פס"ד בבר"ע על פסיקת מזונות זמניים
|
רמ"ש בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
85578-10-26
2.11.2026 |
|
בפני השופט: צבי ויצמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקש: ס. עו"ד אברהם שלג |
משיבה: מ. כ. ס. |
| פסק דין | |
בקשת רשות לערער, על החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת עידית בן-דב ג'וליאן) שניתנו בתאריכים 27.9.2026 ו-30.9.2026 (לצד החלטה קודמת מיום 20.6.2026) במסגרת תיק תלה"מ 76263-03-26, במסגרתן נפסקו מזונות זמניים לארבעת קטיני הצדדים בסך של 1,450 ש"ח לחודש לכל קטין (חלף סך של 1,650 ש"ח שנפסק בהחלטה מיום 20.6.2026), בתוספת נשיאה בהוצאות חינוך ורפואה בשיעור של 75% על האב ו-25% על האם.
רקע עובדתי ודיוני
-
הצדדים נישאו בתאריך 13.9.2012 והתגרשו בתאריך 4.5.2026. מנישואין אלה נולדו לצדדים 4 ילדיהם, כולם קטינים מעל גיל 6 במועד מתן ההחלטות נושא הבקשה: ט. (יליד 13.1.2015), י. ר. (יליד 11.12.2016), ה. י. (יליד 20.2.2019) וא. א. (יליד 27.8.2020). הקטין ה. י. מאובחן על הרצף האוטיסטי, סובל מהיפר אקטיביות, מתחנך בכיתה רגילה עם סייעת צמודה ומקבל קצבת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי בסך של 3,820 ש"ח בחודש. הקטין א.א. מתחנך בחינוך מיוחד בשל עיכוב שפתי.
-
בתאריך 4.5.2026 אושר בין הצדדים הסכם גירושין בבית הדין הרבני, בו הוסכם בין היתר כי פירוק השיתוף בדירת המגורים המשותפת ייעשה באמצעות מכירתה, האב יישא במלוא החזרי המשכנתא החודשיים בסך של 6,900 ש"ח מיום 5.11.2025, נקבעו הסדרי שהות לפיהם האב ישהה עם הקטינים בימים שני ורביעי מתום המסגרות ועד למחרת וכן בסופי שבוע לסירוגין מיום שישי ועד ליום ראשון, והוסכם כי סוגיית מזונות הקטינים תתברר מחוץ לבית הדין הרבני.
-
בתאריך 30.3.2026 הגישה המשיבה תביעה למזונות קטינים, מדור והחזקת מדור, ובתאריך 12.4.2026 הגישה בקשה לפסיקת מזונות זמניים. בתאריך 6.5.2026 הגיש המבקש את תגובתו לבקשה, בצירוף נספחים משלימים שצורפו בתאריך 10.5.2026.
ביום 19.5.2026 הוסיף המבקש והגיש הודעה לפיה עבר פרוצדורה רפואית וכי הוא מצוי בחופשת מחלה עד לסוף חודש יוני 2026, ועל כן הכנסתו עומדת על 5,600 ש"ח בלבד. המשיבה טענה מנגד כי מערכת היחסים בין הצדדים התאפיינה באלימות פיזית ומילולית, כי המבקש משתכר כ-19,000 ש"ח נטו (ראו טענותיה בסע' 4 להחלטת קמא מיום 20.6.26), בעוד היא עבדה כמוכרת בחנות והשתכרה כ-5,500 ש"ח נטו וכעת מקבלת דמי אבטלה בסך של 2,300 ש"ח בחודש.
כן ציינה המשיבה כי עברה להתגורר בדירה שכורה בת 5 חדרים שעלותה 6,500 ש"ח בחודש, וכי אינה מקבלת סיוע בדיור בהינתן שלצדדים דירה בבעלותם (בה מתגורר כאמור המבקש הנושא בהחזרי המשכנתא). המבקש טען מנגד כי הכנסתו נטו הינה כ- 17,000 ש"ח לחודש, כי המשיבה משתכרת כ-6,000 ש"ח, וכי זמני השהות הינם 43% אצלו ו-57% אצל המשיבה (ראו טענותיו בסע' 5 להחלטת קמא מיום 20.6.26).
