גוטמן נ' המוסד לביטוח לאומי

1. התובע, יליד 1942, מקבל קצבת זקנה. התובע ביקש השלמה לקצבת הזקנה כאשר תנאי לה הינו – היעדר הכנסות מעל סכום מסויים.

2. התובע מתגורר בדירה ברחוב איסלנד 7 בירושלים. מדובר בדירה שהיתה של אמו, גב' גוטמן ברטה (להלן: הדירה).

3. לטענת הנתבע התובע משכיר חלק מהדירה ובגין שכירות זו הוא מקבל שכר דירה בסך 2000 ₪. הכנסה זו שוללת ממנו את הזכאות להשלמת קצבת זקנה.

4. לטענת התובע שכר דירה שייך לאחיו שנפטר בינתיים, יצחק שמו. שכר הדירה שולם לאחיו והדירה הושכרה תקופות מסוימות. אין מדובר בדירה נפרדת אלא בדירה בת שלושת החדרים שהורישה אימו כאשר זו נחצתה וכך נוצרה יחידת מגורים נפרדת (להלן יחידת המגורים).

5.בפנינו העיד התובע ואילו הנתבע הגיש מסמכים שונים אותם אישר התובע. ואלה סומנו נ/1 עד נ/5. לאחר הדיון הואיל והתובע אינו מיוצג שונה סדר הדברים וב"כ הנתבע סיכמה ראשונה ולאחריה סיכם התובע. פסק הדין שלהלן הינו על יסוד כל אלה.

6.אקדים ואומר כי החלטנו לדחות את התביעה, לאחר שעדותו של התובע לא עשתה עלינו רושם מהימן.

7.מהמסמכים שהוגשו ואושרו גם על ידי התובע עולה כי אימו המנוחה של התובע ערכה צוואה (נ/1). בצוואה נרשם כי היא מורישה את הדירה לשלושת ילדיה יצחק נעמי ודוד. אולם הזכות למגורים, ללא תמורה בדירה למשך כל ימי חייו נתונה לתובע – בנה שמעון גוטמן.

בצוואה (נ/1) נרשם מפורשות כי ככל שהתובע יבקש להשכיר את הדירה הוא יהיה רשאי לעשות כן "ודמי השכירות יהיו שלו בלבד למשך כל ימי חייו".

8.חוזה השכירות, שהתובע לא ידע להסביר את טיבו נערך בין התובע לבין הגב' אסתר טמנו. התובע אישר את חתימתו על חוזה השכירות. בחוזה השכירות נרשם כי התובע הוא המשכיר כך בכותרת החוזה וכך גם בשוליו כאשר מעל חתימתו של התובע נרשם בכתב ידו "המשכיר".

9.בטופס התביעה שהוגש למל"ל ביום 9.12.09 רשם התובע את מקומות עבודתו וכן פרטים נוספים הידועים רק לו. התובע אישר דברים אלה (באשר למקומות עבודתו) וכך גם את חתימתו בשולי הטופס. על טופס זה נרשם(בעמ' 4 סעיף 5) כי לתובע הכנסות משכר דירה בסך 2000 ₪ שזה הסכום ששילמה השוכרת ושאף נזכר בהודעה של התובע לחוקר נ/4א. התובע טען כי אינו יודע מי הוסיף דברים אלה על טופס התביעה נ/3 שנחתם על ידו וכי מדובר בזיוף. טענתו זו כמו גם דבריו האחרים אינם מקובלים עלינו.

10.התובע הגיש בכתב ידו מסמך לביטוח הלאומי שבו הוא מסביר על הדירה ובה הוא מציין כי הדירה חולקה לשתי יחידות ועלות השיפוצים היתה כ 30,000 ₪ ונכון לאותה עת דמי השכירות אינם מכסים את עלות השיפוצים.

11.דבריו של התובע לפיהם דמי השכירות אינם משולמים לו והוא לא ידע בזמן אמת באיזה סכום מדובר אינם מתיישבים עם הרשום בצוואת האם שקבעה כי דמי השכירות לדירה או לחלק ממנה – יחידת המגורים ,יהיו שייכים לתובע בלבד. דבריו אינם מתיישבים עם העובדה שבחוזה השכירות נ/2 נרשם מפורשות כי התובע הוא המשכיר ,כך בכותרת המסמך וכך גם בסופו. עדותו אינה מתיישבת עם מסמכים אלה . הסברו של התובע כאילו מישהו זייף את טופס התביעה (נ/3) שעליו חתם לא נראים משכנעים. טופס התביעה (נ/3) מכיל פרטים שונים ,הידועים אך לתובע וזה חתום על ידו ובו נרשם באופן מפתיע כי יש לו הכנסה בסך 2000 ₪ מדמי שכירות ,שהוא הסכום ששילמה שוכרת יחידת המגורים. עדותו בענין זה כמו גם בדברים אחרים לא עשתה עלינו רושם מהימן ואנו דוחים אותה. בנסיבות אלה אין מנוס מדחיית תביעתו.

12.התביעה נדחית. בהתחשב במצבו ובכך שמדובר בתביעה מתחום הבטחון הסוציאלי אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ז, (18 מאי 2017), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.