אזולאי נ' סאלח

החלטה

בפני בקשה לתיקון כתב התביעה.

המבקש הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה שעילתה הפרת הסכם לביצוע עבודות בנייה. בכתב תביעתו טען המבקש כי המשיב לא סיים את ביצוע עבודות הבנייה אף כי קיבל את מלוא התמורה המוסכמת. המבקש העמיד את סכום תביעתו על סך של 31,900 ₪, בהתאם לגובה סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות.

המשיב הגיש כתב הגנה בו טען כי ביצע עבודות בהיקף הגבוה בהרבה מזה עליו שילם התובע. מספר שבועות לאחר מכן, הגיש המשיב תביעה בבית משפט השלום במסגרתה תבע מהמבקש את תשלום יתרת התמורה המגיעה לו, לשיטתו, בעבור עבודות הבנייה.

במקביל, הגיש המשיב בקשה להעביר את הדיון בתביעה שהגיש המבקש מבית המשפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום, נוכח מורכבות התביעה והן משום שבית משפט השלום תלויה ועומדת תביעה בין אותם בעלי דין המבוססת על מסכת עובדתית זהה. המשיב הבהיר כי עם העברת התביעה לבית משפט השלום יבקש לאחד את הדיון בשתי התביעות.

המבקש נתן הסכמתו להעברת הדיון, אך ביקש כי יותר לו לתקן את כתב התביעה באופן שיוכל להעמיד את סכום תביעתו על הנזק האמיתי שנגרם לו, שכן צמצם את סכום התביעה למסגרת סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות.

בהחלטתי מיום 7.2.12 נעתרתי לבקשת המשיב להעביר את התביעה לבית משפט השלום ואף התרתי למבקש לתקן את כתב תביעתו בכל הנוגע לסכום התביעה, על מנת לאפשר לו לתבוע את מלוא נזקיו.

המבקש הגיש כתב תביעה מתוקן והמשיב עתר למחיקתו בטענה כי תיקון כתב התביעה חרג מעבר לתיקון סכום התביעה וכי המבקש העלה טענות עובדתיות חדשות אשר זכרן לא בא בכתב התביעה המקורי והוסיף סעדים כספיים המבוססים על ראשי נזק חדשים.

בהחלטתי מיום 26.3.11 קבעתי כי אכן חרג המבקש מהרשות שניתנה לו לתיקון כתב תביעתו והוריתי למבקש להגיש כתב תביעה מתוקן במסגרתו רשאי הוא לתקן את סכומי הנזק שנתבעו בכתב התביעה המקורי.

המבקש הגיש בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה. בבקשה זו הוא טוען כי הצורך בתיקון כתב התביעה נובע מהעובדה שהתביעה המקורית הוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות הן מבחינת סכום התביעה והן מצד זה שהתביעה נוסחה על ידי התובע עצמו שאינו בעל השכלה משפטית. כעת משהועברה התביעה לבית משפט השלום, יש צורך לתקן את כתב התביעה הן מבחינת גובה הסכום והן מבחינת הניסוח המשפטי של עילות התביעה. לטענתו, ניסוח התביעה המקורית התאימה לאופן הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, אשר מתאפיין בחוסר פורמאליות ובגמישות. משעה שהתיק עבר לפסים רגילים, יש לאפשר למבקש להגיש תביעה המנוסחת כראוי מבחינה משפטית. המבקש מוסיף וטוען, כי על מנת להגיש את תביעתו בבית המשפט לתביעות קטנות צמצם המבקש את תביעתו לסכום המקסימלי באופן שויתר על חלק מטענותיו הנוגעים לסכומי הכסף, וממילא סכומי הכסף הנתבעים מבוססים על עובדות אשר הופיעו בכתב התביעה המקורי.

המשיב מתנגד לבקשה. ראשית, טוען המשיב כי משסבר המבקש כי נפלה טעות בהחלטה מיום 26.3.12, אשר הורתה על מחיקת כתב התביעה המתוקן, היה על המבקש להגיש ערעור או בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית המשפט המוסמך. חרף החלטה זו, הגיש המבקש בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה. כן טוען המשיב, כי היענות לבקשה תגרום לו נזק גדול שעה שכבר חשף את הגנתו. עוד טוען המשיב, כי משבחר המבקש להגיש תביעתו לבית המשפט לתביעות קטנות עליו לשאת בתוצאות החלטתו. לבסוף טוען המשיב, כי קבלת הבקשה תגרור את הצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן אשר כרוך בהוצאות מצד המשיב.