החלטה ראשונה (20.6.26)
-
בתאריך 20.6.2026 ניתנה החלטתו הראשונה של בית משפט קמא. בהחלטה זו קבע בית משפט קמא כי צורכי כל קטין מעל גיל 6 מוערכים בסך של 2,250 ש"ח בחודש (ללא מדור, חינוך ורפואה). בית המשפט העריך את הכנסת המשיבה בסך של כ-6,500 ש"ח ואת הכנסת המבקש הפנויה בסך של 13,000 ש"ח נטו (סע' 9 להחלטת בית משפט קמא), וציין כי האב נושא בהחזר משכנתא של 6,900 ש"ח בחודש עבור הדירה המשותפת והאם משלמת שכר דירה בסך של 6,500 ש"ח בחודש. בהתחשב ביחס זמני השהות (57% לאם ו-43% לאב) ובפערי ההכנסות הפנויות, חייב בית משפט קמא את המבקש לשלם מזונות זמניים בסך של 1,200 ש"ח עבור כל קטין ובתוספת סך של 450 ש"ח עבור רכיב המדור והחזקתו, ובסך הכל 1,650 ש"ח בחודש לכל קטין (סך כולל של 6,600 ש"ח בחודש עבור ארבעת הקטינים).
לגבי קצבת הילד הנכה נקבע כי זו תיועד לכיסוי הצרכים הרפואיים והחינוכיים המיוחדים של הקטין ה., והיתרה ככל שתהא תעבור לחסכון עבור הקטין. בנוסף נקבע כי ההורים יישאו בהוצאות החינוך והרפואה החריגות בשיעור של 75% המבקש ו-25% המשיבה, וכי תחולת החיוב תהיה רטרואקטיבית מתאריך 16.3.2026.
ההחלטה השנייה (מיום 22.9.26)
-
בתאריך 22.9.2026 התקיים דיון קדם משפט בבית משפט קמא, במסגרתו הוצגו לבית המשפט נתונים עדכניים. מהנתונים עלה כי המשיבה חזרה לעבוד בחנות בגדים והכנסתה עומדת על כ-5,800 ש"ח נטו בחודש, בעוד הכנסת המבקש עומדת על כ-11,000 ש"ח נטו בחודש, כאשר בית המשפט התרשם שהירידה נובעת ממצבו הרפואי. המבקש הבהיר כי הוא נושא לבדו בתשלום המשכנתא בסך של 6,900 ש"ח עבור הדירה המשותפת בת 4 חדרים שבה הוא מתגורר, בעוד המשיבה שוכרת דירת 5 חדרים בסך של 6,500 ש"ח בחודש. בתאריך 27.9.2026 נתן בית משפט קמא החלטה שניה במסגרתה הפחית את סכום המזונות הזמניים השוטפים מ-1,650 ש"ח ל-1,450 ש"ח בחודש לכל קטין (כולל עלות מדור לכל קטין בסך 450 ש"ח), תוך הותרת שאר הוראות החלוקה בהוצאות החינוך והרפואה (75% למבקש ו-25% למשיבה) בעינן.
-
המבקש הגיש בקשה לנימוק ההחלטה מיום 27.9.2026, ובתאריך 30.9.2026 ניתנה החלטה מנומקת מפי בית משפט קמא.
