ביבי נ' ביטון

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע שטר על סך 25,000 ₪ חתום על ידי המבקשת וערוך לפקודת המשיב.

ההתנגדות הוגשה באיחור ולפיכך הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

המבקשת טוענת בתצהיר התומך בבקשה להארכת מועד כי ההתנגדות הוגשה באיחור בשל טעות אנוש גרידא (כך בסעיף 1 לתצהירה).

בהמשך טענה המבקשת כי לא היתה מודעת בתום לב למועד האחרון להגשת ההתנגדות מאחר ולא היא אישית זו שחתמה על קבלת הבקשה והמידע נמסר לה על ידי קרוב משפחה.

כמו כן, טענה המבקשת כי בעלה הבקיא בעובדות המקרה חווה התקף לב ביום 22.5.13 ונאלץ לעבור צינתור ומועמד לצינתור נוסף בימים בהם נערך התצהיר.

2. חזקה היא כי המועד הרשום בתיק ההוצאה לפועל כמועד מסירת האזהרה הוא המועד הנכון בו התקבלה האזהרה אצל החייב ולפיכך, על החייב מוטל הנטל להראות אחרת.

בטענתה כי בטעות לא הגישה את ההתנגדות במועד נחבאת הודאת המבקשת כי המסירה של האזהרה בוצעה לידיה כדין ובמועד הרשום בתיק ההוצאה לפועל.

בכל מקרה, אין בפי המבקשת טענה כי המסירה לא בוצעה כדין או כי בוצע במועד אחר מהנטען.

3. בנסיבות העניין, על המבקשת להראות טעם מיוחד לאיחור בהגשת ההתנגדות.

טעם מיוחד כאמור לא מצאתי בתצהירה של המבקשת.

לא נמצא כל נימוק וסיבה לאי הגשת ההתנגדות מטעמה במועד. הטענה כי מחלתו של בעלה מנעה ממנה הגשת ההתנגדות אינה מוסברת ואינה נתמכת בראיה כלשהיא או בפירוט מועדים כנדרש.

המבקשת אינה מציינת מתי הסתיים המועד להגשת ההתנגדות וכיצד התקף הלב של בעלה מנע ממנה במשך 30 יום ממועד המצאת האזהרה להגיש את ההתנגדות.

המבקשת אינה טוענת כי לא ניתן היה לחלץ מבעלה את הגרסה הרלוונטית במשך 30 יום וכיצד היה בכך כדי למנוע ממנה להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות בלשכת ההוצאה לפועל בטרם הסתיים המועד להגשתה.

מכל מקום, ממילא לא היה מצבו הבריאותי של בעלה הסיבה לאי הגשת ההתנגדות במועד שכן, כדבריה, סברה בטעות כי מדובר במועד אחר.

4. לכאורה, דין ההתנגדות להידחות על הסף בהעדר טעם מיוחד להגשת ההתנגדות שהרי טעות אינה טעם מיוחד כאמור.

אלא שהפסיקה הקלה עם גישתה המחמירה מהעבר בפרשנות הטעם המיוחד ולעיתים ניתן לראות בעילת ההגנה ובנסיבות המיוחדות למקרה כטעם מיוחד.

ראה רע"א  2041/03 עו"ד נועם מטביוב נ.  זהבה פיין (לא פורסם, 12.6.03); רע"א 3588/00 מכלוף נ. סעדיה, (דינים עליון נ"ח, עמ' 579); בש"א 2539/09 אוחיון נ' חממי (לא פורסם, 13.8.09) וע"א (מחוזי ת"א) 1715/06 חדיר נ' קלרנט בע"מ (לא פורסם, 27.1.11).

מעיון בטענות ההגנה של המבקשת הרי שאלו נסמכות באופן בלעדי על תצהירו של בעלה אשר מסר בפועל את ההמחאה ובגין עסקת יסוד שנכרתה עמו.

5. בעלה של המבקשת, מר דניאל ביטון, טען בתצהירו כי מסר את ההמחאה לידי מר שלמה סטורזי כפיקדון (בטחון) עבור שימוש במונית שבבעלותו של מר סטורזי (סעיף 2 לתצהיר).