ביבר נ' בזק חברה הישראלית

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל -אביב מיום 14.7.10 (כבוד השופטת מלכה ספינזי) בו נדחתה תביעת המבקשת לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק בסך 10,000 ₪ בגין אי ניתוק המבקשת משירותי האינטרנט של המשיבה על אף בקשותיה החוזרות.

המשיבה טענה כי מאחר ובמחשבי המשיבה מופיע כי שם הלקוח הינו רו"ח דורון ביבר, בעלה של המבקשת, התבקשה המבקשת לצרף לבקשתה לניתוק הקו תצלום תעודת הזהות שלה כנדרש במקרים מסוג זה, אלא שבניגוד למבוקש המבקשת לא צרפה לבקשותיה תצלום תעודת הזהות.

המבקשת טענה כי שלחה למשיבה צילום של תעודת הזהות ובכל זאת הבקשה לא טופלה ולא נותק הקו.

בפסק דינו קבע בית המשפט - לאחר ששמע את העדויות והתרשם מהן ועיין במסמכים ובהתכתבויות בין הצדדים - כי אין באפשרותו לקבוע גרסתו של מי אמינה יותר, ולפיכך דחה את התביעה. בית המשפט קבע כי "מדובר בגרסה מול גרסה ... התובעת הסתמכה על ת/1 (אישור הודעת פקס אצל המבקשת) ... ואילו הנתבעת הסתמכה על נ/1 (התכתבויות שהתקבלו אצל המשיבה) ... לאחר ששקלתי את הראיות שבאו בפני מצאתי כי אינני יכולה להעדיף גרסה אחת על פני רעותה באופן שיטה את הכף לטובת מי מהצדדים ובוודאי שאינני יכולה להיעזר בת/1 או נ/1 בכדי לקבוע גרסתו העובדתית של מי עדיפה ... משעה שהתובעת לא הוכיחה כי אכן מילאה אחר דרישת הנתבעת ושלחה צילום תעודת זהות בכדי שניתן יהיה למלא אחר בקשתה לניתוק הרי שאין מנוס מהקביעה כי היא לא הרימה את הנטל הקבוע במשפט האזרחי ולפיכך דיו תביעתה להידחות".

בבר"ע שלפני טוענת המבקשת כי למשיבה לא היתה זכות להוסיף באופן חד צדדי על ידי נהלים פנימיים משלה, לצורך ניתוק משירותיה, תנאים נוספים על התנאים הקבועים בחוק הגנת הצרכן - כמו קבלת העתק צילומי של תעודת הזהות. בנוסף טענה המבקשת כי בית המשפט שגה בפסק דינו כאשר התייחס רק לפניית המבקשת אל המשיבה מיום 7.6.09 - אליה לא צורף העתק צילומי של תעודת הזהות, והתעלם מפניותיה של המבקשת אל המשיבה אשר סומנו ת/1 שבוצעו במועדים מאוחרים יותר ואליהן צורף העתק של תעודת הזהות.

לאחר שעיינתי בבר"ע ונספחיה ובתגובת המשיבה החלטתי לדחות את הבקשה.

הטענה לפיה לא היתה רשאית המשיבה על פי הוראות החוק לדרוש מהמבקשת כתנאי לניתוק הקו העתק מתעודת הזהות - לא הועלתה בבית משפט קמא לא היוותה פלוגתא בדיון וממילא לא נדונה ולא נבחנה בפסק הדין. אין מקום להעלאת טענות חדשות הזקוקות לליבון עובדתי בשלב זה .

יתר השגותיה של המבקשת מופנות כנגד קביעות הנסמכות על התרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט ממידת האמינות של העדים שהתייצבו לפניו. בעניינים אלה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן (ראו: רע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע”מ [פורסם בנבו], 21.9.09).

הלכה פסוקה היא שכאשר אין לאמר כי מי מן הצדדים ביסס עדיפות ראייתית על פני האחר והצליח לשכנע בנכונות גרסתו, כבמקרה הנדון יוכרע הענין על פי נטל השכנוע:

  "הגרסאות בעייתיות במידה כזו, שלא ניתן לומר כי אחת מהן מהימנה יותר מן השנייה. משהגענו למסקנה כי כפות המאזניים מעוינות, הרי ההכרעה תיפול על פי התשובה לשאלה על מי מוטל נטל השכנוע" (ראו: ע"א 11100/02 חצור נ' דותן תק-על 2004(1) 1168).

בענייננו נטל השכנוע רובץ על כתפי המבקשת (התובעת) שהיא 'המוציא מחברו'.

טענת המבקשת לפיה בית המשפט קמא "התעלם בהכרעתו ממסמכים אשר הוגשו לו וסומנו כמוצגים ת/1 בתיק במהלך הדיון מהם עולה כי המבקשת על פי בקשת המשיבה שלחה אל המשיבה העתק צילומי של תעודת הזהות שלה" - דינה להידחות. זאת מאחר ובית משפט קמא התייחס במפורש בפסק דינו לפניותיה של המבקשת שסומנו ת/1 (ראו סעיף 13 לפסק הדין וכן עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 16.6.10 שורות 16-19), מה גם שעיון בתיק המוצגים של בית משפט קמא ובפניות אלה של המבקשת אל המשיבה (שסומנו ת/1) אשר צורפו לבר"ע מעלה כי הן אינן כוללות צילום תעודת הזהות של המבקשת.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ ([פורסם בנבו], 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטיה מן הכלל ובפסק הדין לא נתגלתה כל שגיאה המצריכה תיקון בערעור.

לאור האמור לעיל אני דוחה את הבר"ע. אין צו להוצאות. פקדון ככל שהופקד יוחזר למבקשת.