א' נ' המוסד לביטוח לאומי

לפני תביעה להכיר בפגיעה בברכו הימנית של התובע מיום 28.8.13, כתאונת עבודה, כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

העובדות העיקריות

1. התובע יליד 1954, נשוי ואב לילדים. התובע עובד כעצמאי ובעלים של מוסך מורשה של חברת U.M.I בנתניה (להלן גם: "המוסך").

    

2. לטענת התובע, ביום 28.8.13 פנה אליו מר יוסף ליבנאוי, מנהל מחלקת המכונאות במוסך, בבקשה לחוות דעתו אודות תקלה בכלי רכב. התובע עלה על פגוש הרכב כדי לבחון את מנוע הרכב, ולאחר הבדיקה ירד עם רגלו הימנית תחילה מהרכב, והחליק, ככל הנראה בשל כתם שמן שהיה על הרצפה. כתוצאה מכך הסתובבה רגלו הימנית, התנפחה, והתובע חש בכאבים עזים והתקשה לעמוד על הרגל.

    

3. לאחר קרות האירוע התובע עזב את המוסך, לטענתו, ומאוחר יותר באותו היום פנה לבדיקה אצל רופא אורטופד, ד"ר לאנה גיל, במרפאתו שבפרדסיה. ד"ר לאנה הפנה את התובע לבדיקת MRI, בשל חשד כי מדובר בקרע ברצועה ובמניסקוס (נספח ו' לתצהיר התובע).

    

4. מאחר שקופת החולים של התובע סירבה לממן תחילה את בדיקת הMRI- ולאור הכאבים העזים שהתובע חש בברך ימין, לטענתו, הוא פנה בשבת,31.8.13, לביצוע הבדיקה באופן פרטי. בבדיקה התגלה קרע חלקי של ה-PCL בברכו הימנית (נספח ו' לתצהיר התובע).

   בהמשך, לאור תוצאות בדיקת ה- MRI, קיבל התובע החזר כספי מקופת החולים עבור עלות הבדיקה (נספח ז' לתצהיר התובע).

    

5. כתוצאה מהפגיעה האמורה אושרה לתובע חופשת מחלה בת שלושה חודשים וחצי, עד ליום 15.12.13 (נספח ט' לתצהיר התובע). לטענתו של התובע, בתקופה זו לא הגיע למוסך ולא ביצע את עבודתו.