אישה שחויבה בגט אך לא הפסידה כתובתה – האם יכולה להתנות את קבלת הגט בפירעון כתובתה

רקע עובדתי

הצדדים נישאו כדת משה וישראל בתאריך כ"ה באב תשנ"ח (17.8.1998). מנישואיהם לא נולדו להם ילדים.

לבעל שלושה ילדים מנישואים קודמים ועוד ילדה שהיא כיום בת חמש, שנולדה מקשריו עם אישה זרה במהלך שנות נישואיו למערערת.

בני הזוג גרו יחדיו עד לאחרונה.

הבעל ריצה מאסר של חמש שנים טרם נישואיהם בגין עבירות פליליות שביצע, והמערערת הייתה בת זוגו עד לפני שנישאו, ובמהלך שנת 2004 ריצה עונש מאסר נוסף בן שנה.

ההליכים בבית הדין האזורי

הבעל תבע גירושין בשנת 2008 אך חזר להתגורר עם המערערת. לפני למעלה משנה עזב את בית הזוג בעקבות קשרים עם אישה זרה ושמה [ט'], וביום כ"ו באייר תשע"ד (26.5.2014)  הגיש שוב תביעת גירושין לבית הדין.

האישה בכתב הגנתה הביעה הסכמה לגירושין ובתנאי שתקבל קודם את כתובתה. בית הדין בחיפה, בהחלטתו מיום כ"ח באלול התשע"ד  (23.9.2014) קבע שהגירושין יתבצעו עוד טרם דיון על הכתובה.

עקב סירובה של האישה לגט, בית הדין הטיל עליה חיוב להתגרש. הבעל ביקש הטלת סנקציות. בית הדין נעתר לבקשת הסנקציות, בקשת האישה לעיון מחדש בטענותיה – נדחתה.

נימוקי בית דין קמא לפסיקתו

א.       קיים סכסוך קשה ופירוד ארוך בין הצדדים.

ב.       לאחר שש עשרה שנות נישואין – הזוג ללא ילדים.

ג.       הבעל בקשר עם אישה אחרת אשר ילדה לו בת.

ד.       עומדת לנגד בית הדין העובדה שהבעל בתהליך של פשיטת רגל ולכן בית הדין מנוע מלפסוק סכום כתובה ללא מתן אישור מבית הדין המחוזי.

ה.       בית הדין משוכנע כי אם ההסדר הכספי לא יהיה לשביעות רצונה של האישה, היא תישאר בסירובה לקבל את גטה.

ו.       מבחינת ההלכה ניתן לדחות את מועד פירעון הכתובה לאחר הגירושין.

הליכי הערעור

האישה הודיעה כי בכוונתה לערער, ועל כן קבע כבוד נשיא בית הדין הגדול כי הדיון באישורו להטלת סנקציות יתבצע לאחר קבלת החלטה בערעור לגופו.