דחיית עתירה מנהלית כנגד אגף מס הכנסה

1. העתירה הגיעה לשלב סיכום טענות. בשלב הזה "רגע" לפני מועד הגשת הסיכומים פנו העותרים בבקשה לדחות את מועד ההגשה לזמן בלתי ידוע מפני שקם סיכוי שהעתירה תשיג את תכליתה בדרך אחרת.
2. בין העותרים לבין המשיבה השלישית מתקיימים הליכי בוררות והעותרים זקוקים למסמכים מסוימים - המוחזקים ברשות המשיב הראשון והמשיבה השלישית - לצורך אותו הליך בוררות.
3. במקום לפנות לבורר ולבקש ממנו לצוות על מסירת המסמכים פנו העותרים בבקשה לבית משפט זה ומשהתברר שהעתירה איננה מבוססת על עילה כלשהי, תיקנו עתירתם (לאחר נטילת רשות מביהמ"ש) לעתירה הנסמכת על חוק חופש המידע.
4. כאמור כאשר ההליך התקרב לשלב הסיכום השיגו העותרים צו מאת הבורר המצווה על המשיבה השלישית להעביר לעיונם את המסמכים. המשיבה הצהירה באמצעות באי כוחה כי היא תקיים את צו הבורר ומכאן בקשת העותרים לדחות את מועד הסיכומים עד שיווכחו לדעת כי צו הבורר מקוים.
5. בעקבות פנייה זו או במקביל לה פנתה המשיבה השלישית וביקשה לדחות או למחוק את העתירה כיון שזו התייתרה ולחייב את העותרים בתשלום הוצאות משפט.
6. אינני מקבל את בקשת העותרים. הבקשה היא להשתמש במנגנון של הליכי עתירה מנהלית כ"חרב דמוקלס" המהלכת אימה על המשיבה השלישית כדי לחייב אותה למלא אחר צו הבורר.

אין לפי דעתי מקום לשימוש כזה בהליכי משפט. מה גם שלא נראית כל סיבה מדוע תפר המשיבה את צו הבורר (להיפך בנסיבות שנוצרו יהיה לה אינטרס לקיים את הצו).

יתר על כן אם לא יקוים הצו ינקטו העותרים בדרך שהחוק מעמיד לרשותם ביחס  לאי ציות לצו הבורר. מנגנון העתירה איננו תחליף להוצאה לפועל, וגם לא לצווי בימ"ש הניתנים בהקשר להליכי בוררות.

7. בשלב הזה נראה בעליל שהעתירה התייתרה ועל כן יש למחוק אותה.
8. דעתי היא שראוי לחייב את העותרים בהוצאות הן בשל תיקון העתירה והן בשל כך שהזדרזו להגיש עתירה מבלי לנסות אפילו להשיג את תכליתם בדרך של פנייה לבורר
9. העותרים ישלמו את הוצאות המשיבים בסכום של 25,000 ש"ח למשיבים 1, 2 (מדינת ישראל) כאחד ו-25,000 ש"ח למשיבה 3. הסכום המשולם למדינה ייחשב כולו כהוצאות משפט ואילו לעניין התשלום למשיבה 3 - 5,000 ש"ח  ייחשבו כהוצאות ו-20,000 ש"ח  כשכ"ט עו"ד שלו יצורף מע"מ כדין.

ניתן היום י"ב בתמוז, תשס"ח (15 ביולי 2008) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין.

חכ