פסק דין זה עניינו תביעת האם להמרת דתו של הקטין xx yy, כבן 14.5, בנם של התובעת ונתבע 1, או לחילופין מינויה כאפוטרופא יחידה על הקטין לקבלת כל החלטה בכל הנוגע לגיורו של הקטין ו/ או שינוי רישומו במרשם ממוסלמי ליהודי מכוח חוק הכשרות המשפטי והאפוטרופסות, תשכ"ב -1962 (להלן: "החוק"). במסגרת התביעה מבקשת האם להורות על המרת דתו של הקטין מהדת המוסלמית לדת היהודית (דת אמו) וכן מבקשת למנות אותה כאפוטרופא יחידה על הקטין בכל הנוגע להמרת דתו.
השאלה הדרושה להכרעה היא האם יש מקום לקבל את תביעת האם ולהתיר את המרת דתו של הקטין מ"מוסלמי" ל"יהודי" בהתאם למציאות חייו לסביבה בה הוא גדל ומתחנך ולאופן בו הוא והסביבה רואים אותו, חרף התנגדותו של האב, שהנו מוסלמי.
-
התובעת ונתבע 1 נישאו ביום X. הנתבע, אביו של הקטין, ערבי מוסלמי נישא לאמו של הקטין, שהייתה יהודייה והתאסלמה לצורך נישואיהם.
-
הקטין יליד X נולד בעת שאמו הייתה מוסלמית והוריו היו נשואים זה לזו.
-
בהיות הקטין כבן שנתיים נפרדו ההורים ולאחר מכן התגרשו ביום X לאחר שבית הדין השרעי התיר את נישואיהם.
-
לאחר פרידת הצדדים האם שהתה פרק זמן ניכר יחד עם הקטין במרכז לנשים נפגעות אלימות. לאחר שעזבה את המקלט, חזרה האם לחיק היהדות והיא כיום יהודייה, עם זאת הקטין שנולד בעת שאמו הייתה מוסלמית נותר ברישום בן הדת המוסלמית וכך הוא רשום כיום ברישומי משרד הפנים.
-
בשנת 2013 ניתן בבית משפט לענייני משפחה ב-X פסק דין הנותן תוקף להסכמות הצדדים הקובעת את משמורתו של הקטין בידי התובעת, עוד נקבעו בפסק הדין זמני שהות ודמי מזונות.
-
ביום X ניתן בבית המשפט לענייני משפחה בyy פסק דין נוסף, שניתן על ידי כב' סגנית הנשיא כב' השופטת X לפיו ניתנו לאם סמכויות אפוטרופסות בלעדיות בעניין חינוך ובריאות.
-
לנוכח הטענות לאלימות ועצימות הסכסוך בין ההורים נותק הקשר בין האב לקטין ולמעט מספר קטן של מפגשים לאורך חיי הקטין, שהאחרון בהם בשנת 2019 נותק הלכה למעשה הקשר בין האב לקטין.
-
ביום 19.7.23 הגישה התובעת תביעה לשינוי שמו של הקטין מ- xxxx ל- xx yy.
-
ביום 9.11.25 ניתן פסק דין המקבל את בקשת האם לשינוי שמו של הקטין כמבוקש על ידה וזאת לאחר שהונחו בפני מספר עמדות מאת האפוט' לדין וכן מספר תסקירים מאת עו"ס לסדרי דין כמו גם עמדת ב"כ היועמ"ש, כאשר כל אלו תומכים בקבלת התביעה.
-
ביום 14.11.24, כשנה לאחר הגשת התביעה לשינוי שם, הוגשה התביעה הנוכחית בה מבוקש להמיר את דתו של הקטין ממוסלמי ליהודי. לטענת האם, החל מגיל שלוש הקטין מצוי בחזקתה בלבד והיא מגדלת אותו בגפה, בסביבה יהודית. משכך, הקטין התחנך במסגרת יהודית דתית (חרף היותו רשום כבן הדת המוסלמית). כך, האם בחרה לקטין שם יהודי "xx" בו הוא עשה שימוש באופן בלעדי אף טרם מתן פסק הדין לשינוי שמו וכך גם אינו עושה שימוש בשם משפחתו הרשום, שם משפחת האב, אלא בשם המשפחה של אמו בלבד. הקטין חי כיהודי לכל דבר ועניין ואף חגג בר מצווה לא מכבר.
-
לטענת התובעת, הקטין נולד לאם יהודייה והגם שהיא התאסלמה בשל נישואיה לנתבע על פי ההלכה מדובר בילד יהודי, קביעת ההשתייכות הדתית והלאומית על פי זהותה של האם הינה דבר ידוע ולכן יש להורות על המרת דתו ו/או השבתו לחיק היהדות ו/או גיורו ו/או שינוי רישומו במרשם ממוסלמי ליהודי. לטענת התובעת, על פי ההלכה יהדות מלידה נקבעת על פי האם ולכן מי שנולד לאם יהודייה נחשב יהודי בלי תלות בזהותו ודתו של האב.
-
עוד מוסיפה האם וטוענת כי גם אם תועלה טענת "התאסלמותה" בעניין זה הדעה הדומיננטית בהלכה היא כי אין כל דרך שבה יהודי יכול להפוך ללא יהודי, דהיינו אדם שנולד יהודי ילך לעולמו יהודי ללא קשר לשאלה האם בחר להמיר את דתו במהלך חייו.
-
לטענת התובעת אין כל ספק כי בקשתה של התובעת הינה לטובת הקטין ועל כן מן הראוי כי בית המשפט יקבל את תביעתה.
-
משהוגשה התביעה מיניתי לקטין אפוט' לדין אשר תגיש עמדה ביחס למבוקש ואף הוריתי על תגובת האב, תגובת ב"כ היועמ"ר ותגובת ב"כ היועמ"ש ובהמשך אף הוזמן תסקיר עו"ס לסדרי דין.
-
האב, לא הגיש כתב הגנה מטעמו.
-
כבר בעמדתה הראשונית מיום 22.1.25 המליצה האפוט' לדין לקבל את התביעה במלואה וטענה כי שינוי הדת תואם את טובת ורצון הקטין. לדבריה טובתו של xx תואמת לרצונו וכן לאופן בו הוא רואה ותופס את עצמו ואת זהותו וכפי שסביבתו רואה אותו ויש לכבד את רצונו (ראה סעיף 87 לעמדת האפוט' לדין). האפוט' לדין תמכה עמדתה בפסיקה מתאימה ובדברים ששמעה ישירות מפי הקטין. עוד הוסיפה כי שינוי הרישום במרשם ממוסלמי ליהודי ישחרר את xx מ"הסוד" שהוא נאלץ לשאת על גבו והדבר יקל על מצבו הנפשי, המורכב ממילא.
-
עוד נטען בעמדת האפוט' לדין כי xx אינו צריך לעבור גיור או המרת דת שכן על פי ההלכה הוא יהודי מלידה. לנוכח כל האמור המלצתה היא כי יש להורות על שינוי הרישום במשרד הפנים בסעיף הלאום ובסעיף הדת ל "יהודי". עוד עלה מהמסמכים שצורפו לעמדתה כי עוד ביום 20.5.14 נתנה החלטת בית הדין הרבני האזורי בירושלים המקבלת את בקשת האם להשבת הקטין ואמו ליהדות.
-
ביום 2.3.25 הוגשה תגובת ב"כ היועמ"ש בה הוצע להורות על הגשת תסקיר עו"ס בו יינתנו המלצות לאחר שמיעת הקטין.
-
ביום 22.5.25 הוגש עדכון העו"ס לסדרי דין בו ציינה כי הקטין אובחן ביוני 2023 על ידי פסיכיאטר כמתמודד עם חרדות ואובחן עם הפרעת חרדה ועיכוב התפתחותי. לאור האבחון וקבלת דיווח כי הקטין אינו מבקר במסגרות החינוכיות באופן סדיר הוא שולב ביום 31.3.24 במרכז "גשר" בבית החולים שלוותה לטובת אבחון וגיבוש המלצות.
-
ביום 15.5.25 התקבל מכתב מסכם להערכה שנערכה לקטין שקבע בין היתר "כי הקטין סובל מליקויים רחבים בהבנה החברתית, בתחום הרגשי... לצד חסכים משמעותיים בהורות ובלבול בזהות" ונתנה המלצה על הוצאה חוץ ביתית למסגרת פנימייה טיפולית פוסט אשפוזית בהקדם" ולאור זאת, נקבעה ועדה נוספת לתכנון טיפול. משכך העו"ס ביקשה לדחות בשלב זה את הגשת ההמלצות הקונקרטיות בבקשת להמרת הדת עד לקבלת החלטה ביחס למצבו הנפשי של הקטין ולטיפול בו.
-
ביום 25.5.25 הוגשה תגובת היועמ"ר המבקשת אורכה של 45 יום לגיבוש עמדתה, בנוסף הובהר בתגובת היועמ"ר כי המלצת האפוט' לדין להורות למשרד הפנים על שינוי הרישום בסעיף הדת ליהודי חורגת מסמכות בית המשפט.
-
ביום 29.6.25 הוגשה תגובה מפורטת מאת היועמ"ר המציינת כי הקטין נרשם כמוסלמי שכן במועד לידתו היו שני הוריו מוסלמים. בנוסף, התגובה מפרטת את השלבים הנדרשים לצורך שינוי הרישום והשבת הקטין ליהדות. בהתאם לתגובה, לצורך רישום הקטין כיהודי על האם להוציא לקטין תעודת המרת דת בדומה לתעודה אותה קיבלה האם בעצמה ביום 20.5.2014 אך כדי שבית הדין ייתן לקטין תעודת המרת דת לקטין עליו לקבל הסכמה משני הוריו.
-
ביחס להשבת הקטין ליהדות נרשם כי הוא אינו נדרש לעבור תהליך גיור מאחר ומבחינת היהדות האם והקטין נחשבים יהודים. במקרה דנן לנוכח התנגדות האב למתן הסעדים המבוקשים לא ניתן בשלב זה להוציא לקטין תעודה של המרת דת ולהשלים את השבתו ליהדות, משכך נפתח הליך זה על ידי המבקשת. בסיום עמדתו ביקש היועמ"ר להמתין לקבלת התסקיר טרם גיבוש המלצותיו.
-
ביום 16.7.25 הוגשה לתיק הקשור בתביעה לשינוי שמו של הקטין תגובת האב ביחס לבקשה לשינוי/המרת הדת. בתגובתו האב מתנגד לשינוי דתו של הקטין אך בהמשך טוען כי ייתן הסכמתו במידה והשופטת תינתן לוועדת החריגים במערך הגיור הוראה מפורשת שגם הוא (האב) יעבור גיור, למעשה האב מסכים כי הקטין יעבור גיור רק אם שניהם יכנסו להליך גיור משותף.
-
נוכח חשיבות הדברים מצאתי לצרף את החלק הרלוונטי בתגובת האב ביחס לבקשה לשינוי הדת:
-
ביום 10.8.25 הוגש לתיק עדכון העו"ס לסדרי דין המפרט כי ביום 24.6.25 התקיימה וועדה לתכנון טיפול בהשתתפות שני ההורים, האפוט' לדין וגורמי הטיפול. המלצות הוועדה היו שייפתח הליך נזקקות בעניינו של הקטין וכי הקטין יופנה למסגרת חוץ ביתית פוסט אשפוזית וכי יתבצעו לו אבחונים נדרשים. העו"ס לסדרי הדין שבה והדגישה כי בשל ההתערבות הטיפולית המורכבת ומצבו של הקטין כיום, טרם בשלו התנאים לצורך גיבוש המלצותיה ביחס לתביעת האם להמרת דת ולשינוי רישומו של הקטין ממוסלמי ליהודי.
-
ביום 18.9.25 הוגש תסקיר עו"ס לסדרי דין בו שינתה עמדתה ביחס לשינוי שמו של הקטין והמליצה לשנות את שמו הפרטי של הקטין לxx ונוסף לשם המשפחה xx להוסיף את שם משפחתה של האם yy כך שהקטין ייקרא "xx xx yy". ביחס לסוגיית שינוי הדת המליצה העו"ס כי מאחר והמרת הדת הינה החלטה מהותית בעלת השפעה על זהותו האישית של הקטין דבר הדורש התחייבות, פניות רגשית והבנה מעמיקה של משמעות הצעד יש לנקוט משנה זהירות בבחינת בקשת האם ועל כן יש לדון בה רק בחלוף תקופת הסתגלות מספקת שלאחריה ניתן יהיה לבצע הערכה מדויקת של צרכי הקטין מבלי לחשוף אותו לערעור רגשי נוסף שיחמיר את תחושת הבלבול ואי היציבות עמה הוא מתמודד כעת. לפיכך המלצת העו"ס הייתה כי בשלב זה לא תשונה דתו של הקטין. יוער כי מבדיקת העו"ס עלה שלצורך שינוי דת הקטין יצטרך לעבור הליך גיור מסודר ברבנות (זאת בניגוד לאמור בתגובת היועמ"ר מיום 29.6.25 הקובעת כי אין צורך בגיור).
-
ביום 27.9.25 ניתנה החלטה המורה על תגובת ההורים והאפוט' לדין ביחס לתסקיר.
-
ביום 30.9.25 הגישה האפוט' לדין עמדה מפורטת ומנומקת ביחס לתסקיר בה הובעה התנגדותה הנחרצת להמלצת העו"ס מהטעמים הבאים: בדיקת העו"ס לעניין הצורך של הקטין לעבור הליך גיור ברבנות סותרת את עמדת היועמ"ר הקובעת כי במקרה דנן ההליך הנדרש הוא השבה ליהדות ולא גיור. יתרה מזאת על פי אישור בית הדין הרבני אשר צורף לעמדתה מיום 22.1.25 כבר נקבע על ידי בית הדין הרבני כי הקטין הושב ליהדות יחד עם האם ואין להפריד בין מצב האם לקטין עד להחלטה שיפוטית אחרת. וכך נרשם בהחלטת בית הדין הרבני שצורפה על ידי האפוט' לדין לעמדתה:
-
האפוט' לדין הסכימה עם העו"ס כי החלטה בעניין המרת דת הינה החלטה מהותית בעלת השפעה מכרעת על זהותו של הקטין אך בניגוד לעו"ס היא סבורה שזו בדיוק הסיבה מדוע יש לאפשר זאת ולתת לקטין לשנות את דתו כפי שהוא רוצה. לתמיכת טענותיה ציטטה האפוט' לדין את תשובתו של הקטין לשאלתה לעניין החיבור שלו לדת במפגש שקיימה עמו ביום 12.1.25, להלן יובאו דבריו:
-
נוסף לזאת, האפוט' לדין שבה והדגישה כי הקטין ציין בפנייה שהוא מחובר ליהדות ולכן גם נשאר במסגרות חינוך דתיות. הוא רואה עצמו כיהודי, חגג בר מצווה עוד אמר כי מאוד חשוב לו שהרישום ישקף את הרגשתו כיהודי ומאוד חשוב לו שאנשים לא יחשבו שהוא לא יהודי. לדבריו במידה וחבריו מבית הספר ידעו שהוא רשום כמוסלמי הם יחשיבו אותו כמוסלמי והוא ירגיש שזה לא שייך אליו ומאוד יבייש אותו, דברים דומים חזר ואמר גם במפגש שקיימה עמו ביום 6.8.25 :
"אני יהודי ...אין קשר לכלום...לכל המשפט הזה... אני יהודי"
-
לסיכום, האפוט' לדין סבורה שהקטין הבהיר באופן עקבי וברור שאינו משתמע לשתי פנים כי הוא חש ורואה עצמו כיהודי ומבקש שהרישום שלו יהיה "יהודי ולא "מוסלמי". עוד הוסיפה כי לקטין אין כל קשר וזיקה לאביו ו/או למשפחת אביו ו/או למסורת, לדת או לתרבות האב ולכן אין שום דבר הקושר אותו לדת המוסלמית. לדבריה, הקטין ראה את אביו בעשור האחרון אך פעמים בודדות ומזה שבע שנים לא ראה אותו כלל. מנגד, הקטין גדל עם אמו היהודייה בסביבה יהודית (דתית) ישראלית שאף רואה אותו כיהודי. לטענת האפוט' אין בקבלת התביעה להמרת דת כדי מחיקת האב מחייו שכן הקטין מעולם לא ראה עצמו מעולם מעת שעמד על דעתו כמוסלמי, האב אינו נוכח בחייו ולכן קבלת התביעה תוביל הלכה למעשה להתאמת הרישום למצב בפועל.
-
האפוט' לדין סבורה שלנוכח גילו של הקטין יש מקום לתת לרצונו ולרגשותיו משקל משמעותי ומכריע. כל האבחונים אותם עבר הקטין קבעו כי אין לקטין פגיעה בשיפוט ולכן הוא יכול לקבל החלטות לרבות בסוגיית שינוי הדת. אומנם לקטין קשיים רגשיים רבים ובלבול בשל סיפור חייו אך דווקא סוגיית הדת אינה אחת מהן אלא להיפך, הוא גדל כיהודי, חי כיהודי בחברה יהודית ורואה עצמו יהודי. לנוכח כל האמור האפוט' לדין ממליצה כי לטובתו של הקטין יש להיעתר לתביעה ולכבד את רצונו להירשם כיהודי באופן בו הרישום יהיה תואם לאופן בו הוא רואה את עצמו ואת זהותו וכפי שהסביבה רואה אותו. כך גם שינוי הרישום ישחררו במידת מה מ"הסוד" שהוא נושא עמו וייקל על מצבו הנפשי.
-
בסייפא לעמדתה התייחסה האפוט' לדין לתגובתו היחידה של האב להליך אשר הוגשה בחודש יולי 2025 לתיק (הלא נכון) ופורטה לעיל. לטעמה, התניית הסכמת האב לשינוי הרישום של הקטין ממוסלמי ליהודי בכך שתינתן החלטה כי גם האב יעבור גיור יחד עם הקטין מעידה על שני דברים המהווים חיזוק לעמדתה כי יש להיעתר לבקשת הקטין. ראשית, האב עצמו אינו מחובר לזהותו המוסלמית ומורשתו שאחרת לא היה מבקש להמיר דתו ליהדות. שנית, האב כלל אינו רואה את טובת הקטין או את קשייו לנגד עיניו אלא אך ורק את טובתו האישית והאינטרסים שלו בלבד. בשים לב לכך ולעובדה שהאב הסיר כל אחריות ביחס לקטין לאורך שנים ואינו עושה דבר לצורך חידוש הקשר עמו למעט הצהרות, אין לתת לעמדתו של האב משקל שכן התנגדותו נובעת מכוחניות ומאינטרס אישי מובהק ואינה נוגעת לטובתו של הקטין.
-
ביום 15.10.25 ניתנה החלטתי המורה ליועמ"ש להגיש עמדתו ביחס לסעיף 42 בעמדת האפוט' לדין בו התבקש היועמ"ש לקבל מבית הדין הרבני חוות דעת אשר לצעדים הנדרשים להשבת הקטין ליהדות באופן פורמלי או עמדתם האם מבחינת בית הדין הקטין גם שב ליהדות בהתאם למסמך משנת 2014 שכן לאחר קבלת חוות דעת כאמור ניתן יהא לפעול לרישום הקטין כיהודי.
