א 5417-04-13 מדינת ישראל נ' שילונצוב

הנאשם שבפניי הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המייחס לו את העבירות הבאות:

נהיגה ברשלנות, עבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א– 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה;

גרימת נזק לרכוש או אדם, עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה");

סטיה מנתיב, עבירה על תקנה 40(א) לתקנות התעבורה;

רישיון רכב שפקע, עבירה על סעיף 2 לפקודת התעבורה;

גרימת חבלה של ממש, עבירה על סעיף 38(3) לפקודת התעבורה;

נהיגה שכרות, עבירה על סעיף 62(3) לפקודת התעבורה;

על פי המתואר בכתב האישום, ביום 15.03.13 בשעה 19:15 לערך, נהג הנאשם ברכב ברשלנות כשסטה ימינה מנתיב נסיעתו, ופגע בגרור אשר חנה בחניה מוסדרת בימין הדרך. כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם בגופו חבלה של ממש (שבר באף) וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.

באותן הנסיבות נהג הנאשם ברכב בהיותו שיכור, כאשר בדגימת דם שנלקחה ממנו נמצא ריכוז אלכוהול של 193 מיליגרם במאה מיליליטר דם, כמות העולה על הכמות המותרת.

באותן הנסיבות נהג הנאשם ברכב כאשר רישיון הרכב פקע וחלפה תקופה משמעותית מיום פקיעת תוקפו.

לאור הסכמת הצדדים ונוכח העובדה שהנאשם החל מיוזמתו בהליך טיפולי לגמילה מאלכוהול, הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו בטרם טיעוני הצדדים לעונש.

התסקירים

ביום 08.01.15, הוגש תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם המפרט את נסיבות חייו ובין היתר את טיפול הגמילה מאלכוהול אותו עובר הנאשם.

שירות המבחן סקר בהרחבה את נסיבות חייו של הנאשם ותיאר כי אין מדובר בנסיבות קלות. בהתאם למפורט בתסקיר, הנאשם החל בשתיית אלכוהול בגיל צעיר, אך ברבות השנים, ועם התגברות הלחצים הכלכליים והמשפחתיים, החריף את השימוש לרעה באלכוהול והפך לתלותי ולהתמכרותי.