החלטה שלישית (מיום 30.9.26)
-
בית משפט קמא נימק כי רכיב המדור שמשלם המבקש (משכנתא בסך 6,900 ש"ח) שקול לרכיב שכר הדירה שמשלמת המשיבה (6,500 ש"ח). בית משפט קמא הוסיף כי במכלול השיקולים ובשלב מקדמי זה אין למשיבה הכנסה פנויה, וכי בשים לב לגילאי הקטינים, ליחס זמני השהות ולצרכיהם, הופחת סכום המזונות ל-1,450 ש"ח לכל קטין (כאשר סך של 1,000 ש"ח מיועד לצרכים תלויי שהות והחזקת בית וסך של 450 ש"ח מיועד למדור והחזקתו). בית משפט קמא ציין כי יחס ההוצאות שאינן תלויות שהות נקבע 50%-50% והפערים הקיימים ביחס ההכנסות הפנויות עומדים על 0%-100% לטובת המבק שכ למעשה לא נותרת למשיבה הכנסה פנויה.
תמצית טענות המבקש
-
המבקש טוען במסגרת בקשת הרשות לערער כי החלטותיו של בית משפט קמא מתעלמות באופן מוחלט מההלכה הפסוקה שנקבעה בבע"מ 919/15, לפיה בגילאי 6 עד 15 ובהתקיים הסדרי שהות כמעט שווים (43% אצל המבקש ו-57% אצל המשיבה), יש לחלק את נטל המזונות בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות של ההורים ולאזן את הנטל באופן שוויוני. המבקש מדגיש כי הכנסתו הפנויה, לאחר קיזוז המשכנתא בסך 6,900 ש"ח מתוך הכנסתו נטו בסך 11,000 ש"ח (או 7,700 ש"ח בהחלטה הראשונה), עומדת על כ-4,100 ש"ח בלבד (או 5,200 ש"ח), בעוד הכנסת המשיבה עומדת על 5,800 ש"ח נטו בנוסף לקבלת קצבת ילד נכה בסך 3,800 ש"ח וקצבת ילדים בסך 830 ש"ח, כך להכנסה הפנויה של האם יש להוסיף את הקצבאות. לפיכך טוען המבקש כי חיובו במזונות בסך של 1,450 ש"ח לכל קטין (ובסה"כ 5,800 ש"ח בחודש) מביא אותו למצב של הכנסה שלילית, ירידה מתחת לקו העוני ופגיעה קשה בטובת הקטינים וביכולתו לארחם בביתו. עוד טוען המבקש כי בבית משפט קמא נפלה שגגה בקביעתו לפיה רכיבי המדור שווים, שכן האם שוכרת דירת 5 חדרים בעוד האב משלם משכנתא על דירת 4 חדרים, וכי היה על בית המשפט להפחית מחיובו את ההוצאות הישירות שהוא מוציא על הקטינים בעת שהותם עמו. בנוסף טוען המבקש כי בית משפט קמא טעה במועד תחולת חיוב המזונות (16.3.2026), שכן הצדדים והילדים התגוררו יחד תחת קורת גג אחת עד תאריך 10.4.2026, כפי שהודתה המשיבה עצמה בפרוטוקול. לבסוף מלין המבקש על כך שבית משפט קמא לא הציג נוסחת חישוב שקופה ומפורטת כנדרש בהתאם לפסיקה (כגון רמ"ש 80872-07-26 ורמ"ש 38838-03-26), ונמנע מלקזז את קצבאות המל"ל מחיוב המזונות. המבקש עותר לביטול החלטות בית משפט קמא, להפחתת המזונות הזמניים, להחלת החיוב מתאריך 10.4.2026 ולחיוב המשיבה בהוצאות.
*****
-
אחר שבחנתי את טענות המבקש מצאתי לדחותן ללא צורך בתגובת הצד שכנגד.
