|
לפני בקשת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שומרון (להלן – "הוועדה") למתן צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965 וצו הפסקת עבודות לפי סעיף 246 לחוק, כנגד המשיבים ביחס למקרקעין הידועים כגוש 11202 חלקה 28 בבנימינה (להלן - "המקרקעין").
הבקשה
כעולה מן הבקשה, המשיב 2 הוא בעל זכות במקרקעין, שמכוחה השכיר את המקרקעין, ביחד עם גב' אביבה פליס, למשיב 1 בהתאם להסכם שכירות, שהעתקו צורף לבקשה. המשיב 1 הוא הבעלים, לבד או ביחד עם אחר, של עסק לעבודות עפר בשם 'חנוכה מאיר עבודות עפר ופיתוח'. ייעוד המקרקעין על פי התכניות הינו חקלאי.
על פי המתואר בבקשה, המשיב ואדם נוסף ששמו רפי חנוכה, משתמשים במקרקעין לצורך אחסון חומרים וחפצים שונים ובכלל זה, חצץ, אספלט, אדמה גננית, ברזל ומתכות , פסולת בניין, בריכות ביוב מבטון ומכסים לבריכות ביוב, סלעים למסלעות, עמודי בטון וכיוצא באלה והכל על שטח המשתרע על כעשרה דונם. כמתואר בבקשה, "במקום נערמות ערימות של מצעים וחומרי חציבה שונים, עפר ואדמה, חומרים שונים שהם בגדר גרוטאות ... וגרוע מכך – ערימות פסולת של ממש שמקורה ככל הנראה באתרי בנייה" (סעיף 10 לבקשה).
לבקשה צורפה הודעת המשיב 1 בפני מפקח הוועדה מיום 20.4.15, ממנה עולה כי הוא משתמש במקרקעין ששכר לצרכי אחסון וכי החומרים והחפצים המאוחסנים על הקרקע הם בבעלותו ומשמשים לו לצרכים עסקיים.
לטענת המבקשת, השימוש שעושה המשיב 1 בנכס מהווה עבירה על חוק התכנון והבנייה ומעבר לכך, יוצר מטרד ומפגע חמור, העלול לסכן את שלום הציבור ובטיחותו ולגרום לפגיעה סביבתית, במיוחד נוכח קרבת השטח לשכונת מגורים.
המבקשת טוענת כי הדרך היחידה להפסיק את פעילות המקום היא בהוצאת הצווים המבוקשים במעמד צד אחד.
דיון
לאחר שעיינתי בבקשה, על התצהיר שצורף לה ויתר הצרופות, אני מוצא כי השימוש המיוחס למשיב 1, מהווה, לכאורה, עבירה על חוק התכנון והבנייה וכי נוכח כל המתואר לעיל, יש מקום ליתן הצווים המבוקשים.
|