ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
58089-06-15
18/01/2017
|
בפני השופט:
נוהאד חסן
|
- נגד - |
תובעת:
נ.מ.ע. עו"ד אנה נגרין
|
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד רויטל חן-הלשכה המשפטית חיפה
|
פסק דין |
1.זוהי תביעה להכיר בליקוים בהם לקתה התובעת בחוליות בצווארה בתאריך 3.8.14 כ"תאונת עבודה", לאור החלטתו של הנתבע לדחות את תביעת התובעת לתשלום דמי פגיעה עקב תאונה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן- "החוק").
2.ביום 20.1.15, תביעת התובע, נדחתה על ידי הנתבע, וכפי שנמקה זאת פקידת התביעות בהחלטתה :
"...מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שבידינו, לא נמצא כי האירוע הנטען על ידך בתאריך 03/08/2014 (הרמת עגלה), גרם לך נזק פזיולוגי/גופני ולאי כושר לעבודה, עליהם הנך מתלוננת.
על כן לא ארעה לך תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.
אי הכושר לעבודה איננו התוצאה של אירוע הנ"ל, אלא נובע ממצב תחלואתי טבעי."
3.התובעת, ילידת שנת 1960. בזמנים הרלוונטיים לתביעה, עבדה כחדרנית- אחראית משק, בקיבוץ לוחמי הגטאות. לגרסתה: ביום 3.8.14 במסגרת עבודתה, דחפה עגלה עמוסה במגבות, חומרי ניקוי, תכשירים לאמבטיה וכד' במשקל של עשרות קילוגרמים. לקראת סיום יום עבודתה בדרכה להחזיר את העגלה למחסן, מאחר וקיימת מדרגה בגובה 15-20 ס"מ בכניסה למחסן, נדרשה להטות את העגלה כלפי גופה ולחוף אותה כלפי מטה, על מנת להרים את הגלגלים הקדמיים על המדרגה, בעת שביצעה פעולה זו, חשה לטענתה כאב חד בצוואר (להלן- "אירוע התאונה")
4.התובעת מבקשת להכיר באירוע מיום 3.8.14 כפגיעה בעבודה, שבה נגרם לה לטענתה נזק לצווארה.
להלן עיקר טענות הצדדים:
5.לטענת התובעת, יש לקבל את תביעתה ואין לזקוף לחובתה את העובדה שלא הביאה לעדות את העובדת שמחה כספי פקידת הקבלה ואת העובדת איחלאס, אשר סירבו לשתף פעולה בטענה שהן פוחדות על מקום עבודתן, בפניה שניה אליהן טענו שאינן זוכרות מה אירע באותו היום,לכן לא היה כל טעם בהזמנתן לעדות.
6.מנגד טוען הנתבע, כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה לכן יש לדחות את התביעה שכן, בעת ביקורה של התובעת בקופ"ח מספר פעמים לאחר אירוע התאונה, לא מסרה דבר על אירוע כלשהו בעבודה. טופס ב.ל. 250 הוצא לתובעת כחודשיים לאחר האירוע הנטען, ורק ב-15.12.14 הוצאה לתובעת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.
דיון והכרעה:
7.סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר תאונת עבודה כדלקמן: