פלונית נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום ואח'

היחידה ילידת 1983, גרושה ואם ל-2 קטינים בגילאי 17 ו- 15 הסמוכים לשולחנה.

ביום 29.5.24 ניתן לגבי היחידה צו לפתיחת הליכים על ידי הממונה, במסגרת הצו מונה עוה"ד אייל טננבאום כנאמן ליישום הליכי חדלות פירעון מטעם הממונה.

במסגרת חוות דעתו של הממונה מיום 6.7.25 הומלץ על קיום דיון בעניינה של היחידה. הממונה ציין כי היחידה מנהלת עסק בתחום הקוסמטיקה, מבלי שהגישה בקשה כנדרש, על בסיס מזומן בלבד וללא חשבון בנק, התנהלות שאינה מאפשרת להתחקות אחר התנהלותה הכלכלית. כמו כן צוין כי דוחותיה אינם מגובים באסמכתאות, ורב הנסתר על הגלוי ביחס למשלח ידה. עוד צוין כי היחידה מתגוררת בדירה שכורה ומשלמת דמי שכירות בסך 4,500 ₪. היחידה מוכרת על ידי המל"ל עם נכות רפואית בשיעור 44% ודרגת אי כושר השתכרות בשיעור 100% יציבה על רקע פוסט טראומה ופיברומיאלגיה. הכנסות היחידה נובעות מסיוע משרד הבינוי והשיכון בסך 1,310 ₪, קצבת נכות בתוספת תלויים בסך 6,906 ₪, קצבת נכות לביתה הקטינה בסך 940 ₪ (מחצית מועברת לגרוש), הכנסה מעסק בסך 3,000 ₪ ותקבולי מזונות בסך 3,500 ₪. הממונה המליץ כי עד למועד הדיון היחידה תגיש בקשה למתן היתר להפעלת עסק ותפרט את כל המידע הנדרש ביחס לתהיות שהועלו.

היחידה הגישה תגובתה להצעת הממונה במסגרתה ביקשה להורות על תכנית שיקום בעניינה. לטענתה, דוחותיה מגובים באסמכתאות ככל הניתן, פרט להוצאות שלא ניתן להמציא בגינן אסמכתאות. היחידה הודתה כי היה מקום להגיש בקשה לניהול עוסק מורשה, וציינה כי בקשה זו מוגשת בד בבד עם התגובה. היחידה ציינה כי אין לה כל מחדל ממשי בהליך ומשכך ביקשה להורות על תכנית שיקום בעניינה.

ביום 19.10.25 התקיים לפניי דיון בעניינה של היחידה במהלכו היא טענה כי היא אינה עובדת עוד לאור החמרה במצבה הנפשי. משכך ציין ב"כ היחידה כי בכוונתו למשוך את הבקשה לניהול עסק שהוגשה לממונה. לאור האמור, בהחלטתי מאותו היום צוין כך: "נראה כי קיים שינוי נסיבות שאינו מאפשר בשלב זה מתן צו שיקום כלכלי. על מנת שניתן יהיה ליתן צו, על היחידה לפעול להמצאת המסמכים אותם ביקש הנאמן אודות סגירת תיק העוסק המורשה ברשויות המס וכן המצאת מסמכים רפואיים אודות הפניה למיון פסיכיאטרי".

ביום 1.5.26 הגיש הנאמן דוח מעודכן בעניינה של היחידה במסגרתו ביקש ליתן ליחידה צו לשיקום כלכלי. צוין כי היחידה הגישה לממונה בקשה לביטול צו התשלומים בהתאם לרע"א 6353/19 אנטולי לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי (11.2.2020) (להלן - הלכת לשצ'נקו), מכיוון שהפסיקה לעבוד. הנאמן בתגובתו לבקשה הבהיר כי הלכת לשצ'נקו חלה על מקרים חריגים שבהם נפגעת זכות היחיד למחייה בכבוד, אולם זה אינו המקרה הנדון. לטענתו, ליחידה הכנסות נוספות המאפשרות לה מחייה בכבוד במקביל לתשלום צו התשלומים. צוין כי היחידה מקבלת גמלת נכות מוגדלת עבור ילדיה וכן מזונות, מה שהופך את הלכת לשצ'נקו ללא רלוונטית לעניינה. הנאמן אינו מתנגד להפחתת הצו החודשי לסך של 1,000 ₪ החל מחודש אוקטובר 2025 ואילך. הנאמן ציין כי היחידה הגישה דוחות רטרואקטיבית לחודשים יולי-דצמבר 2025, אך טרם הגישה דוחות לחודשים ינואר-אפריל 2026. מהדוחות עולה כי היחידה אינה מדווחת על הנכות של בתה בסך כ-1,880 ₪, שמחצית ממנה אמורה לעבור לגרוש שלה. צוין כי היחידה משלמת סכומים זעומים של 340-440 ₪ לדירת עמידר. הנאמן המליץ על צו תשלומים חודשי של 1,000 ₪ וצוין כי מדובר על המלצה על הצד הנמוך לאחר התחשבות רבה במצבה של היחידה. כנגד היחידה אושרו תביעות חוב בסך כולל של 411,216 ₪, אשר נוצרו לאחר שאושרה ליחידה הנכות. הנאמן הוסיף כי קיימת בקופת ההליך יתרה משוערכת בסך 18,004 ₪ (לאחר תשלום הוצאות הליך, שכ"ט, אגרת השגחת ביניים והחזר אגרת בקשה נדחית של 5,123 ₪). היחידה צברה פיגורים בסך 11,200 ₪ (ואם תתקבל המלצת הנאמן בבקשת היחידה להפחתת התשלום החודשי ל-1,000 ₪ יעמדו הפיגורים על סך של 7,600 ₪). הנאמן ציין כי על אף שניתן היה להורות על ביטול ההליך בעניין היחידה או לחילופין על תכנית שיקום בת 60 חודשים הרי שבשים לב לשינוי הנסיבות שחל ולעדכון ההמלצה של הנאמן ביחס לגובה התשלום החודשי המליץ הנאמן על תכנית שיקום במסגרתה היחידה תוסיף סך כולל של 50,000 ₪ לקופה בפריסה ל- 50 תשלומים חודשיים בסך 1,000 ₪ כל תשלום, זאת בנוסף להסדרת חוב הפיגורים שצברה היחידה. הנאמן הבהיר כי ככל שמצבה של היחידה ישתפר והיא תשוב למעגל העבודה הצו שייקבע ישתנה.

היחידה בתגובתה מיום 6.7.26 ביקשה להורות בעניינה על מתן הפטר לאלתר בהסתמך על הלכת לשצ'נקו. היחידה טוענת כי היא גרושה, אם לשני קטינים כאשר ביתה הוכרה אף היא כבעלת נכות. צוין כי היחידה נעדרת כל כושר השתכרות ומתקיימת מקצבת נכות כללית של המל"ל בלבד. היחידה ציינה כי היא הפסיקה לעבוד כעצמאית עקב שינוי לרעה במצבה הרפואי, והעבירה אישורים רפואיים על אשפוז פסיכיאטרי וכן אישורים על סגירת התיק במרשמי מע"מ ורשות המיסים. צוין כי אין מחלוקת על כך שהיחידה אינה עובדת ואינה יכולה לעבוד, כאשר כל הכנסותיה הן מקצבת נכות כללית. היחידה חולקת על עמדת הנאמן וטוענת כי הוא נקלע לטעות שכן בעבר המליץ על צו תשלומים של 2,500 ₪ כאשר הייתה לה הכנסה וכיום הוא ממליץ על צו תשלומים חודשי בסך 1,000 ₪ בהיעדר הכנסה. צוין כי היחידה אינה מקבלת מספר קצבאות או קצבה אחת מוגדלת, אלא שהיא זכאית לקצבת נכות רגילה בתוספת תלויים "רגילה" עבור הקטינים. צוין כי סכום הקצבה לה זכאית היחידה נמוך בכ-700 ₪ מדמי המחייה המינימליים לפי הנחיות הממונה. בנוסף, היחידה דוחה את הניסיון להטיל חובות תשלומים על בסיס דמי מזונות, שכן דמי המזונות מיועדים לטובת הקטינים ורווחתם ולא לתשלום חובותיה. הכנסותיה יחד עם דמי המזונות, העומדות על כ-10,600 ₪, אינן מספיקות למחייה מינימלית בכבוד, במיוחד לאור נכותה הנפשית ואובדן כושר עבודתה המלא, וכן נכות בתה. על כן בנסיבות אלה ביקשה היחידה להורות על מתן הפטר בעניינה.

