י.ח. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים - נכות כללית, אשר התכנסה ביום 15.11.16 - (להלן:"הוועדה"), ואשר קבעה כי נכותו הצמיתה של המערער הינה בשיעור של 48% בתחולה מיום 01.05.16.

2.רקע

המערער סובל מליקויים רפואיים שונים, ובבדיקה שנערכה לו ביום 26.06.16, במסגרת בקשה לבדיקה מחדש, קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 48% בתחולה מיום 01.05.16, לפי הפירוט הבא:

נכויות בשיעורים של 10% בגין כל אחת מהמחלות הבאות: פיברומיאלגיה, תת פעילות בלוטת תריס, פרפור עליות, פסוריאזיס, השמנת יתר, הגבלה קלה בעמוד שדרה צווארי ושינויים בברך שמאל.

כמו כן, הוועדה קבע למערער נכות בשיעור של 20% בגין מחלת פליקוליטס.

המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה מהדרג הראשון, והוועדה בישיבתה מיום 15.11.16 דחתה את הערר והשאירה את החלטת הדרג הראשון על כנה.

על החלטתה זו של הוועדה נסוב הערעור שבפני.

3.להלן תמצית טענות ב"כ המערער –

א.טעתה הוועדה בקביעתה כי מחלת הפיברומיאלגיה ממנה סובל המערער אינה נובעת מתאונת הדרכים שעבר ביום 18.02.15.

ב.על הוועדה היה להתייחס לשאלת הקשר הסיבתי בין מחלת הפיברומיאלגיה לבין תאונת הדרכים, ולעובדה כי המערער נזקק לטיפול רפואי.

ג.נפל פגם בכך שהוועדה לא כללה בהרכבה מומחה בתחום הראומטולוגיה.

ד.המערער סובל מבעיות חמורות וקשות בעור, כאשר בוועדה לא ישב מומחה בתחום העור.