אדרי נ' טל-אור

פסק דין

1.התובע הוא צלם-חובב, הנתבע עוסק בספורט אקסטרים: גלישה בים, והתביעה היא תביעה קטנה שסכומה 20,000 ₪.

2.לפי הנטען בתביעה, ביום 24/9/11 בזמן שהתובע צילם גולשים בחוף הים, הנתבע שבאותה עת גלש אף הוא, התלהב מכך שמצלמים והתחיל להפגין את כישוריו קרוב מאוד למתרחצים ולתובע ופגע בתובע בפניו וגרם נזק לציוד הצילום.

לטענת התובע, הוא הובהל לבית-חולים ושהה חודש ימים בחופשת מחלה.

3.בכתב הגנתו טוען הנתבע שהוא גולש קייט וותיק מאוד ובעל ניסיון רב, שהתובע היה צלם חובבני, ומשפוטר התובע מעבודתו, החליט להתחיל לצלם גולשים ולמכור את התמונות, זאת על אף שאין לו מספיק מיומנות לצלם ספורט אקסטרים מהסוג הזה.

עוד טוען הנתבע כי לתובע לא היה שום מיגון לגופו ולציוד שלו, וכי לא היה לו כל אמצעי שיסמן לגולשים על קיומו ואת מיקומו.

בנוסף, הנתבע טוען כי התובע בחר לצלם מהמים, ואף סימן לנתבעת להתקרב אליו וביקש ממנו לקפוץ קרוב מאוד אליו בכדי שיוכל לתפוס צילום. הנתבע סירב ודרש מהתובע לצאת מהמים מיידית כיוון שלא היה ניתן לראות אותו בשל השמש, הגלים והעובדה כי לא חבש קסדה צבעונית ובולטת. הנתבע, לאחר שביקש מהתובע לצאת מהמים, היה בטוח שהוא יצא, מה עוד שהוא לא ראה אותו.

4.לטענת הנתבע, בזמן ביצוע אחת הקפיצות הרגילות, לפתע הבחין בתובע מתקרב אליו. הנתבע צעק לו שיתרחק, אך התובע נכנס יותר עמוק. על מנת לצמצם את הפגיעה הבלתי נמנעת, שינה הנתבע את מהלך הקפיצה, העיף את הגלשן הרחק ממנו בכדי שלא יפגע בתובע, ובזמן נחיתתו פגע בתובע בחזה.

5.בדיון שהתקיים בפני חזר כל צד על טענותיו. הנתבע הציג תצלומים מהם עולה שהחוף מוכרז כאסור לרחצה ולשחיה, והשימוש בו מותר על פי ההכרזה לגולשים וכלי שיט בלבד.

מהצילומים עולה כי ישנם שלטים רבים במקום, בשלוש שפות, האוסרים על הרחצה ומתירים שיט.

העובדה שגובים במקום דמי חניה, איננה הופכת את המקום למקום רחצה מוכרז, וממילא אין שחר לטענה שהגלישה מסכנת שוחים תמימים.

אדם ששוחה במקום או סתם נכנס למים, , עושה זאת על דעתו, ונוטל סיכון לא רציונלי.

6.ודאי שהדברים נכונים לגבי אדם שנמצא בתוך המים ומצלם ללא צילום מתאים, ללא דגל או קסדה צבעונית, והוא מתקרב לגולשים.

הגולש אינו יכול לשלוט בתנועותיו באופן שנוהג אופנוע על היבשה יכול לשוט באופנוע. בשלב מסויים, אשר הגולש נמצא בירידה, הוא למעשה נתון לחסדי כוח המשיכה של כדור הארץ.

7.סיכומו של דבר, שוכנעתי שהאירוע התרחש משום שהתובע לקח על עצמו סיכון בלתי סביר בכך שנכנס למים והפריע לגולשים, ולא משום שהנתבע התרשל באיזשהו אופן, נהפוך הוא.

8.אשר על כן, התביעה נדחית.

המזכירות תמציא לצדדים עותק פסק-הדין, ומוסבר להם שניתן להגיש בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"א, 23 מאי 2011, בהעדר הצדדים.