אכן בהחלטתי מיום 26.3.12 הוריתי על מחיקת כתב התביעה המתוקן שהגיש המבקש נוכח העובדה כי התיקון חרג מהרשות שניתנה על-פי ההחלטה מיום 7.2.11. ואולם, אין בהחלטתי זו כדי למנוע מהמבקש להגיש בקשה לקבלת רשות לתקן את כתב תביעתו, ככל שיש בבקשה טעמים המצדיקים את התיקון.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מעניקה לבית המשפט סמכות בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

מלשון התקנה והאופן בו פורשה בפסיקה עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, נעתרים לו ברוחב לב, למעט במקרים חריגים. חריגים לכך הם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי או בחוסר תום לב או כאשר התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש (ראו: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט, עמ' 152, 153).

במקרה זה, אין ספק שהתיקון נדרש לשם הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. המבקש הגיש תחילה את תביעתו לבית המשפט לתביעות קטנות. משכך, ניסח את כתב התביעה בעצמו, מבלי שנעזר בייעוץ משפטי ואף צמצם את סכום התביעה לגובה סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות. כעת, משהועברה התביעה לבית משפט השלום והמבקש נעזר בייעוץ משפטי, יש מקום לאפשר לו לתקן את כתב תביעתו באופן שזה ינוסח כראוי ועל מנת שיוכל לתבוע את מלוא נזקיו, אף אם אלה מבוססים על ראשי נזק חדשים שלא נזכרו בכתב התביעה המקורי.

יתר על כן, המבקש הגיש את בקשתו בשלב מוקדם של ההליך, מיד לאחר העברת הדיון בתביעה לבית משפט השלום ובטרם נקבע מועד לדיון בתובענה. כך גם אין מקום לומר כי המבקש נהג בחוסר תום לב. המבקש הבהיר בבקשתו כי הצורך בתיקון כתב התביעה התעורר בשל העובדה שהתביעה הועברה לדיון בבית משפט השלום, אשר ההליך המתנהל בו שונה במהותו מזה המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות, הן מבחינת סדרי הדין ודיני הראיות והן בשל העובדה שהדיון בבית המשפט לתביעות קטנות מתאפיין בחוסר פורמאליות וגמישות. בנסיבות אלה, יש הצדקה לאפשר למבקש לתקן את כתב תביעתו, בפרט לנוכח העובדה שתביעה זו תתברר במאוחד עם תביעה שהגיש המשיב נגד המבקש, הנסבה על מערכת עובדתית זהה, וזאת על מנת למנוע חוסר איזון בין הצדדים. טענת המשיב, כי משבחר המבקש להגיש את תביעתו בבית המשפט לתביעות קטנות עליו לשאת בתוצאות החלטתו, אינה במקומה, שכן המשיב הוא זה שביקש להעביר את הדיון בתביעת המבקש לבית משפט השלום.

אף איני סבורה כי בעקבות התיקון ייגרם נזק למשיב, שהרי קנויה לו הזכות להגיש כתב הגנה מתוקן. אמנם המשיב הגיש את כתב הגנתו בבית המשפט לתביעות קטנות, אך עם העברת התביעה לבית משפט השלום טרם הוגש כתב הגנה מטעמו והמשיב היה ער לכך שבעקבות העברת התביעה תינתן למבקש רשות לתקן את כתב תביעתו בהתאם להחלטה מיום 7.2.12, כך שממילא היה עליו להגיש כתב הגנה מתוקן.

התוצאה היא שאני מקבלת את הבקשה ומתירה למבקש להגיש כתב תביעה מתוקן. המבקש יגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 7 ימים.

הנתבע יגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 15 יום מיום המצאת כתב התביעה המתוקן, וכן יגיש תוך אותה תקופה בקשה לאחד את הדיון בתובענה זו עם הדיון בת.א.

48840-12-11.