אביסרור נ' ויס

החלטה

המבקשת, הגב' אביסרור אסתר, שכרה דירה מאת המשיב אשר נמצאת ברח' ארלוזורוב 8 בחיפה. המשיב עצמו מתגורר בירושלים.

המבקשת הגישה בקשתה ביום 15.05.2012, לפיה ביום חמישי (לא צוין תאריך) יצאה לקניות וכשחזרה מצאה כי מנעול דירתה הוחלף ואינה יכולה להיכנס לדירה, כל רכושה נמצא בדירה ובכלל זה חתול אשר נשאר ללא מים וללא מזון. חמור מכך, המבקשת היא חולה כרונית האמורה לעבור השתלת כבד ויש לה תרופות שהיא צריכה ליטול באופן רצוף. אי האפשרות להיכנס הביתה מונעת ממנה לקחת את התרופות והתוצאות עלולות להיות חמורות. המבקשת הראתה מסמכים שונים בזמן הדיון, אך למרות הוראתי למבקשת הם לא נסרקו לתיק האלקטרוני.

בבקשתה ובתצהיר הנלווה לבקשה, ציינה המבקשת כי לדעתה מי שהחליף את המנעול הינו מר נתן כהן, שכן ,שליחו של מר וייס, כולם שייכים לעדה החרדית, בשעה שהיא עצמה חילונית. בנוסף להחלפת המנעול התלוננה המבקשת על כך כי נגרמו לה נזקים בסגירת ברז המים, והיא נשארה ללא מים, וגניבת חלק מארון החשמל.

הבקשה היתה ליתן צו עשה להורות למשיב לדאוג לכך כי היא תוכל להיכנס לדירה.

בתאריך 15.05.2012 במעמד צד אחד ניתן על ידי צו המורה למשיב ולמר כהן לאפשר את הכניסה לדירה. כמו כן הוריתי למשטרת חיפה ללוות את המבקשת ולסייע בידה להיכנס לדירתה. הצורך הדחוף במתן הצו נבע מכך שהמבקשת נזקקת לטיפול רפואי כפי שהצהירה.

למרות החלטתי המפורשת כי המסמכים שבידי המבקשת יסרקו לתיק, והיו ברשותה מסמכים רבים, משום מה המסמכים אינם סרוקים בתיק האלקטרוני.

עו"ד קדח, אשר מייצג עתה את המבקשת מטעם הסיוע המשפטי, מתבקש לדאוג לכך כי כל המסמכים אותם הראתה המבקשת לבית המשפט יוגשו לתיק לאלתר, ובכלל זה המסמכים הרפואיים.

קבעתי דיון במעמד הצדדים ליום 18.05.2012. המשיב הגיש בקשה באמצעות הפקס לדחות את הדיון, לכן הדיון התקיים בסופו של דבר ביום 22.05.2012. לדיון התייצבו המבקשת ועו"ד קדח, המשיב ורעייתו, הגב' רחל ויס, ובא כוחם עו"ד ליאון. כן התייצב השכן מר כהן.

מר כהן אשר התייצב לדיון על פי החלטתי, הכחיש את כל טענותיה של המבקשת. אחיה של המבקשת גר בסמוך לאותו בניין ולכן אין מקום לטעון כי אין לה היכן להתגורר. יתר על כן, הימצאותה של המבקשת בדירה הביאה לפעילות של אנשים שונים שאינם רצויים, אנשים אלו גם גרמו להתחברות פיראטית לכבלים, לשבירת שעוני המים של כל הדיירים באותו בניין ומטרדים רבים נוספים. מר כהן טען כי ביום 27.04.2012 הוזעקה המשטרה על ידו בגלל התנהגות פרועה וצעקנית ומזעיקה של המבקשת ואנשיה, כלשונו. המשטרה הגיעה ולקחה את המבקשת איתה ובבוקר המבקשת החזירה לו את המפתח של הדירה. אי לכך, טלפן למר ויס והודיע לו על כך. הוא אינו יודע מי החליף את המנעול, אין לו שום קשר לעניין, אם כי הושאר אצלו המפתח של המנעול

החדש.

מר כהן הראה אשור על הגשת תלונה בגין איומים מיום 27.4.2012.

המשיב אינו מכחיש כי הורה להחליף את המנעול וכי לא אפשר למבקשת להיכנס לדירה למרות שמר כהן אמר לו שהמבקשת מבקשת להיכנס לדירה, אך טען כי זכותו הייתה לעשות כן שכן המבקשת תקופה ארוכה לא שילמה את שכר הדירה. יתר על כן, נמסר לו על ידי מר כהן שהמבקשת בעצם החזירה את המפתח, והוא ראה בכך אישור לכך שהיא עזבה את הדירה. הוא מתגורר בירושלים ואיננו יודע אם נשארו לה חפצים אם לאו. לכן במגעים הקודמים ביניהם באמצעות בנה של המבקשת (לא נמסר שמו) ואחיה (גם שמו לא נמסר), המבקשת הביעה את רצונה לעבור להתגורר בקריות ברח' הפלמ"ח.

המבקשת אינה מכחישה כי ישנם פיגורים בתשלום שכר הדירה, יחד עם זאת, בקשתה היא כי תינתן לה ארכה של חודשיים נוספים, וברור כי שכר הדירה ישולם שכן מרביתו משולם על ידי משרד הבינוי והשיכון הנותן לה סיוע בשכר הדירה, וזאת עד שתמצא דירה חדשה.

המבקשת הכחישה כי החזירה את המפתח למר כהן, שהרי אין כל היגיון במעשה כזה, כאשר כל רכושה נמצא עדיין בדירה וכן הכחישה את טענות המשיב לעניין אי תשלום שכר הדירה במועדים.

עו"ד ליאון מטעם המשיב הציג חוזה שכירות אשר לטענתו הוא מזויף שכן המשיב מעולם לא חתם עליו. המבקשת טענה כי החוזה שהיה אמור להסתיים בדצמבר 2011 הוארך בהסכמת המשיב עד לסוף מרץ 2012. תחילה המשיב אישר טענה זו דהיינו הסכמה להארכה עד מרץ 2012. יחד עם זאת, אמר כי הבהיר למבקשת כי הוא זקוק לדירה היות והוא מחתן את בנו וזאת עוד בחודש ינואר. אי לכך גם מה שנראה חוזה הארכה עד אפריל הוא אינו נכון. המשיב מעולם לא חתם עליו. המשיב טען כי התובעת חייבת לו עוד 12,000 ש"ח.

אינני מתכוונת בשלב זה לקבוע מי דובר אמת. החוזים השונים הן מבחינת מועדים והן מבחינת חתימה מעוררים תהיה וזאת בלשון המעטה. במסגרת החלטה זו אינני נדרשת לדון בכך.

קשה לקבל את הטענה כי המבקשת החזירה את מפתח הדירה כאשר כל רכושה עדיין בדירה, ובמיוחד התרופות להן היא נזקקת באופן רצוף, והחתול כלוא בבית.

החוק אינו מאפשר עשיית דין עצמי, וגם אם מלכתחילה המשיב סבר מתוך אי הבנה כלשהי כי הוחזר לו המפתח ובכך המבקשת סיימה את שכירות הדירה, הרי משנודע לו ממר כהן שאין זה כך, והמבקשת מבקשת להיכנס לדירה ולו על מנת לקחת את חפציה, היה עליו לאפשר לה לעשות כן.

הדרך היתה פתוחה בפניו לפעול על פי החוק.