אבו שקארה נ' אבו שקארה ואח'

החלטה

1.מונחת לפני בקשה לסילוק על הסף, מחיקת כותרת ובקשת רשות להגן.

2.המשיב, אחיו של מבקש מס' 1, הגיש כנגד המבקשים, תביעה לסילוק יד מדירת מגורים המצויה בכפר עילבון והידועה כחלק מגוש 15424 חלקה 21 (להלן: "הנכס").

3.המשיב טוען בכתב התביעה, לבעלות בלעדית בנכס ומבסס טענתו על טופס למתן היתר בניה על שמו ושם נאדרה אבו שקארה מיום 17/5/92.

4.המבקשים טענו בבקשתם, כי הנכס נרכש ע"י אביהם של מבקש מס' 1 והמשיב, אשר הוריש אותו לכל בניו. עוד טוענים המבקשים שהם גרים בנכס, לאחר שבנו את בית המגורים, משנת 1993, והם משלמים את כל המיסים החלים על הנכס, מאז כניסתם לנכס.

5.עוד טוענים המבקשים כי על פי נסח הרישום של החלקה, רשומה הערת אזהרה על זכויותיהם בחלקה, לטובת בנק ירושלים לפיתוח ומשכנתאות בע"מ בסך של 122,000 ₪, מיום 9/2/97.

6.ביום 6/10/11 התקיים דיון, במסגרתו, נחקר מבקש מס' 1 על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון:

7.אפתח בבקשה לסילוק על הסף שנעדרת פירוט עובדתי ומשפטי, אשר נזנחה במסגרת הדיון והסיכומים, על כן היא נדחית.

8.במסגרת הדיון לא נסתרה גרסתם של המבקשים, ככל שהיא מתייחסת לטענה שהם בנו את חלקו העיקרי של בית המגורים, וכן אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקשים מתגוררים בנכס, משנת 1994 לפי סיכומי הצדדים, בהסכמה של המשיב.

9.עיון בפנקס המקרקעין של החלקה נשוא התביעה, מעלה כי הבעלים בחלקה הם צדדי ג' שלא התברר בדיון מה הקשר שלהם לצדדים שבפני. עוד עולה מהרישום כי על הבעלות של חליל דאמוני, נרשמו שתי הערות אזהרה לטובת בנק ירושלים לפיתוח ומשכנתאות בע"מ, האחת, על הלוואה בסך 52,500 ש"ח שקיבלו אבו שקרה נביל (המשיב) ונאדיה, השניה, על הלוואה שקיבלו המבקשים על סך של 122,000 ₪.

10.הרישום בפנקסי המקרקעין מביא אותי בשלב זה של הדיון למסקנה כי, על יסוד רישום הערת אזהרה בגין הלוואות שלקחו המבקשים והמשיב, שהמשיב וגם המבקשים, מחזיקים בזכויות כלשהן בחלקה שאת טיבן לא ניתן לקבוע בשלב זה, בהעדר ראיות.

11.תביעה לפינוי מקרקעין שהוגשה בסדר דין מקוצר צריכה למלא את הדרישה שיש עליה ראיה בכתב.

12.המשיב לא צירף מלכתחילה את נסח הרישום לכתב התביעה והסתפק בהיתר הבניה שהוצא על שמו. נסח הרישום הובא חלקית ע"י המבקשים וצורף לבקשתם. הנסח המלא הומצא ע"י ב"כ התובע במסגרת הדיון שנערך לפני.

13.לאחר ששקלתי את הדברים, סבורתני, כי הדרישה לראיה בכתב על מנת לבסס את התביעה בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מתקיימת בנסיבות שלפני. נסח הרישום, מצביע על זכויות גם למבקשים וגם למשיב, שאת טיבן יש לברר. נסח הרישום אינו עומד במבחן הראיה בכתב הבא לבסס את זכויות המשיב בנכס, מאחר ונמצא כי גם למבקשים זכויות כלשהן בנכס. על כן יש בנסח הרישום כדי לשלול את הראיה בכתב בתביעה לסדר דין מקוצר ולהורות על מחיקת הכותרת.

14.למעלה מן הנדרש אציין כי, לאור התוצאה שהתקבלה מעיון בנסח הרישום של החלקה, אין מקום לבחון את משמעות היתר הבניה כראשית ראיה לביסוס התביעה, מבחינת קל וחומר. כמו כן, לא מצאתי לנכון לדון בטענות האחרות של המבקשים, שאין ספק בליבי שאלמלא התוצאה של מחיקת כותרת, היו מביאים למתן רשות להגן.

15.אשר על כן, אני מורה על מחיקת כותרת והעברת הדיון להליך בסדר דין רגיל. בקשת המבקשים והתצהיר ישמשו ככתב הגנה בתיק.

16.איני קובעת צו להוצאות בשים לב להתנהלותו של מבקש מס' 1 בטרם החל הדיון כפי שהדברים באו לידי ביטוי בפרוטוקול.

ניתנה היום, ל' תשרי תשע"ב, 28 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.