פסק דין
1.תביעה לפינוי מושכר.
התובעים 1,2 (להלן:- "אליהו") הינם בעליה של דירה המצויה ברח' האלמוגים 4/36 באשדוד. הנתבע מס' 3 (להלן:- "פרץ"), אחיה של התובעת 2, שכר מהתובעים את הדירה והשכירה לנתבע. פרץ אף התגורר תקופת מה בדירה יחד עם הנתבע.
התובעים טוענים, כי בחלוף שנה מהמועד שבו הושכרה הדירה על ידי הזוג אליהו לפרץ, ביקשו התובעים לפנות את הדירה, אלא שהנתבע סירב לעשות כן. עוד טוענים התובעים, כי במהלך חודש פברואר 2010, הוטל על ידי עירית אשדוד עיקול על חשבון הבנק של פרץ עקב אי תשלום ארנונה לתקופה בה שכר הנתבע את הדירה, פניותיו של פרץ לנתבע לשלם את חוב הארנונה הושבו ריקם ופרץ נאלץ לפרוע את החוב בעצמו זאת בשים לב לעיקול המוטל על חשבונו. עוד טוענים התובעים, כי החל מחודש מרץ 2010, עם סיום שנת השכירות הראשונה, הפסיק הנתבע לשלם את דמי השכירות. לפיכך, עותרים התובעים לפינוי הנתבע מהמושכר.
2.הנתבע טוען כי בינו ובין פרץ מתקיימים קשרי חברות. פרץ הבטיח לנתבע, כי מדובר בשכירות לתקופה ארוכה, בת 20 שנה. בהסתמך על הסכמה זו, אף השקיע הנתבע בדירה השקעות כספיות ניכרות. הנתבע שילם את דמי השכירות, עד אשר בחודש אפריל 2010 סרבו הנתבעים לקבל את דמי השכירות. אשר לחוב הארנונה, טוען הנתבע, כי הסכים לשלם לעירייה את החוב, אלא שהחוב בעירייה כולל גם את חובותיהם של התובעים וכן התובעים סרבו להעביר את חיובי הארנונה על שמו על אף שהנתבע זכאי להנחה בתשלומי הארנונה.
הנתבע טוען, כי התובעים ניתקו את החשמל בדירה והנתבע נאלץ להתגורר בדירה ללא חשמל במשך תקופת מה, עד אשר מצא פתרון לעניין.
לטענת הנתבע, מבקשים התובעים לפנותו מהדירה לאור העובדה שדמי השכירות אותם הוא משלם אינם גבוהים.
3.בד בבד עם הגשת כתב התביעה הגישו התובעים גם בקשה לסעד זמני של פינוי הנתבע מהדירה.
בין הצדדים הוסכם, כי הדיון יתקיים בתיק העיקרי וכתנאי לקיום הדיון הנתבע ישלם חיובים אלו ואחרים בגין הדירה, הכוללים את דמי השכירות, חיובי חשמל, וועד בית וארנונה.
4.בישיבת ההוכחות שהתקיימה, העידו מטעם התובעים מר אליהו ומר פרץ ומטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו. הצדדים סיכמו בכתב.
5.מהות ההסכם שבין הצדדים:
אליהו טוענים, כי הם הסכימו להשכיר את הדירה לפרץ בלבד וכי לא היו מעוניינים להשכירה לאחר ולכן התקשרו עם פרץ בהסכם. לטענתם, לו היו מעוניינים להשכירה לאחר היו עושים כן. במהלך עדותו טען אליהו, כי היות ופרץ היה באותה עת בהליכי גירושין, הוא היה מעוניין לסייע בידיו ולכן אף העמיד את דמי השכירות על שיעור סמלי.
פרץ טוען, כי הנתבע הוא זה שביקש ממנו לשכור את הדירה, כאשר הוא לוחץ עליו לדבר עם גיסו, אלא שהגיס- אליהו, עמד על כך שהדירה תושכר לפרץ עצמו, פרץ אף אמר לאליהו, כי הוא מתעתד לגור בדירה, כאשר הוא מסביר מנגד לנתבע, כי אם אליהו ידע שהוא אינו מתגורר בדירה, ידאג אליהו לפנותו מהדירה. פרץ העיד, כי הוא עבר להתגורר בדירה עם הנתבע רק כעבור כחודשיים ובפועל התגורר בדירה עם הנתבע רק מספר ימים. לטענתו, לאחר שעזב את הדירה, ביקש מאליהו, כי יאפשרו לנתבע להתגורר בדירה לפחות שנה אחת.
הנתבע לעומת זאת טוען, כי הוא שכר את הדירה מאת פרץ, לאחר שזה הבטיח לו, כי מדובר בשכירות לעשרים שנה, כאשר הנתבע מבקש מפרץ לערוך הסכם בכתב, אלא שבשל יחסי הקרבה בין השניים, דחה אותו פרץ ואמר לו כי אין צורך בעריכת הסכם. כפרץ עצמו, טען גם הנתבע, כי פרץ עבר להתגורר עם הנתבע כחודשיים ימים לאחר שעבר הנתבע להתגורר בדירה.
6.לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי, כי שהייתו של הנתבע בדירה היתה מלכתחילה על דעתם של אליהו וכי אין מדובר בשהייה שלא כדין.
אמנם, אליהו מסיבותיהם הם, לא התקשרו עם הנתבע בהסכם ישיר להשכרת דירתם, אלא שאליהו ידעו לאורך כל הדרך, כי הנתבע מתגורר בדירה מכוח הסכמה שהיתה בינו ובין פרץ. הנתבע לא פלש לדירה אלא נכנס אליה ברשות, כאשר לצורך מתן רשות זו, הסמיכו אליהו את פרץ להתקשר עמו בהסכם, על מנת שפרץ יהיה אחראי לכל העניינים הקשורים להסכם השכירות, או מכל סיבה אחרת הקשורה למערכת היחסים שבין אליהו לפרץ.
7.דברים אלה אף עולים בקנה אחד עם טענות התובעים בכתב התביעה ואף עולים בקנה אחד עם עדותו של פרץ, אשר העיד, כי בעת שהושכרה הדירה לנתבע, הוא התגורר בדירת סטודיו, כך שהשכרת הדירה מלכתחילה לא היתה עבורו אלא עבור הנתבע עצמו ורק בשלב מאוחר יותר התכוון פרץ לעבור ולהתגורר עם הנתבע, לאור מסע השכנועים של הנתבע, כך על פי טענתו של פרץ.
ייתכן, ופרץ מסר לאליהו פרטים נוספים או שונים לעניין כוונתו הראשונית, אך מסירת מידע זה היתה עניין שבינו ובין אליהו ואינה רלוונטית להסכם שהשכירות שבין פרץ ובין הנתבע ואינה רלוונטית גם לשיעורם של דמי השכירות שסוכמו עם הנתבע.
8.לאור האמור, יש לקבוע, כי כניסתו של הנתבע לדירה היתה כדין, מתוך הרשאה של בעליה של הדירה, באמצעות פרץ, כפי שהדבר עולה מתוך כתב התביעה.
9.משך תוקפו של ההסכם: