75 חודשי מאסר לעובד זר, אזרח תאילנדי, אשר קטע כף ידו של אחר באמצעות מצ'טה

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר דיוני, בכתב אישום מתוקן, בעבירות  של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), והפרעה לשוטר במילוי תפקידו  לפי סעיף 275 לחוק.

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם הוא אזרח תאילנדי עובד זר בקיבוץ יהל. בתאריך 27.06.10, בשעות הערב, עת שתו השניים אלכוהול בחבורה, פרץ ויכוח בין א.פ. (להלן: "המתלונן") לנאשם, במהלכו תקף המתלונן את הנאשם בראשו. בסיומו של הויכוח  עזב הנאשם את המקום וחזר כעבור מספר דקות כשהוא מצויד במצ'טה באורך 50 ס"מ המשמשת לעבודה חקלאית. הנאשם ניסה להכות את המתלונן בראשו, ואז הרים המתלונן את ידו על מנת להתגונן המצ'טה פגעה בכף ידו הימנית, וזו נקטעה. בהמשך שב הנאשם והכה במתלונן בראשו וגרם לו לחתך בקרקפת ומאחורי אוזן ימין. בסיום התקיפה ברח הנאשם מהמקום ואותר רקלאחר חודשיים. 

3.      המתלונן אושפז תקופה ארוכה בבית החולים, שבה עבר ניתוח לחיבור כף היד ושיקום, ונותרה לו נכות והגבלה תפקודית בכף היד.

4.      לנאשם אין  הרשעות קודמות.

5.      ב"כ המאשימה עותר להחמיר עם הנאשם ולהשית עליו עונש מאסר בפועל משמעותי ההולם את חומרת העבירות, ונחישותו של הנאשם לפגוע במתלונן תוך תכנון מוקדם, והמשך התקיפה, גם לאחר שהמתלונן נפל על הרצפה. כן עותר הוא להביא בחשבון לחומרה את בריחתו מהאיזור, ואת התוצאות הקטלניות שיכולות היות להגרם.

6.      ב"כ הנאשם ביקש להביא בחשבון את האירוע שקדם לתקיפת המתלונן, בו הוכה הנאשם על ידי המתלונן,  ללא סיבה. כן הפנה לנסיבותיו  האישיות והמשפחתיות של הנאשם, שהינו אזרח תאילנדי ללא עבר פלילי, בודד בישראל,  אשר בא לעבוד כאן בחקלאות.  הנאשם הודה מיד, חסך זמן שיפוטי, ואף הביע חרטה. עוד ביקש הסניגור לציין את התמשכות ההליך בשל שביתת הפרקליטות. 

7.      הנאשם הביע חרטה וביקש לחזור לארצו ומשפחתו.

דיון

8.      מעשיו של הנאשם קשים וחמורים. הנאשם נטל כלי נשק רב עוצמה, והכה את המתלונן עד לכריתת כף ידו. נקל לשער מה היה קורה אילו לא היה המתלונן מניף את ידו על מנת להגן על ראשו.

9.      מדובר במעשה אלימות ברוטאלי, שאך בנס לא הסתיים בתוצאות חמורות יותר. אציין עם זאת, כי למרות שכף ידו של המתלונן חוברה בחזרה לגופו, נותר המתלונן נכה. אני מפנה בעניין זה לתעודת הרפואית שהוגשה מטעם המאשימה, בה נאמר: "לציין כי הפצינט אינו כשיר לעבודה גופנית חקלאית וככל הנראה גם לא יהיה בעתיד, עקב נכות והגבלה מהותית בתפקוד היד."

10. איני מתעלמת מהעובדה שלתקיפה קדם קינטור. עם זאת, אין בכך כדי להצדיק את המעשה הקשה שעשה הנאשם, אשר לא היה בשום אופן נתון בסכנה אותה עת.

11.    מדובר בעבירת אלימות ברף הגבוה ביותר, והפסיקה מנחה אותנו להחמיר בעונשם של עברייני אלימות, כאשר משנה חומרה נודעת לעבירות שמבוצעות באמצעות נשק. ההרתעה תיושם באמצעות ענישה מחמירה. ראה לעניין זה ע"פ 9133/04 גורדון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)

"בימים שמכבר נהגו אנשים ליישב חילוקי דעות שנתגלעו ביניהם בדו קרב של צחצוח חרבות או בדו קרב בירי של אקדחים...הסכינים למיניהן תפשו כיום את מקום החרבות, ובצד האקדחים משמשות אף הן מכשיר ליישובם של חילוקי דעות. תופעה ממאירה זו מטילה על בתי המשפט חובה למיגורה המוחלט, ודרכם של בית המשפט להעלות תרומה ראויה היא בין השאר על דרך הטלתם של עונשים חמורים...ואולם המגיפה שפשתה... היא כה קשה וכה ממאירה עד שבתי המשפט חייבים להעלות את תרומתם למלחמה בה על דרך ענישה מרתיעה...."

12.שקלתי לקולא את הודייתו המהירה של הנאשם, אשר חסכה הבאת ראיות, בפרט בנסיבות העניין, בהן המתלונן עזב את הארץ. שקלתי גם את בדידותו של הנאשם בכלא הישראלי, וגם את נסיבות המקרה כמתואר בכתב האישום. לא סברתי כי יש בשביתת הפרקליטות כדי להביא להקלה בעונש.

13.אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים :

                                 א.         מאסר בפועל למשך  75 חודשים, החל  מיום מעצרו 23.8.10.

                                 ב.         מאסר על תנאי למשך 24 חודשים, בתנאי שלא יעבור משך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירה בה הורשע בתיק זה או כל עבירת אלימות .

  זכות ערעור תוך 45 יום לביתהמשפט העליון.

<#9#>