכסיה, ולהופכה לשפחה נרצעת (כלשונו), כשהבעל ממלא באופן מלא אחר הוראותיו, השפיל אותה והתעלל בה, הוא וילדי הצדדים בשליחותו.

האישה תיארה בפנינו שביום טבילתה בתאריך ...... , הבעל לקח ממנה את חפציה האישיים, החרים לה את המזרון עליו היא ישנה, בגדים, פאות, ספרים ועוד, ושרף אותם, כשהוא מותיר אותה לישון על מצע קשיח ללא מזרון.

לדבריה, הבעל אף הגדיל עשות ובהוראת רבו המובהק, הילדים לקחו על עצמם את האחריות על שריפת חפציה, כאילו הם עשו זאת בפועל, כדי להגן על אביהם. הנתבע אף הורה לילדים למנוע מאימם שינה, כשהם צועקים באוזניה כל העת.

לדבריה, עקב הסבל הרב שצוין, הן פיזית והן נפשית, כאשר הוא מערב כאמור את ילדיהם וקורע את המשפחה לגזרים, לא היה מנוס מלתבוע גירושין ופירוק שיתוף בערכאה אחרת, ולכך יש להסיק כי הגירושין יצאו ממנו, ויש לחייבו בכתובה.