אבו בכר נ' פניני ואח'

פסק דין

1.עניינה של תביעה זו, בנזק רכוש שנגרם לרכב התובע כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 18.12.08.

2.התובע טוען, כי התאונה ארעה בצומת היסמין בעיר בנימינה. לטענתו, רכב הנתבעים "התפרץ" לצומת מרחוב צדדי, ללא ששעה לתמרור "תן זכות קדימה" שהוצב בכיוון נסיעתו, ופגע ברכב התובע.

3.מנגד טענו הנתבעים, כי ביום התרחשות התאונה, פנה נהג רכב הנתבעים שמאלה בצומת הנ"ל, לאחר שווידא כי הנתיב הנגדי פנוי. רכב התובע, אשר היה בכיוון הנגדי, עמד אותה עת בתחילתה של ביצוע הפניה ואפשר להולכי רגל לחצות את הכביש. לפתע, זינק רכב התובע במהירות מופרזת ממקומו, התפרץ אל תוך הצומת ופגע ברכב הנתבעים אשר היה בעיצומה של הפניה שמאלה בצומת. כתוצאה מכך, ניזוק רכב הנתבעים בדופן ימני קדמי.

4.לתמיכה בגרסתו, צירף התובע לכתב התביעה חוות דעת שמאי מטעמו שאמד את הנזקים שאירעו לרכב עקב התאונה בסך של 14,254 ₪. הנתבעים שילמו לתובע סך של 11,391 ₪, סכום שאינו שנוי במחלוקת, לאחר שניכו מהסכום הנ"ל סך של 2,847 ₪ בגין אשם תורם (נ/1).

5.בדיון אשר התקיים בפניי שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים וכל אחד הדגים, לפי גרסתו, את אופן התרחשות התאונה. עוד נשמעה עדותה של הנתבעת 1, הבעלים של הרכב, שנסעה ברכב בזמן התאונה, ואישרה למעשה את גרסת נהג רכב הנתבעים ביחס לנסיבות התרחשות התאונה.

6.במהלך הדיון ערך התובע תרשים באשר לאופן קרות התאונה (ת/1). עוד צירף התובע מייל נושא את הכותרת "תצהיר" שנשלח אליו ע"י רס"ב תמיר דוד ממשטרת ישראל – תחנת ביום 27.10.10 ושביחס אליו נטען, כי היה עד לאירוע התאונה (ת/2). בנוסף הציג התובע לעיוני תמונות של זירת האירוע (ת/3). מנגד, צירפו הנתבעים תמונות המעידות על מיקום הנזק שארע ברכבם כתוצאה מהתאונה (נ/2).

7.לאחר שעיינתי בכתובים, שקלתי את עדויות הנהגים ולאחר שנתתי את דעתי למוקדי הנזק בשני הרכבים ולמיקום הרכבים בזירת האירוע מיד לאחר התרחשותו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות,וזאת מן הטעמים שיובאו להלן:

8.עיון בתמונה (2) ב- ת/3, המתארת כאמור את מיקום הרכבים בצומת מיד לאחר התרחשות התאונה, מעלה כי בעת התרחשות התאונה רכב הנתבעים כבר חצה את חלקה המרבי של הצומת. מכאן, אני למדה כי רכב הנתבעים נכנס ראשון אל הצומת לפני רכבו של התובע.

9.תימוכין למסקנתי זו אני מוצאת במוקדי הנזק בשני הרכבים המעורבים. עיון בתצלומי הנזק (נ/2) מלמד, כי הפגיעה ברכב הנתבעים ארעה בדופן הימני הקדמי, (כנף ימין קדמי), ואילו הנזק ברכב התובע ממוקם בחזית הרכב מצד שמאל. לו הייתה גרסת התובע אמת, לפיה רכב הנתבעים "התפרץ" לצומת בעוד שרכב התובע היה כבר מצוי בתוך הצומת, ניתן לצפות שמוקד הנזק ברכב הנתבעים יהיה בחזית הקדמית מצד ימין. מיקום הנזקים -דופן ימני קדמי ברכב הנתבעים וחזית רכב התובע מצד שמאל- מתיישב דווקא עם גרסת הנתבעים, לפיה רכב התובע נכנס לצומת בעוד שרכב הנתבעים היה כבר מצוי באמצע הפניה בתוך הצומת.

9.יובהר, כי המייל שצורף לעיוני מטעמו של רס"ב תמיר דוד ממשטרת ישראל מיום 27.10.10 (ת/2) אין בו כדי להועיל לגרסת התובע, באשר אין במסמך זה כדי לבוא במקום עדות בעל פה.

10.לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי הנתבעת 2 עשתה חסד עם התובע, שעה שנאותה לקזז אשם תורם בשיעור של 20% בלבד. לפיכך, התביעה נדחית, וכך אני מורה.

11.התובע יישא בהוצאות ההליך בסך של 350 ₪.

12.ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בנצרת תוך 15 יום.

13.המזכירות תסרוק את המוצגים ותשמור אותם עד שיהפוך פסק דין זה לחלוט.

14.המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

ניתן היום, ל' חשון תשע"א, 07 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.