החלטה
הוגשה על ידי הנאשמת בקשה למתן צו עיון בחומר חקירה, בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982.
המשיבים (הקובלים) הגישו תגובה בכתב, הוגשו מסמכים נוספים ואף התקיים דיון במעמד שני הצדדים בנוגע לבקשה.
מצאתי שיש להעתר לבקשה בחלקה.
כפי שמסרתי לצדדים בדיון, עקרונית – עמדתי היא כי על קובלנה פרטית פלילית חלות הוראות סעיף 74 הנ"ל וניתן לעתור לעיון בחומר החקירה (בניגוד לעמדת הקובלים), ויחד עם זאת – חלק נכבד מהמבוקש כבר הומצא וחלק ניכר נוסף מהמבוקש אינו חיוני ואינו אפשרי.
אפרט להלן את עמדתי בהתאם לפריטים המבוקשים בעמ' 1 לבקשה המקורית מיום 22/12/2011:
פריט 1 – רשימת החומר שנאסף: יש להעביר רשימה כמבוקש.
פריט 2 – תצהירים מפורטים של כל עדי התביעה: אין מקום לחייב את הקובלים בהגשת תצהירים של עדיהם, וההשוואה להליך אזרחי אינה רלבנטית. עיון במכתב שנשלח ביום 24/10/2011 ובו תמצית העדיות נחזה כמספק ולא אורה על מתן תצהירים נוספים.
פריט 3 – רישום פלילי של הקובלים, כולל מב"דים ותיקים סגורים: היות ועסקינן בקובלנה פרטית, הקובלים אינם מחזיקים בידם – כחלק מחומר החקירה – רישום פלילי לגבי עצמם. משל הדבר לכך שתובע משטרתי או עו"ד מהפרקליטות היו מנפיקים טופס ובו הנתונים מהמרשם הפלילי לגבי עצמם, שעה שהם מטפלים בתיק. מעמדם של הקובלים אף אינו זהה למעמד של מתלונן. בכל אופן – המרשם הפלילי של הקובלים אינו חלק מחומר החקירה. יחד עם זאת, קיימות דרכים אחרות לבקש ולעיין במרשם הפלילי – ויתכן שהקובלים עצמם יסכימו לכך ויבקשו להראות שאין להם מה להסתיר. בשלב הזה, נדמה לי שאין ליתן צו לקבל מהמרשם תדפיס לגבי הקובלים במסגרת בקשה לעיון בחומר חקירה.
פריט 4 – פירוט לגבי חילופי תכתובות בין העדים השונים: ככל שישנן תכתובות בין העדים השונים לגבי עניינים שקשורים לקובלנה – יש להעביר את המסמכים לעיון ההגנה. במהלך הדיון ניתן היה להבין שמכתבים שכאלו כבר הועברו בעבר לידי הנאשמת ואבדו – וכי העתק חדש נמסר אף הוא. ככל שכך הם פני הדברים – אין צורך בסעד אופרטיבי נוסף.
פריט 5 – תיעוד לגבי שיחות שהתקיימו בין הנאשמת לבין חלק מהעדים: אף כאן, יש להעביר את המידע הקיים בהקשר זה בידי הקובלים (כולל, מי היו הדוברים בשיחות, מתי התקיימו – ואם יש תמליל של השיחות או הקלטה – יש למוסרם). אף לגבי פריט זה – ככל שהמסמכים כבר הועברו לאחר הדיון – הרי שאין צורך במתן צו.
פריט 6 – כל הרשומות שמעידות על כלל הפעילות שנעשתה בחשבונות האינטרנט הרלבנטיים לתובענה, במועדים הרלבנטיים לתובענה: לא ניתן להענות לדרישה זו כפי שנוסחה. על הקובלים להעביר לעיון ההגנה את כל הרשומות והמסמכים שבכוונתם להציג על מנת לתמוך בטענתם לגבי הפרסומים באינטרנט. ניתן אולי יהא אחר כך לבקש צווים מאת השופט אשר דן בתיק – שיופנו כלפי ספקיות אינטרנט אלו או אחרות. יחד עם זאת, לא ניתן לדרוש מהקובלים להציג פירוט של כל הפעילות שהם ביצעו באינטרנט בתקופה הרלבנטית. ככל שיש להם חשבונות אינטרנט פעילים – הרי שהם גולשים באתרים, שולחים דוא"ל, עובדים וכו' – והמדובר בעשרות ואולי מאות פעולות ביום. הקובלים לא יכולים לשחזר את כל הפעילות שלהם באינטרנט בתקופה זו או אחרת, מה גם שלא ניתן לדעת מהי התקופה "הרלבנטית" מבחינת הקובלנה (האם השנה שלפני הפרסום ביולי 2010 ?). ברי כי לא ניתן לבקש מהקובלים תיעוד לגבי כל פעולה, כל חיפוש ב"גוגל", כל עיון באתר חדשות, כל שליחת וקבלת דוא"ל וכל כניסה לכל אתר במשך התקופה – תהא הגדרתה המדוייקת אשר תהא. מעבר לכך, מידע שכזה אינו עולה כדי הגדרת "חומר חקירה". ככל שלנאשמת יהא מידע ספציפי לגבי אתר מסויים או מכתב מסויים או פעולה מסויימת שרלבנטיות – היא תוכל לפנות לקובלים ולבקש מידע קונקרטי.
