אגבאריה(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום אשר ניתנה ביום 22.12.2010 על ידי כב' סגן הנשיא השופט משה אלטר בתיק מ"ת 15442-09-10.

בית משפט השלום דחה את בקשת העורר לעיון חוזר הואיל ולטעמו לא נתגלו עובדות חדשות או שינויים בנסיבות ולא עבר זמן ניכר מאז מתן ההחלטה אותה הם מבקשים לשנות.

העורר הובא לדין בבית משפט השלום בתיק פלילי 15427-09-10 בגין כך שביום 26.5.2010 ניסה העורר לשדל את המתלונן לחזור בו מתלונתו נגד אחר תוך שהעורר עושה שימוש בשפה מאיימת, בהציגו את עצמו כבן משפחת חרירי.

המדובר בסכסוך בין המתלונן והאחר שעסקיהם מצויים באותו מבנה. המשיבה טענה כי העורר ביקש לשכנע את המתלונן באיומים לחזור בו מתלונתו נגד האחר.

בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים אם כי בית משפט השלום דחה אותה כשכב' השופט אלטר קובע כי :"עילת המסוכנות אינה מתקיימת", לעומת זאת מתקיימת עילת מעצר לפי סעיף 21 (א) (1) (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים ) תשנ"ו 1996.

ערר שהוגש על החלטה זו לבית משפט זה, נדחה.

בית משפט השלום הורה על שחרור העורר למעצר בית מלא בצירוף איזוק אלקטרוני תוך איסור עשיית שימוש במחשב וקיום שיחות באמצעות טלפון נייד ונייח.

ב"כ העורר טוען כי לא קיים כל חשש לשיבוש הליכי חקירה , מה גם שהוא הודיע לבית משפט השלום – כב' השופטת בש, בפניה מתנהל ההליך העיקרי, בשם העורר כי קיימת הסכמה מטעמו להגשת העדויות של המתלונן ללא צורך בחקירתו הנגדית, כך שהסכמה זו מאיינת את החשש לשיבוש הליכי החקירה וההשפעה על העדים.

ב"כ המשיבה סבור כי יש לדחות את הערר וכי אין בהסכמת הסנגור להגשת ההודעות של המתלונן כדי לייתר הבאתו מטעמה, לעדות בפני בית המשפט. מכאן שהחשש לשיבוש הליכי חקירה לא עבר מהעולם. עוד טען ב"כ המשיבה כי החלטת בית משפט השלום ראויה ונכונה ואין להתערב בה.

לאחר שעיינתי בהודעת הערר, בהחלטת בית משפט השלום ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערר ולהקל במידה מסויימת בתנאים המגבילים שנקבעו על ידי בית משפט השלום.

העורר נמצא בתנאי מעצר בית במקום מרוחק מהמקום שבו בוצעה העבירה ושם מתגורר המתלונן כשאין בכך כדי ליצור סיכון למתלונן או חשש לשיבוש הליכי חקירה בעיקר גם משום שלא שמעתי כי ההליכים נגד העורר קרובים לסיום.

מאז 20.9.2010 העורר משוחרר בתנאים מגבילים ולא נטען כי הוא הפר תנאי כלשהוא מתנאי השחרור שנקבעו על ידי בית המשפט למרות שחלפו מספר חודשים וכשהמועד הקבוע לשמיעת ראיות הינו 30.3.2011.

יש להניח כי בישיבה הנ"ל ההליכים לא יסתיימו וככל הנראה יידחו למועד נוסף.

יש בנתונים הנ"ל כדי להצדיק בחינה מחדש את תנאי השחרור והקלה במידה מסויימת בתנאים אלו.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול הנתונים והשיקולים המתבקשים אני מחליט לקבל את הערר ולצמצם את שעות מעצר הבית מהשעה 20:00 בערב עד השעה 06:00 בבוקר.

יתר התנאים שנקבעו על ידי בית משפט השלום יישארו על כנם.

המזכירות תשלח לצדדים העתק החלטה זו בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתנה היום, ‏יום חמישי כ"ג טבת תשע"א, 30 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.