כידוע התערבותה של ערכאת הערעור בפסיקת מזונות זמניים מצומצמת ביותר וזאת בהינתן השלב המקדמי בו מצוי ההליך ובטרם נשמעו והובאו ראיות ממשיות אלא לכל היותר ראיות לכאורה בטרם בירור מקיף. הכלל הוא, אפוא, אי-התערבות, וההתערבות היא חריג אותו מפעילים במשורה ובצמצום. בעניין בע"מ 1326/12 פלוני נ' פלונית (2012) הורה כב' הש' דנציגר לערכאות המחוזי להקפיד ולדבוק בכלל זה (ועוד ראו לעניין זה - בע"מ 1078/11 פלוני נ' פלונית (כב' השופט הנדל, 27.4.2011), פס' 3. בע"מ 851/23 פלוני נ. פלוני (כב' השופטת וילנר, 8.2.2023). עוד נקבע כי הבירור המלא נעשה בפסיקת מזונות הקבע, ואם נפלה טעות ניתן לקזז אותה בהמשך (בע"מ 853/15 פלוני נ פלוני (המשנה לנשיאה רובינשטיין, 17.2.2015), פס' ה).
כך הובהר כי כאשר ההחלטה מפורטת ומנומקת, די בכך כדי שערכאת הערעור לא תתערב, גם אם היא עצמה הייתה פוסקת סכום שונה במקצת (רמ"ש (ת"א) 58227-04-26 (13.5.2026) ורמ"ש (ת"א) 48552-05-26 (7.6.2026), שתיהן ע"י כב' השופטת סנונית פורר; רמ"ש (נצ') 27162-03-24, פס' 6).
הנדון אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים התערבות.
-
בנדון יש לתת על הדעת כי לא הוגשה בקשת רשות לערער על ההחלטה הראשונה מיום 20.6.26 המהווה קביעה באשר לעובדות וממצאי התשתית של בית משפט קמא הן לעניין השתכרות הצדדים, הן לעניין חלוקת זמני השהות והן לעניין שיעור המזונות הנצרכים של כל אחד מהקטינים.
לעניין זה נאמר כי קציבת שיעור המזונות הנצרכים לקטין בשיעור של 2,250 ₪ סבירה ועולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת (עמ"ש (מחוזי מרכז) 16314-04-25 א. ב. ח נ' א.ב.ח (19.4.2026); עמ"ש (מחוזי מרכז) 67824-01-22 ד. מ נ' מ. מ (19.1.2023)).
כמו כן, בשלב זה לא נסתרה קביעת בית משפט קמא לפיה כלל משכורתה של המשיבה נדרשת לה לצרכיה ולמעשה אם אנו מפחיתים את שיעור דמי השכירות להם היא נדרשת ולצרכי מחייה מינימליים לעצמה לא נותר לה דבר בידה אלמלא מזונות חיוב המזונות שהושת על המבקש.
ודוק, בניגוד לטענות המבקש אנו סבורים כי דמי שכירות בשיעור של כ – 6,500 ₪ עבור 4 ילדים (היינו חמש נפשות) הוא סביר ביותר וראייה לדבר שאף המבקש עצמו נדרש להחזרי משכנתא מקבילים בשיעור של כ – 6,900 ₪, חלקו הנגזר של המבקש בדמי מדור אלו תואם את חלוקת הזמנים בין הצדדים ובהינתן שיש לכסות את עלויות המדור המשולמות על ידי המשיבה עבור הקטינים שכן, כאמור, לא נותרה הכנסה פנויה בידיה.
בהינתן שכך הרי שגם אם פחתה משכורתו של נטו של המבקש בשיעור ניכר עדיין השתכרותו שלו היא מעבר לעלויות מדורו, שעה שלמשיבה לא נותר דבר בידה אף בהתחשב בקצבת הילדים הילדים המשולמת לידיה - לאחר הפחתת דמי המדור, אלמלא תשלומי המזונות המועברים אליה על ידי המבקש.
