30 חודשי מאסר לאחר הסדר טיעון בגין משיכת כספים במרמה מקופת גמל

1.         הנאשמת הורשעה, על יסוד הודאתה ובמסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, זיוף בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), התחזות כאדם אחר (ריבוי עבירות), שימוש במסמך מזויף (ריבוי עבירות), סיוע לקבלת דבר במרמה (ריבוי עבירות) וסיוע לנסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות (שתי עבירות) - והכל כמפורט בכתב האישום המתוקן שהוגש בעניינה ובהכרעת הדין.

2.         בתמצית, ועל פי כתב האישום המתוקן עסקינן בפרשת "עוקץ" בה הייתה מעורבות הנאשמת. הנאשמת קשרה קשר עם נאשם אחר בשם אברהם רימון (כנגדו הוגש כתב אישום נפרד, להלן - רימון) וסוכם כי תסייע בידו למשוך במרמה כספים שנצברו בקופות גמל על שם גב' מ.א. בניהול כלל גמל בע"מ (להלן בהתאמה - תוכנית המרמה, המתלוננת וכלל). כחלק מתוכנית המרמה ביצעה הנאשמת מספר רב של פעולות לרבות התייצגות בפני גורמים שונים כמתלוננת, זיוף חתימת המתלוננת על מסמכים שונים, ביצוע פעולות שונות אל מול תאגידים בנקאיים ופעולות נוספות. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, כתוצאה מכל אותן פעולות שביצעו הנאשמת ורימון, העבירה חברת כלל לחשבון בנק שפתחה הנאשמת במרמה כשניים וחצי מליון שקלים. בהתייחס לחלקה של הנאשמת ברווחי תוכנית המרמה, צוין כי בעבור הסיוע שסיפקה לרימון, קיבלה ממנו במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, אלפי שקלים בעבור הפעולות שביצעה. בנוסף, נושים שדרשו מהנאשמת פרעון חוב בסך 120,000 ש"ח פסקו מלדרוש פירעון החוב.

3.         במסגרת הסדר הטיעון המקורי שהוצג, עתרו הצדדים בהסכמה להטלת עונש של שלוש שנות מאסר על הנאשמת, כאשר עונש זה כולל הפעלת מאסר מותנה בן 12 חודשים באופן שחציו יופעל במצטבר וחציו בחופף, וכן עונש מותנה. טרם ניתן גזר הדין, ונוכח הסדר טיעון שגובש עם רימון ולאחר הרשעתו, עתרו הצדדים ל"עדכון" הסדר הטיעון באופן שעתירתם המשותפת תהא להטלת עונש של 30 חודשי מאסר על הנאשמת וכן עונש מותנה. הצדדים נימקו את אותה הפחתה בת 6 חודשים ביחס להסדר הטיעון המקורי ביחס הראוי לשיטתם בין עתירתם העונשית המשותפת של הצדדים בעניינו של רימון (עתירה להטלת עונש של 5 שנות מאסר) לבין עתירתם בעניינה של הנאשמת. נטען כי אורך תקופת המאסר אותה תרצה הנאשמת צריך להיות כמחצית מתקופת המאסר לו יעתרו הצדדים בהסכמה בעניינו של רימון.

4.         התובעת, עו"ד ליהי מלצמן, בטיעון מפורט ומאוזן, הציגה את השיקולים השונים שהובילו לתיקון כתב האישום ולהסדר הטיעון. הוסבר כי הסדר הטיעון משקף את הראיות הקיימות באשר להיותה של הנאשמת מסייעת לרימון, ולא ככזו אשר הגתה או הייתה מסוגלת להוביל את ביצועה של תוכנית המרמה. עוד התייחסה התובעת לחלקה המצומצם של הנאשמת בגריפת רווחי תוכנית המרמה ולהתרשמות המאשימה כי הנאשמת לא התעשרה בעקבות הצלחת תוכנית המרמה זה אלא המשיכה לנהל אורח חיים דל. לשיטת המאשימה, הנתונים שפורטו לעיל העולים מתוך חומר הראיות, לצד נתוניה האישיים הלא פשוטים של הנאשמת, ולצד המשמעות שיש ליתן להודאתה, חרטתה, והחסכון הניכר בזמן שיפוטי - צריכים להוביל לאימוץ הסדר הטיעון.

