ב"ל 29426-07-14

1.התובע סובל מליקוי בריאותיו (להלן: "המחלה"), אשר לגישתו נגרם עקב תנאי ואופי עבודתו במשך שנים בתחום התעשייה, וזאת בדרך של מיקרוטראומה.

תביעת התובע להכיר במחלה ממנה הוא סובל כנובעת מעבודתו ולשלם לו דמי פגיעה נדחתה, על בסיס גישת הנתבע לפיה לא הוכח קיום קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין המחלה.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.לאחר ששמענו את עדותם של התובע ועד מטעם ההגנה, הסכימו ב"כ הצדדים כי בית הדין ימנה מומחה הרפואי, אשר יחווה את דעתו לגבי שאלת הקשר הסיבתי בין המחלה ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו, וזאת על בסיס התשתית העובדתית שדלקמן –

א.התובע יליד 1966.

ב.התובע עבד כפועל ייצור במפעל "שחף" באזור התעשייה "אלון תבור" העוסק במיחזור חומרים לתעשיית הפלסטיק, בתקופה מחודש 08/2007 ועד לחודש 04/2014.

ג.התובע עבד במשמרות של 12 שעות עבודה.

ד.המפעל ממחזר 2 חומרים: פוליאטילן ופוליפרופילן.

ה.במפעל קיימות 2 מגרסות ו- 2 אקסטרודרים בחלל אחד גדול. כל אחת מהמגרסות גורסת חומר עבור אקסטרודר ספציפי.

ו.התובע עבד על מגרסה אשר גרסה חומר בשם "פוליאטילן" אשר היה מיועד לאקסטרודר מס 16, אשר טיפל במיחזור חומר זה בלבד.

ז.עבודת התובע על המגרסה הייתה להטעין מוצרי פוליאטילן למסוע, אשר היה מסיע אותם לתוך המגרסה (לאחר הגריסה הועבר הפוליאטילן הגרוס לאקסטרודר מס' 16 להמשך טיפול).

ח.בתקופת עבודתו של התובע, פליטה מהאקסטרודרים הייתה לחלל האולם. לא היו ארובות אשר פינו אותה ישירות מהאקסטרודרים החוצה, אלא אוורור כללי של האולם (פתחים בגג ודלתות גדולות בקירות המבנה).

ט.במפעל נערכה בדיקה באשר לפליטת חומרים לגבי כל אחד מהאקסטרודרים, אשר מצ"ב (נ/5).

י.עמ' 3 בכל אחד מהדו"חות מפרט את החומרים אשר נמצאו בבדיקה לגבי כל אקסטרודר.

י"א.בבדיקה נמדדה פליטת חומרים באמצעות התקן בסמוך לנקודת פליטתם בכל אחד מהאקסטרודרים.