תא"מ
בית משפט השלום חדרה
|
869-05-14
30/06/2015
|
בפני השופטת:
טל תדמור-זמיר
|
| - נגד - |
תובעת:
אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ
|
נתבעת:
מגדל חברה לביטוח בע"מ
|
| פסק דין |
עניינו של התיק דנן – כתב תביעה אשר הוגש כנגד הנתבעת ובו נטען כי ביום 3.11.13, עת נסע אוטובוס התובעת (להלן: "האוטובוס") בנתיב השמאלי בדרכו מרחוב הרצליה לרחוב הנביאים בחיפה, הגיח לפתע מימין רכב מ.ר 80-426-20 (להלן: "רכב הנתבעת"), סטה לנתיב נסיעת האוטובוס תוך שהוא מתעלם מתמרור "תן זכות קדימה", פגע באוטובוס וגרם לו נזק בפינה הימנית אחורית (להלן: "התאונה").
בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי רכבה היה בנתיב הימני, בכביש חד סטרי בעל שלושה נתיבים ובעודו עומד בעצירה מוחלטת עקב עומס תנועה בכביש, החל נהג האוטובוס שנסע בנתיב האמצעי, לסטות בחדות שמאלה לעבר הנתיב השמאלי, תוך עקיפת כלי רכב שעמדו לפניו בנתיב האמצעי ותוך כדי סטייתו , פגע עם חלקו האחורי ימני, בחלקו הקדמי שמאלי של רכב הנתבעת.
בדיון שנערך ביום 28.6.15 העידו נהג האוטובוס ומר אניס דאוד מטעם התובעת. מטעם הנתבעת העיד נהג רכב הנתבעת, מר מוחמד ג'אראדת.
נהג האוטובוס, מר אליאס אלמוג, אישר את מקום התאונה על מסך המחשב של בית המשפט והעיד כי הגיע מרחוב הרצליה לרחוב הנביאים בחיפה ולאחר שכבר נכנס לרחוב הנביאים, הגיח רכב הנתבעת מרחוב עמק הזיתים ימינה לרחוב הנביאים ופגע באוטובוס בחלקו האחורי ימני.
נהג האוטובוס העיד כי מיד כשהרגיש שפגעו בו מאחור, ירד וצילם את התמונות (ת/1) בהן נראים רכב הנתבעת, הפגיעה שנגרמה לו בחלק הקדמי שמאלי ומיקומו ביחס לאוטובוס.
נהג האוטובוס העיד כי נסע בנתיב השמאלי (האמצעי) ברחוב הנביאים, התכוון לעבור לנתיב הימני, שם נמצאת תחנת האוטובוס בה היה אמור לעצור ולכן לא היה לו מה לחפש בנתיב השמאלי (ראה עדותו הראשית בעמ' 2 לפרוט' בש' 9-21).
בחקירתו הנגדית הסביר נהג האוטובוס כי כדי להגיע לתחנה בה התכוון לעצור הוא צריך היה להמשיך ישר ורק אז לסטות ימינה לתחנה. כן אישר שהמשיך לבצע נסיעות באותו קו (136), אולם לא בהכרח באותו אוטובוס, שכן במועד האירוע היה נהג חדש ולא היה לו אוטובוס קבוע (מעמ' 2 לפרוט' בש' 24 עד עמ' 3 בש' 9).
כשנשאל אם היה פקק בעת התאונה השיב כי "זחלו" אבל לא עמדו והעיד כי לא ראה את רכב הנתבעת, שכן נסע ישר עד שהרגיש שפוגעים בו, אז הסתכל במראה וראה רכב שעומד באופן שהפינה השמאלית קדמית שלו נוגעת בפינה הימנית אחורית של האוטובוס בזווית של כ-45 מעלות (עמ' 3 לפרוט' בש' 10-20).
בהתייחס לטענה כי נהג רכב הנתבעת היה בעצירה מוחלטת, העיד כי אילו זה היה המצב, האוטובוס היה מגרד אותו מלפנים, שכן לו היה מבצע פניה רחבה עם אוטובוס באורך 12 מטרים, בעוד הרכב הפרטי עומד, היה פוגע בו עם הפינה הימנית קדמית של האוטובוס (מעמ' 3 לפרוט' בש' 23 עד עמ' 4 בש' 30).
מר אניס דאוד, עד ראיה לאירוע התאונה, העיד כי עמד ברחוב הרצליה, ליד מרפאה של רופא שיניים, ראה שהיה פקק, האוטובוס היה במסלול הימני ועמד עם שאר הרכבים ורכב הנתבעת כל הזמן דחף את עצמו בין האוטובוס לבין הרכב שהיה מאחוריו ואז הוא פגע בו מאחור.