מדינת ישראל נ' סעדה(עציר)

הכרעת דין

כתב האישום ותשובת הנאשם

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שבעה אישומים שעניינם התפרצות לדירות מגורים וגניבה מהן. הנאשם אינו חולק על מעורבותו באישומים 6,7 וממקד טיעונו ביחס לאישומים 1-5 בלבד.

ביחס לאישומים בהם כופר הנאשם, טענתו היא כי הודאתו בהם אינה הודאת אמת. הנאשם טוען שהודה בכל האישומים מושא כתב האישום בשל הבטחות לשחרור שניתנו לו באם יודה. לאור הבטחות אלו הודה הוא הודאה הכוללת הן עבירות שביצע והן עבירות אותן לא ביצע.

תשובת הנאשם לאישום והמסגרת הדיונית לאורה

הנאשם מסר תשובתו לאישום במספר הזדמנויות שונות. בישיבת יום 5.6.12 טען בא כוחו כי "הלקוח בא ואומר לי אני הודיתי כי הבטיחו לי להשתחרר. ישב, לא מישהו שחקר אותו, ישב בחדר אדם איקס שהבטיח לו שחרור" . בישיבת יום 4.7.12 טען בא כוחו כך: "הנאשם מודה רק לגבי ההתפרצות הראשונה שהוא נתפס בה, לגבי אישום אחד. הוא טוען בכל ההתפרצויות האחרות שההודעה שהוא מסר היא נגבתה ממנו בדרך שהיה שם רכז מודיעין. יש טענת זוטא שמהותה שהיה שם רכז מודיעין, דותן מעודה, שנכח בחדר החקירות, הבטיח לו הבטחות ובגלל ההבטחות שדותן מעודה הבטיח לו כגון תודה ואני אשחרר אותך, תגמור תלך הביתה, הוציאו תיקים שבהם לא היה ידוע המבצע בכלל, לא היו מפוענחים, ללא כל ראיה שיכולה לקשור אותו. לטענת הזוטא אני צריך את דותן מעודה ואת גובה ההודעה." לאור טענה זו קבעתי את התיק תחילה למשפט זוטא.

בישיבת יום 3.9.13 , אשר נקבעה לשמיעת משפט הזוטא, נטען כי רק עתה הוסדר הייצוג והמאשימה לא הביאה את עדיה, שכן הסנגור הודיע לה שאינו ערוך לדיון. במועד זה טען הסנגור כי הוא מבקש לחקור במסגרת משפט הזוטא שוטר נוסף בשם אורן ארזי. כן טען הסנגור כי יגיש בקשה עם שמות נוספים. דחיתי הדיון לשמיעת משפט הזוטא, תוך הבעת מורת רוח.

בישיבת יום 27.11.12 ניתנה גרסה חדשה והפעם טען הסנגור כי הוא "מבהיר הטענה שמעודה לא נכח פיזית אלא היה בשיחה טלפונית עם החוקר אורן ארזי או אלי מינקוביץ. אין לי שום טענה לגבי גביית ההודעה". ב"כ המאשימה התנגד לטיעון חדש זה וטען כי בדיון הקודם נטען ביחס לשוטר מעודה כי נכח בחדר והנה נטען לגביו כי מדובר בשיחת טלפון. דחיתי ההתנגדות, בשל השלב הראשוני של הדיון תוך שציינתי שנושא זה יובא בחשבון בסוגיית המשקל שיש להעניק לטענת הנאשם.

ואכן התברר מייד שהתנגדות המאשימה לא הייתה במקומה, שכן מיד לאחר מכן העיד רס"מ דותן מעודה, אשר אישר קיומה של שיחת טלפון בינו לנאשם ביום מתן ההודאה ואף הודה שיעץ לו להודות בעבירות שביצע בשל יחסי קרבה שבין משפחותיהם. לשאלת בית המשפט אישר ב"כ המאשימה שידע דברים אלו מראש אך לא הייתה תשובה בפיו מדוע לא העלה דברים אלו על הכתב ומדוע לא מסרם להגנה קודם לכן. מכאן, שבהיעדר מחלוקת ביחס לעצם קיומה של שיחה זאת, לא ראיתי חשיבות ראייתית לעובדה שהנאשם מסר גרסה זאת בשלב מאוחר. למעלה מהדרוש אציין כי עובדה זו נעוצה לדעתי בכך שהנאשם סיכם עם באי כוחו בדבר הייצוג רק בשלב מאוחר ונראה שקודם לכן לא גובש קו הגנה ברור ומדויק.

