ב"ל 38590-09-16 ד.ה נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע הגיש תביעה לנתבע להכיר בפגיעה בידיו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2.לאחר שמיעת הראיות הסכימו הצדדים למינוי מומחה על פי העובדות הבאות:

א.התובע יליד 1959, אזרח עובד צה"ל.

ב.התובע עובד בתפקיד עוזר רתך משנת 1982.

ג.במסגרת עבודתו התובע מבצע עבודות השחזה וריתוך ומשתמש בפטיש אוויר, פטיש רגיל וכלים רוטטים כאשר השימוש במכשירים אלה הם לסירוגין ובמשך כמחצית שעות העבודה נטו ביום במצטבר.

ד.במסגרת עבודתו נדרש התובע לבצע משימות ריתוך והחזה אותן הוא מבצע לאורך כל יום העבודה תוך אחיזה של ידית הרתכת בשתי הידיים כאשר מרפקיו באוויר. ידו הדומיננטית היא יד ימין.

ה.מצבו הרפואי של התובע כאמור בחומר הרפואי ובכלל זה התעודות הרפואיות שצורפו לכתב התביעה של ד"ר בן דוד מומחה לרופאה תעסוקתית מיום 2.5.18 וד"ר אבינועם גורדין מיום 14.8.15.

3.ביום 8.7.18 מיניתי את ד"ר דוד יפה מומחה לכירורגיה אורתופדית לחוות דעתו בעניינו של התובע ולענות על השאלות:

א. מהו ליקויו של התובע בכפות ידיו?

ב.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת

התובע לליקוי ממנו הוא סובל? דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

ג.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).