צדדים נוספים לא הגיבו ומשכך בהחלטתי מיום 27.7.26 הוריתי ליחידה להגיש לתיק את המסמכים הרפואיים שלה ושל ביתה (לרבות פרוטוקולים של ועדות המל"ל).

ביום 19.8.26 הגישה היחידה תגובה אליה צורפו מסמכים רפואיים. המסמכים שצורפו מלמדים על כך שהיחידה מתמודדת עם מצב בריאותי ונפשי מורכב ובעל השפעה על כושר התפקוד שלה. היחידה מאובחנת כי היא סובלת בין היתר מ- PTSD, חרדה ודכאון זאת לצד התמודדות פיזית עם מחלת הפיברומיאלגיה. מסמכי המל"ל שצורפו מעידים על קשיי תפקוד יומיומיים ועל כך שגם ביתה הוכרה כבעלת נכות וצרכים מיוחדים. מהמסמכים שצורפו עלה כי מכלול הנסיבות כאמור מונע מהיחידה את האפשרות להשתלב בשוק העבודה ולשקם את מצבה הכלכלי בכוחות עצמה.

דיון והכרעה

אחרי ששקלתי בעניין ולא בלי התלבטות אני סבור שלאור מצבה של היחידה ונוכח נסיבותיה הפרטניות יש ליתן לה הפטר לאלתר מחובותיה.

סעיף 167(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן – החוק) קובע כך: "בית המשפט לא יטיל על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה חובת תשלומים, וייתן לו הפטר כאמור בפרק ט': הפטר, לאלתר".

הלכת לשצ'נקו קבעה בהקשר זה כי עצם העובדה שיחיד מקבל קצבת נכות ומוכר כבעל כושר השתכרות אין בה כשלעצמה כדי להעניק פטור אוטומטי מתשלום חודשי, אלא שיש לבחון את הכנסות התא המשפחתי בכללותו כדי לקבוע האם קיימות הכנסות נוספות המאפשרות הטלה של צו תשלומים חודשי לטובת הנושים (ראו בהקשר זה סעיף 14 להלכת לשצ'נקו וסעיף 28 לע"א 3086/24 מדלול דאהר נ' כונס הנכסים הרשמי ‏(‏21.5.2024‏) וכן פש"ר (באר שבע) 27403-09-19 נ. י. ס נ' הכונס הרשמי (22.3.2023)‏‏).

בענייננו, מצד אחד, היחידה שלפניי מוכרת עם 44% נכות רפואית ו- 100% אי כושר השתכרות, היא אינה עובדת, נעדרת נכסים כלשהם ובשל מצבה הרפואי היא זכאית לקצבה מהמל"ל. מנגד יש לציין את העובדה שחובותיה של היחידה נוצרו לאחר קביעת המל"ל.

בשקלול כלל האמור ועל אף המועד שבו נוצרו החובות, אני סבור שבנסיבותיה הפרטניות של היחידה יש ליתן ליחידה הפטר לאלתר מחובותיה זאת: לאור מצבה הבריאותי, לאור מצבה הבריאותי של הקטינה; לאור העובדה שהיחידה מגדלת בגפה שני קטינים, שכאמור הבת הקטינה נכה; ולאור זאת שהכנסות היחידה מגמלאות וממזונות אינן בשיעור גבוה ונראה כי לא קיימת ליחידה יתרה משמעותית מהכנסותיה (גם אם קיימת יתרה, מדובר בסכום זניח).

