א. ט. - שרותים משפטיים בע"מ נ' ידייב

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.

כללי

כנגד המבקשת הוגשה תביעה כספית בסדר דין מהיר לתשלום עבור חוב אחסנת רכב הרשום על שם המבקשת במשרד הרישוי, לאחר שנתפס והורד מן הכביש. המבקשת לא התגוננה במועד ועל כן ניתן נגדה פסק דין בהיעדר הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה של כתב התביעה בו צוין כי השליח מטעם המשיבה ביקר 3 פעמים בבית המבקשת ברחוב התאנה 4, אבן יהודה, ומשלא מצא איש שניתן להמציא לו את כתב התביעה – הדביק את הכתב על גבי הדלת.

הבקשה

המבקשת מודה בקבלת פסק הדין דנא באמצעות הדואר ביום 28.12.10 אך טוענת כי כתב התביעה לא הומצא לה הואיל והיא אינה מתגוררת בכתובת הנקובה בכתב התביעה, אלא ברחוב האילנות 14, אבן-יהודה.

גרסת המבקשת

גרסת המבקשת בנוגע למקום מגוריה היא לכאורה ברורה. אלא שהדברים אינם כה ברורים. בתצהירה ציינה המבקשת כי הבית ברחוב האילנות הוא בית שכור שנועד לשמש לתקופה קצרה בלבד ועל כן לא שונה מענה הרשום של המבקשת מרחוב התאנה 4. בעדותה, ציינה המבקשת כי מזה 6 שנים אין איש מתגורר בבית ברחוב התאנה. הטענה בדבר הצורך בשכירות קצרה אינה עולה בקנה אחד עם הטענה כי איש אינו מתגורר בבית ברחוב התאנה במשך 6 שנים.

במסגרת עדותה, הציגה ב"כ המשיבה טופס אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל שהומצא לכאורה על ידי פקיד דואר בכתובת התאנה 4 ועל גבי אישור המסירה מתנוססת חתימה (שהמבקשת מכחישה כי היא שלה).. לדברי המבקשת, יודע הדואר להניח מכתבים המגיעים עבורה לכתובת התאנה 4 בתיבת דואר שנשכרה למטרה זו ושם קיבלה המבקשת גם את פסק הדין.

טענות המשיבה

המשיבה טוענת בסיכומיה כי יש לדחות את הבקשה משום שהוגשה באיחור, ללא בקשה להארכת מועד. עוד היא טוענת כי במשרד הרישוי מסרה המבקשת את כתובתה כרחוב התאנה 4. ברי, נטען, כי אם היה בית המבקשת מצוי אותה עת בשיפוצים ניתן היה לצפות כי המבקשת תמסור מען אחר. עוד נאמר כי אין בתצהיר התומך בבקשה כל טענת הגנה.

דיון והכרעה

על פי הודאת המבקשת, היא קיבלה את פסק הדין ביום 28.12.10. טופס האזהרה שהומצא לעיוני נושא תאריך מאוחר יותר כך שהמועד המוקדם ביותר בו הומצא פסק הדין, על פי החומר שלפניי, הוא יום 28.12.10. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה לתיק בית המשפט ביום 3.1.11. מדובר, אם כן, בבקשה שהוגשה במסגרת תקופת 30 הימים שנקצבו להגשת בקשה זו. מכאן, שהמבקשת לא איחרה את המועד להגשת הבקשה וממילא לא נצרכה להגיש כל בקשה להאריך לה את המועד לעשות כן.

טענת המבקשת היא כי כתב התביעה לא הומצא לה כלל . מענה הרשום של המבקשת הוא ברחוב התאנה 4, אבן-יהודה. עם זאת, מענו הרשום של אדם אינו אינדיקציה מכרעת בנוגע למקום בו הוא נוהג להתגורר אלא מדובר בראיה הניתנת לסתירה וזאת בהתאם לאמור בחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה – 1965. במקרה הנדון, הוצגו ראיות הסותרות את החזקה הקבועה בחוק מרשם האוכלוסין (תצהיר המבקשת ותדפיס הרשות המקומית). מנגד, הוצג אישור מסירה של אזהרה בהוצאה לפועל שנשלחה לכתובת התאנה 4, באמצעות הדואר. באישור המסירה נאמר כי בהיעדר המבקשת הומצאה האזהרה לידי "ידייב". אישור המסירה אינו מפרט מיהו אותו "ידייב" ומהו הקשר שלו למבקשת. המבקשת בעדותה מכחישה כל קשר לחתימה ("זו לא החתימה שלי. איני יודעת של מי החתימה הזו".; עמ' 2 ש' 18). ואולם, גם אם נניח, מבלי לפסוק, לטובת המשיבה כי המבקשת הייתה בבית ברחוב התאנה 4 במועד המצאת האזהרה ואף חתמה על אישור המסירה, דבר המוכחש על ידה, יש בכך לכל היותר כדי להביא למסקנה כי האזהרה הומצאה למבקשת כדין. בשים לב ליתר הראיות המעידות על מקום מגורים אחר של המבקשת, אין באישור המסירה כדי להביא בהכרח למסקנה כי מקום ביצוע ההמצאה הוא המקום בו היא נוהגת להתגורר באופן קבע ועל כן ניתן היה לבצע מסירה בדרך של הדבקה לאחר עריכת שלושה ביקורים במקום.

לאור האמור, לא שוכנעתי כי המען בו בוצעה מסירת כתב התביעה היה אכן המקום בו התגוררה המבקשת עובר לביצוע ההמצאה. אוסיף ואומר, מעבר לנדרש, כי מקום בו הומצא כתב התביעה בדרך של הדבקה, בן-חורין בית המשפט לקבוע כי ההדבקה אינה מהווה המצאה כדין וזאת מן הטעם כי מאן דהוא יכול היה לתלוש את המכתב וליטול אותו [ב"ש 278/84 צאדק נ' טחנת קמח עין חי בע"מ , לח (2) 755))

מכל הטעמים דלעיל החלטתי לבטל את פסק הדין. אין צו להוצאות. כתב הגנה יוגש תוך 45 יום.

ניתנה היום, י"ט חשון תשע"ב, 16 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.