-
עוד נתנה ביום 15.10.25 החלטתי בה אפשרתי להורים לעו"ס ולב"כ היועמ"ש להגיש תגובתם לעמדת האפוט' לדין וקבעתי כי ככל שלא תוגש תגובה יינתן פסק הדין על סמך כל המצוי בפני.
-
ביום 22.10.25 הוגשה תגובת האם לתסקיר שם חזרה האם על בקשתה לשינוי רישום דתו של הקטין ליהודי בכדי לתת ביטוי לזהותו האמיתית ולהתחשב ברצונו הכנה של הקטין שהרישום יהיה תואם לזהותו, אמונתו ותחושת השייכות העמוקה שלו ליהדות. עוד ציינה האם כי שייכות הקטין ליהדות באה לידי ביטוי בכך שחוגג את חגי ישראל וחגג לאחרונה בר מצווה. האם בקשה לאמץ את המלצות האפוט' לדין ולקבל את התביעה במלואה. באותו יום הוגשה גם תגובת האם לעמדת האפוט' לדין בה חזרה על בקשתה לכבד את רצון הקטין, לאמץ את המלצת האפוט' לדין ולקבל את התביעה במלואה.
-
ביום 2.11.25 הוגש לתיק הקשור בתביעה לשינוי השם תסקיר נוסף מטעמה של העו"ס לסדרי הדין וזאת לאחר פגישה נוספת שקיימה עם הקטין ביום 28.10.25. בתסקיר הובאה עמדתה גם ביחס לבקשה לשינוי דתו של הקטין. העו"ס ציינה כי ניהלה עם הקטין שיחה גלויה ישירה ומעמיקה וחשה את התחושות הנלוות למודעות הקטין כי אביו מוסלמי (בושה, הסתרה ורצון להשתייך לחברה בה הוא חי) לדבריו זהותו הרשומה אינה משקפת כלל את חייו, אין לו סממנים של ילד מוסלמי, שיח או זיקה לדת זו כך שהוא חש בלבול וחוסר שייכות. בשל חשיבות הדברים מצאתי להביאם ישירות כפי שנרשמו בתסקיר העו"ס:
-
מהאמור עולה כי העו"ס התרשמה שהקטין מזה שנתיים מביע בעקביות את רצונו בשינוי שמו והמרת דתו. בשונה משיחות קודמות עם הקטין, הפעם התרשמה העו"ס כי עלה באופן ברור שהקטין מודע לכך שאביו מוסלמי והיא ניהלה עמו דיון ביחס לתחושות הנלוות להחלטה זו כגון: בושה, הסתרה והצטרך בשייכות לקהילה בה הוא חי. והביע עמדה ברורה, מגובשת ומנומקת אשר נובעת מרצונו להתאים את הרישום למציאות חייו שכן לדבריו אין לו כל סממנים של חיים כילד מוסלמי, ואין לו כל קשר, שיח או זיקה לדת זו. הקטין הסביר באופן מפורש כי רצונו בשינוי הרישום נובע מרצונו לכך שתהיה התאמה פורמלית למציאות חייו לאחר שעבר תהליך מודע ובשל של גיבוש זהותו ולא לשם ניסיון טשטוש או מחיקה של עברו.
-
העו"ס אף הדגישה כי דבר נוסף המעצים את חוסר השייכות של הקטין לדתו ולשורשיו מצד האב והוא העדר הקשר והמעורבות של האב בחייו ושעל אף ניסיונות גורמי המקצוע לגייס את האב לקיים קשר עם הקטין הוא אינו יוצר קשר עם הקטין או מעורב בחייו. זאת, בניגוד לחייו היציבים של הקטין כבעל זהות יהודית.