פריט 7 – הנוהלים הפנימיים של החברות הנזכרות בקובלנה: ככל שהצלחתי להבין, המדובר בחברת "012 סמייל אינטרנט זהב" וחברת "זיגזוג", שכן ישנה טענה לגבי הפרת הנוהלים של חברות אלו מטעמה של הנאשמת (וראו לדג' את סעיף 22 לקובלנה ואת תמצית העדות של הגב' סטלה הנדלר). יש להעביר לנאשמת העתק של הנוהלים הפנימיים או התקנונים שרלבנטיים לשירותים שהתקבלו משתי חברות אלו – ובמיוחד את הסעיפים שהיא מואשמת בהפרתם.
פריט 8 – כתובות ה-IP של המחשבים של הקובלים – בבית ובעבודה: הנאשמת לא הסבירה במדויק מדוע היא זקוקה למידע זה (וראו כי בסעיף 39 לבקשה היא רק מציינת באופן כללי כי הנתונים "חיוניים להגנה ולבירור האמת"). אני יכולה לשער שהיא מעוניינת לראות שמא הקובלים עצמם ביצעו פעולות מטעמם באותו אתר שבו עוסקת הקובלנה (ואולי הם היו אלו שפרסמו את הפרסום המדובר). אם אכן זו כוונתה – היא רשאית להתחקות אחר פעילות פוטנציאלית שכזו, דא עקא – שהבקשה לגבי כתובות ה-IP כפי שנוסחה אינה יכולה לסייע לה. ראשית, ישנם מחשבים שיש להם כתובת קבועה, ישנן כתובות מתחלפות וישנן סיטואציות שהכתובות מתחלפות מתוך הקצאה מוגבלת מוגדרת. לכן, השלב הראשון יהא לברר מהו סוג הכתובות הרלבנטיות. אף אם הכתובות משתנות – אפשר לפעמים לבקש מספק האינטרנט לומר מה היתה הכתובת ברגע נתון – אבל על מנת לעשות זאת יהא על הנאשמת להגדיר את אותו ה"רגע". מעבר לכל זאת – אם עסקינן בכתובות משתנות, למשתמש הקצה אין מידע לגבי כתובת ה-IP שהיתה שלו ברגע מסוים בעבר ולצורך קבלת המידע הוא צריך לפנות לספקית האינטרנט שלו. לכן, לא ניתן להעתר לבקשה לגבי פריט זה. יחד עם זאת, אם הנאשמת מעוניינת לדעת מה היתה הכתובת במועד ספציפי – עליה להפנות דרישה לקובלים, ועליהם יהא לפנות לספקית ולבקש את הכתובות של המחשבים שלהם בבית ובעבודה באותו מועד. ככל שיהא צורך לבקש צו של בהמ"ש לצורך קבלת המידע – ניתן יהא להגיש צו לחתימתי.
פריט 9 – תיק הרווחה של הקובלת: כיון שבקובלנה נטען כי הנאשמת גרמה ל"נזק" בתיק הרווחה ושוחחה עם אנשים משירותי הרווחה לגבי הקובלת (כדוגמת סעיפים 27-28), יש לאפשר עיון בתיק. סביר להניח שהתיק אינו נמצא ברשותה של הקובלת אך היא יכולה לעיין בו ולצלם אותו, ועליה לעשות כן ולהעביר את המסמכים לנאשמת (וראו כי הקובלים טוענים שהנאשמת שוחחה עם נציגת שירותי הרווחה בעיריה, שלחה אליה מכתב ועוד). ניתן לפנות לעדה הגב' לילי שפירר ולתאם עמה את ביצוע האמור מעלה.
פריט 10 – פירוט כל אתרי האינטרנט בהם גלשו הקובלים, ובמיוחד אתרים בעלי אופי פורנוגרפי או אתרי חילופי זוגות: ברי כי לא ניתן להענות לבקשה ככל שעסקינן ברישא של הסעיף, וכבר התייחסתי לכך לעיל. לגבי השאלה אם הקובלים מנויים או גולשים באתרים פורנוגרפיים, פורנוגרפיים למצחה או אתרי חלופי זוגות – הם מתבקשים להודיע לנאשמת אם אכן הם גולשים באתרים שכאלו, ואם כן – מה שמם של האתרים ומה כתובתם (הגם שאני סבורה כי המדובר בפרשנות מרחיבה ביותר וגבולית של המונח "חומר חקירה").
את הפעולות עליהן הוריתי מעלה יש לבצע בתוך 10 ימים מהיום.
ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ב, 08 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.