בדארנה נ' מדינת ישראל

החלטה

המבקש עותר להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה מיום 13.3.13.

אין מחלוקת כי הדוח נמסר לידי המבקש בידי השוטר על אתר, והקנס אשר קבוע בדוח כברירת משפט אף שולם על ידו. המבקש טוען כי יש להאריך את המועד להישפט במקרה דנן מאחר והשוטר רשם כי הדוח אינו נושא ניקוד, ורק לאחרונה, לאחר שקיבל הודעת פסילה ממשרד הרישוי, הבין כי "חויב" ב – 8 נקודות בגין דוח זה. המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קבלת הדוח בידי המבקש ותשלומו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.

ראשית, יש לזכור כי לפי סעיף 229(ח') לחסד"פ: "שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו". לפיכך, לאחר תשלום הדוח אין מדובר עוד בבקשה "רגילה" להארכת מועד, אלא שמדובר למעשה בבקשה לביטול פסק דין חלוט, אשר ניתן על סמך הודאתו של אדם, כך שהמשוכה בפני המבקש גבוהה במיוחד.

בית המשפט העליון קבע כי הארכת מועד לאחר תשלום הדוח אפשרית רק במקרים מיוחדים ונדירים בהם לא ידע אדם על ההליך נגדו (רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל), וברור שלא זה המקרה דנן. המבקש קיבל את הדוח לידיו, כך שהיה מודע לו היטב ובחר לשלמו משיקוליו הוא.

האם העובדה כי קיימת שגיאה בציון הניקוד בדוח מצדיקה הארכת מועד? טענות מסוג זה לא התקבלו כמצדיקות הארכת מועד בידי בתי המשפט. ראו לעניין זה ע"פ (ת"א) 70712/08 דנה תירוש נ' מדינת ישראל, ע"פ (ב"ש) 30650-02-10 מישאל מרדכי נ' מדינת ישראל. בית המשפט המחוזי בחיפה נדרש לסוגייה זו בעניינו של עודד לם (עפ"ת 27124-06-10), דחה בקשה להארכת מועד במקרה בו לא צוין הניקוד על גבי הדוח וקבע:

"אי רישום הנקודות בהן יחויב הנהג אם יורשע בעבירה, אינו מהווה עילה לביטול דו"ח ברירת המשפט, שכן מהסיפא של התקנה דנא, אנו למדים שיכולה להיות דרך אחרת, או נוספת למסירת מידע על הניקוד המינהלי שבצד העבירה, כך שהיעדר הרישום של מספר הנקודות בדו"ח עצמו, אינו יכול לרוקן מתוכן את הדו"ח והעבירה שמתוארת בו".

אולם מעבר לסוגייה העקרונית, עיון בדוח מגלה כי טענתו של הנאשם אין לה על מה לסמוך. בדו"ח שהוגש לעיוני מופיע ציון של 8 נקודות באופן ברור לדעתי. גם אם הספרה 8 אינה "מושלמת", הרי היא שונה מאוד מהספרה 0 שלצידה, ואיני מקבל כי הייתה כאן הטעייה של המבקש. יתרה מכך, תגובתו של המבקש בפני עורך הדוח הייתה "תסלח לי". תגובה זו יש בה לפחות ראשית הודאה, ובהתחשב בעובדה כי הקנס שבצד הדוח שולם במלואו במועד, יש לראות בכך הודאה מלאה מצד המבקש.

זאת ועוד, בתצהירו לא מכחיש המבקש בפה מלא את העבירה, לא מכחיש כי נהג את רכבו במהירות שנמדדה, ומעלה טענות שונות כנגד הדוח. קריאת התצהיר מלמדת לא כי המבקש מרגיש "חף מעבירה", אלא כי הוא מתבסס על ייעוץ משפטי שקיבל, ואשר אליו נזקק ככל הנראה מתוך נסיון להסיר את רוע הגזירה שבהחלטת משרד הרישוי להפעיל נגדו אמצעי תיקון עקב צבירת ניקוד.

אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה והיא נדחית.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013.