-
לנוכח כל האמור המליצה העו"ס שטובתו של הקטין הינה להורות על שינוי שמו, השבתו ליהדות ורישום דתו כיהודי. בהתאם לחוות דעתה המקצועית שינויים אלו תואמים את טובתו של הקטין והדבר יתבטא באופן בו הקטין יחזק את זהותו והשתייכותו. לעמדתה של העו"ס השינויים המבוקשים בשמו ודתו של הקטין יפחיתו בלבול ויקדמו את רווחתו הנפשית של הקטין לאורך זמן.
-
ביום 2.11.25 הוגשה גם עמדת היועמ"ר אשר לפיה אין באפשרותו לקבל חוות דעת מבית הדין הרבני אך מבירור עם כל גורמי הטיפול המלצתם כיום היא להיעתר לבקשה ולאפשר את השבת הקטין לדת היהודית.
-
ביום 3.11.25 הוגש תסקיר גם לתיק זה בעניין שינוי הדת, בתסקיר חזרה העו"ס על עמדתה בתסקיר שהוגש לתיק ש"ש כמפורט לעיל ובסופו של התסקיר נתנה המלצתה "אין מניעה כי הקטין יעבור תהליך של השבה לדת /גיור"
-
ביום 9.11.25 ניתן בהליך הקשור פסק דין המורה על שינוי שמו של הקטין. כמו כן נתנה החלטה המורה להורים ולאפוט' לדין להגיש תגובתם לעמדת היועמ"ר והתסקיר בתוך 14 יום, עוד נקבע בהחלטה כי ככל שלא תוגש תגובה ייחשב הדבר כהסכמה לסעיף 2 בעמדת היועמ"ר קרי להיעתר לבקשה ולאפשר את חזרת הקטין לדת היהודית.
-
ביום 18.11.25 הוגשה עמדת האפוט' לדין המברכת על השינוי בעמדת העו"ס ומקבלת את ההמלצה כי הקטין יעבור השבה לדת/גיור, כך גם האפוט' לדין הסכימה עם המלצות היועמ"ר וברכה עליהן.
-
בחלוף המועד לא הוגשה תגובת ההורים, לפיכך, בהתאם להחלטתי נחשב הדבר כהסכמה לסעיף 2 בעמדת היועמ"ר מיום 2.11.25 דהיינו קבלת תביעת האם במלואה.
דיון והכרעה
-
סעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב- 1962 ("החוק") קובע:
13א. המרת דתו של קטין
)א) לא תומר דתו של קטין אלא אם שני הוריו נתנו מראש הסכמתם בכתב או שבית המשפט, לפי בקשת אחד ההורים או לפי בקשת אפוטרופסו של הקטין, אישר מראש את המרת הדת.
(ב) מלאו לקטין 10 שנים, לא תומר דתו אלא אם, נוסף על הסכמת הוריו או אישור בית המשפט לפי סעיף קטן (א), נתן גם הוא מראש הסכמתו בכתב.
(ג) לא תומר דתו של קטין אלא בדת של הוריו או של אחד מהוריו...
-
אין מחלוקת כי דתה של האם היא הדת היהודית, ומשכך בהתאם להוראת ס' 13א (ג) ניתן להורות על המרת דתו של הקטין ליהדות. כך גם אין מחלוקת כי עמדתו של הקטין המבקש את המרת דתו ליהדות הושמעה באופן ברור לאורך ההליך ויותר מפעם אחת באמצעות האפוט' לדין ואף באמצעות העו"ס אשר הביאה אף היא את דבריו הנכוחים של הקטין.