לאור האמור ניתן בזאת הפטר לאלתר ליחידה בגדרו של הליך זה בכפוף לאמור לעיל ובתנאים הכלליים שיפורטו להלן.

תנאים כלליים

ממועד מתן ההפטר פטורה היחידה מחובות העבר כאמור בסעיף 174 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן - החוק), למעט חובות שאינם ברי הפטר לפי הדין.

הגבלות שחלו על היחידה לפי סעיף 142 לחוק, ככל שחלו, בטלות בזאת, לרבות ההגבלה כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, הגבלת השימוש בכרטיס חיוב כהגדרתו לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, וכן ההגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952 ומהארכת תוקפם.

מבוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל על היחידה. משטרת הגבולות תמחק מרישומיה את צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד היחידה.

כל ההליכים המשפטיים שנפתחו וננקטו כנגד היחידה בגין חובות העבר עד ליום מתן הצו לפתיחת הליכים מבוטלים בזאת, למעט הליכים בגין חובות עבר אשר נקבע בחוק שההפטר לא יחול עליהם או הליכים שבית המשפט אישר להמשיך בהתאם להוראות סעיף 121(3) לחוק.

כל תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגד היחידה בגין חובות העבר עד ליום מתן הצו לפתיחת הליכים יסגרו וההליכים שננקטו בהם יבוטלו, למעט תיקי הוצאה לפועל בגין חובות עבר אשר נקבע בחוק שההפטר לא יחול עליהם. בהליכי הוצאה לפועל בהם קיימים חייבים נוספים ייגרע שמה של היחידה.

כל הנכסים שיוקנו ליחידה בתקופה של שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי ייכללו בנכסי קופת הנשייה (למעט הנכסים שפורטו בסעיף 217 לחוק).

בכלל האמור לעיל, על היחידה לדווח לממונה ולנאמן, במהלך התקופה הנ"ל, על כל נכס, השייך לנכסי קופת הנשייה אף אם יוקנו לה לאחר מועד מתן ההפטר, מיד עם הקנייתו ליחידה. כן חל איסור על היחידה לבצע בנכסים אלה כל פעולה, ועליה להעבירם לקופת הנשייה בהתאם להוראות הממונה או הנאמן.

על היחידה להעביר לקופת הנשייה כל נכס מסוג כלשהו שהיה שייך לו במועד מתן הצו לפתיחת ההליכים או הוקנה לה לפני מתן ההפטר והוא חלק מנכסי קופת הנשייה, לרבות זכויות בעיזבון, אשר לא דווח על ידה. הנכס יועבר לקופת הנשייה מיד עם גילויו ובהתאם להוראות הממונה או הנאמן. כן חל איסור על היחידה לבצע בנכסים אלה כל פעולה.

אין במתן ההפטר כדי לגרוע מחובת היחידה לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף 138 לחוק, ולקיים את כל תנאי החל עליו גם לאחר ההפטר, לרבות חובת הדיווח והעברת הנכסים המפורטים לעיל, והחובה לעשות את כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם.

הפרה על ידי היחידה של החלטה זו ושל הוראות החוק החלות לאחר ההפטר, עלולים להביא לביטול למפרע של ההפטר שניתן ליחידה, לפי סעיף 176 לחוק ובכלל זה קביעת חובת תשלומים והשבת ההגבלות שהוסרו.

הסתרת נכסים על ידי היחידה או אי מסירת מידע שהיחידה נדרשת למוסרו לפי הוראות החוק, או מסירת מידע חלקי או כוזב לנאמן או לממונה, עלולים להוות עבירה פלילית שדינה מאסר, בהתאם להוראות סעיף 346 לחוק.

המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק ברישומיה.

ניתן היום, ח' אלול תשפ"ו, 21 אוגוסט 2026, בהעדר הצדדים.