-
וכאן יש להבהיר אחת ולתמיד את לב ליבו של פסק הדין בעניין בע"מ 919/15. פסק דינו של בית המשפט אשר שינה לכאורה את משטר מזונות הילדים בישראל לא בא לפגוע בצרכיהם של קטינים – עיקרו הוא כי בניגוד לנוהג בעבר במזונות קטינים מעל לגיל 6 יישאו ההורים ביחס ישיר ליכולתם הכלכלית ולחלקם בטיפול בקטינים בהתעלם מן המגדר – לא עוד חובת האב בהתעלם מחובות האם - אולם ברי כי באם מי מההורים מנוע מלדאוג לכלכלת הקטינים שכן לא נותר דבר מהכנסתו הפנויה אחר עלויות מדור וצריכה אישית, מחויב ההורה האחר שמצבו הכלכלי שפיר יותר ליטול את עיקר נטל אחזקתם הכלכלית של הקטינים – הקטינים לעולם ידרשו לכיסוי צרכיהם ותחשיבים מתמטיים כאלה ואחרים אותם דורשים באי כוח הצדדים ביתר שאת מאז בע"מ 919/15 אינם יכולים לשמש כתחליף למילוי צרכיהם.
התחשיב המתמטי, המחשבונים והטבלאות המתוחכמות שנוצרו לעשרות בעזרת סוכני בינה מלאכותית מתוחכמים אין בהם בכדי למנוע את העיקר לו אנו נדרשים – מילוי צרכי הקטינים. כאשר האב מרוויח יותר מהאם, שנותרת ללא הכנסה פנויה אחר הוצאותיה ההכרחיות, גם אם הכנסתו ירדה שיעור ניכר, ובהינתן שיכולתו המופחתת עדיין עולה בשיעור ניכר על יכולתה של האם, לא ניתן להפחית בשיעור חיובו במזונות הקטינים ביחס ישיר לשיעור הירידה בהשתכרותו, שהרי הקטינים מה יהא עליהם מאין יסופקו צרכיהם ? ואם כן, בנדון כאשר הכנסת האב כפולה מהכנסת האם, ויותר מכך – הכנסתה הפנויה של האם היא אפסית אין מנוס מהשתת צרכי הקטינים על כתפו של האב גם אם בסופו של יום מדובר בהוצאה כספית מכבידה ביותר – לעיתים, והדברים ידועים, על מנת לכלכל קטינים נדרשים הוריהם גם לצבירת חובות, אין זה מצב אידיאלי ובית המשפט עומל על מנת למנוע זאת ככל הניתן, אך עיתים, אין מנוס - השמיכה קצרה וההורה הוא הנדרש לכיסוי הקטין גם אם בכך נפגעת רווחתו שלו – זו דרכו של עולם, וזהו העול הכבד המוטל על הורה לילדים.
-
לסיום - בנדון, בית משפט קמא לא התעלם ממצבו של המבקש ומכך שפחתה השתכרותו לפיכך הפחית מחיובו עבור כל קטין כ 200 ₪ לחודש, היינו כ 800 ₪ לחודש באופן כולל, אכן אין זה מותיר הרבה בידיו, אך בשלב זה, טרם בירור כלל העובדות ומצבם הרכושי הכולל של הצדדים, אין מנוס מכך.
בנדון, אף אין להתעלם מהעובדה כי אחד מילדי הצדדים מצוי על הרצף האוטיסטי על כל הנטל הטיפולי וההשגחתי הנדרש בעקבות כך, וילד נוסף נדרש לחינוך מיוחד, עניינים אשר להתרשמות בית משפט קמא מטילים גם הם נטל נוסף הנופל בעיקר על המשיבה.
חזקה על בית המשפט כי בהמשך ההליך ועם שמיעת הראיות יוסיף ויבחן היטב את יכולתו הכלכלית של כל אחד מההורים וככל שניתן יהיה להקל על מי מהם תוך הבטחת צרכי המינימום של הקטינים כך יעשה.
-
בהתייחס לכלל המקובץ הרי שבשלב זה בהינתן החלטתו המנומקת של בית משפט קמא, אינני מוצא להתערב בה.
-
מעת שלא נדרשתי לתגובת הצד שכנגד – אינני עושה צו להוצאות.
הערובה שהופקדה על ידי המבקש תושב לידיו באמצעות בא כוחו.
-
ניתן לפרסום ללא פרטי הצדדים.
ניתן היום, כ"ב חשוון תשפ"ז, 02 נובמבר 2026, בהעדר הצדדים.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|