-
ערה אני לתגובת האב כפי שהובאה לעיל, עם זאת מסכימה אני עם האפוט' לדין כי תגובתו של האב מעידה בבירור הן על חוסר זיקתו שלו עצמו לדת המוסלמית, שהרי הוא עצמו מוכן להמיר דתו ליהדות, והן על כך שאינו רואה כלל את טובת הקטין אלא מונע אך ורק משיקולי תועלתו שלו. כך גם היה לעיני כי בניגוד להצהרותיו של האב בדיון בפני במסגרת התיק הקשור לפיהן הוא מעוניין בחידוש הקשר עם הקטין, מעשיו של האב מעידים כאלף עדים על כך שאינו רואה כלל חשיבות בחידוש הקשר עם הקטין שכן לא עשה דבר וחצי דבר בעניין זה בזמן הארוך שחלף מאז פתיחת ההליכים ואף לפני כן. לצערי התרשמתי כי טובת הקטין אינה מהווה שיקול בקבלת ההחלטות של האב, לרבות התנגדותו (המותנית) להמרת הדת של הקטין.
-
כמובא לעיל, בהתאם לסעיף 13א(א) לחוק, די בבקשה של אחד ההורים ובאישור בית המשפט מראש כדי לאפשר את המרת דתו של הקטין. לפיכך, לנוכח הסכמתם המוחלטת של כלל הגורמים המקצועיים (עו"ס לסדרי דין, אפוטרופא לדין וב"כ היועמ"ש) שטובת הקטין ורצונו הברור הם כי יש להיעתר לבקשת האם ולהורות על המרת/השבת הקטין ליהדות ובהתאמה שינוי רשום דתו במרשם מ-"מוסלמי" ל- "יהודי" ולנוכח העובדה שמאז הופעתו החד פעמית של האב בדיון בתיק הקשור בתביעה לשינוי השם שהתקיים ביום 10.11.24, האב כלל לא טרח להגיש כתב הגנה או כל תגובה להחלטות שנתנו על ידי וזאת על אף שנמסרו לו כדין, ולמעשה תגובתו הראשונה והיחידה לבקשה הוגשה רק שמונה חדשים לאחר פתיחת ההליך וגם היא הוגשה לתיק הלא נכון. ולאחר שביום 9.11.25 ניתן פסק הדין המקבל במלואו את בקשת האם לשינוי שמו ושם משפחתו של הקטין לשם "xx yy" שם אתו הוא מזוהה בסביבת חייו היהודית החל מגיל שלוש, ומשסבורה אני שלנוכח כל שהונח בפני לא יכולה להיות מחלוקת שהן רצונו והן טובתו של הקטין עומדים בהלימה מלאה ואף תואמים את המלצות כלל גורמי הטיפול, אני סבורה כי השבתו של הקטין לחיק היהדות ושינוי שמו במרשם מהווים השלמה וסגירת מעגל של התהליך הארוך והקשה אותו עבר הקטין.
מקווה אני שכעת, עם סיומו של ההליך, יימצא הקטין את השתייכותו וזהותו ויזכה במעט מרגוע לנפשו כך שהבלבול בו היה שרוי כל חייו יגיע לקיצו וכעת הוא יוכל להמשיך בחייו ללא "המשא הכבד" על גבו.
-
לנוכח האמור לעיל אני מקבלת את התביעה ומתירה את המרת דתו של הקטין לדת היהודית ובהתאמה אני מתירה לאם לפתוח בכל הליך נדרש על מנת שתושלם המרת דתו של הקטין ליהדות באמצעות גיור או למצער השבתו לחיק היהדות.
לאחר השלמת הגיור/המרת הדת/השבה לחיק היהדות, תפעל האם מול משרד הפנים לשינוי רישום דתו של הקטין ברישומי משרד הפנים בהתאם לנהלים הנדרשים ולדין. יובהר כי אין זה בסמכותו של בית משפט זה להורות למשרד הפנים לשנות את רישומיו.
פסק הדין מותר לפרסום בהעדר כל פרט מזהה.
המזכירות תואיל לסגור את התיק ולהמציא את פסק הדין לצדדים.
-
ניתן היום, כ"ד טבת תשפ"ו, 13 ינואר 2026, בהעדר הצדדים. 