במהלך שמיעת משפט הזוטא טען הסנגור (בישיבת יום 14.1.13) כי " אני מסכים, לאור ההתפתחויות במהלך משפט הזוטא, ולנוכח הטענה כי אף [אם] הודאתו של הנאשם תתקבל כקבילה, אנו נטען שהודאתו אינה הודאת אמת, למעט אישום 6.". לאור עמדה זו הוריתי על שמיעת טענת הזוטא כחלק משמיעת מלוא הראיות.

קו ההגנה בו נקט הנאשם

כאמור, טיעונו של הנאשם הוא שהודה בכל האישומים בשל הבטחה שניתנה לו על ידי המשטרה, לפיה ישוחרר אם יודה. יחד עם זאת לא טען הנאשם לפסילת הודאותיו בשל הבטחה זו, אלא בעדותו (ובסיכומיו) הודה באישומים 6,7 וכפירתו באישומים 1-5 התבססה על הטענה, לפיה בשל ההבטחה כאמור הודה הודאת שווא בעבירות שלא ביצע. יובהר כי הסנגור הבהיר מפורשות לשאלתי כי אינו טוען לפסילת ההודאה, אלא טענתו היא שההודאה אינה אמת ביחס לאישומים 1-5. ביחס לאישומים 6,7 הודה בהם הנאשם כאמור חרף הטענה בדבר הבטחה לשחרור.

בהתייחס להיכרותו של הנאשם את פרטי העבירות, טען הסנגור שמקורה בקצין החקירות אשר "הכתיבם" לנאשם. הסנגור הדגיש כי חומר החקירה אינו כולל כל תיעוד של השלב שבין הכחשת הנאשם אירוע בודד בו נחקר ועד שהסכים לצאת ולשחזר עבירות רבות וטען כי חסר זה פועל לטובת הנאשם ומתיישב עם הבטחה. הסנגור אף טען כי במהלך השחזור המצולם ניתן למצוא חיזוקים לטענה לפיה ניתנו הבטחות לנאשם וכן לכך שהנאשם אינו מכיר פרטים רבים אודות האירועים. לאור כל אלו ביקש הנאשם לקבוע שהודאתו באישומים 1-5 אינה אמת.

תשובת המאשימה לקו ההגנה

המאשימה טענה כי הודאתו של הנאשם משקפת שליטה של ממש בפרטי האירועים באופן שאינו מתיישב עם אפשרות להודאת שווא, לרבות הודאתו באירועים שכלל לא היו ידועים למשטרה באותו מועד. המאשימה חלקה על טענת הנאשם, לפיה הובטח לו דבר מה וטענה כי הודאתו ניתנה עקב רצונו לכפר על מעשיו ללא כל מעורבות פסולה מצד אנשי המשטרה. המאשימה הפנתה לכך שהנאשם הודה אף בחקירותיו לאחר השחזור ולכך שטען בהליכי המעצר בעניינו כי הודאתו משקפת חרטה ורצון לכפר על מעשיו.

יחד עם זאת לא נמצאה תשובה כלשהי בפי המאשימה להיעדר תיעוד ביחס לרגע בו החליט הנאשם להודות במספר רב של עבירות ולצאת לשחזור מצולם, זולת אמירה לפיה "אין ספק שמזכר פה היה חוסך את כל הטענות".

השאלות הטעונות הכרעה

לאור עמדת הנאשם והראיות שנשמעו, השאלות הטעונות הכרעה הן:

האם ניתנה לנאשם הבטחה כלשהי, ואם כן מהי .

האם קיים במקרה זה חשש לקיומה של הודאת שווא.