5.         הסניגורית, עו"ד אורית חיון, הייתה שותפה לעמדת המאשימה כי התיקונים שנעשו בכתב האישום, ועיקרם המרת "מעמדה" של הנאשמת ממבצעת בצוותא למסייעת, משקפים את העולה מחומר הראיות. עוד התייחסה הסניגורית לרקע למעורבותה של הנאשמת בתוכנית המרמה (על פי גרסת הנאשמת), לעברה של הנאשמת כמכורה לסמים משך שנים רבות ולמאמציה המוצלחים לצאת ממעגל הסמים. כתמיכה בטיעון זה, הגישה הסניגורית שני דוחות מאת המרכז לטיפול בנפגעי סמים בחדרה, המתארים את ההליך הטיפולי והאישי אשר עברה הנאשמת. באשר לרף הענישה אשר גובש בהסדר הטיעון - נטען כי ההסדר איננו מקל ביחס לרף הענישה המקובל במקרים דומים, ובשים לב לכל אותם נתונים עליהם עמדו הצדדים - יש מקום לאימוץ הסדר הטיעון.

6.         עסקינן בתוכנית מרמה מורכבת ומסועפת, אשר חלקה של הנאשמת בה, בתפקידה כמסייעת, הינו חלק בלתי מבוטל, וזאת כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן. באם המעשה העברייני לבדו (היקף פעולות המרמה, התחכום הרב והצלחתה החלקית של התוכנית) היה עומד לבחינתי, נראה היה כי הרף העונשי היה מוצב במקום גבוה יותר באופן ניכר מהמקום בו הוצב על ידי הצדדים.

            יחד עם זאת, ומעבר לבחינת המעשה העברייני, הצדדים הציגו מגוון רחב של שיקולים אשר בראיית המכלול - מובילים למסקנה כי יש מקום לאימוץ הסדר הטיעון. מדובר הן באותם שיקולים אשר הובילו לתיקון כתב האישום והמרת "מעמדה" של הנאשמת ממבצעת בצוותא למסייעת, והן באותם שיקולים הנוגעים לנסיבות חייה של הנאשמת, לשנים הארוכות בהן הייתה מכורה לסמים, ולהיותה, כך על פי טיעוני הצדדים, סוג של כלי שרת בידיהם של אחרים ובעיקר בידיו של רימון. יש אף לזכור, כשיקול משמעותי לאימוץ הסדר הטיעון ולאותה הקלה עונשית משמעותית, כי הנאשמת הודתה עוד טרם נשמעו עדים, נטלה אחריות על מעשיה, וחסכה בזמן ציבורי יקר. אציין בהקשר זה כי מדובר בכתב אישום המונה עשרות עדים, כך שמדובר, לצד השיקולים האחרים, בחסכון משמעותי בזמן ציבורי.

            אוסיף כי עתירתם המשותפת של הצדדים לענישה שאינה כוללת רכיב כספי אינה עתירה שגרתית. מדובר בתוכנית מרמה אשר הצלחתה החלקית בלבד הובילה לקבלה במרמה של כשניים וחצי מליון ש"ח מחברת כלל. היה בכך, לכאורה, כדי להצדיק הטלת רכיב כספי כחלק מענישת הנאשמת. אם בכל זאת החלטתי לקבל את ההסדר ולהימנע מהטלת ענישה כספית, עשיתי כן בעיקר בשל העובדה כי חלקה של הנאשמת ברווחי תוכנית המרמה היה מינורי, ולמעשה - על פי סעיף 19 לכתב האישום המתוקן הסתכם באלפי שקלים בלבד שנתן לה רימון מעת לעת, ובהסרת דרישת הנושים כי תשלם חוב כספי נוסף, מבלי שפורט כיצד ומדוע הוסרה אותה דרישה.

7.         בשים לב לאמור לעיל, מצאתי לאמץ את הסדר הטיעון, ולגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:

            א. 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, החל מיום מעצרה - 17.2.10.

            ב. אני מפעיל המאסר המותנה בן 12 החודשים שהוטל על הנאשמת במסגרת ת.פ 1236/08 בבית משפט השלום בחדרה, חציו בחופף וחציו במצטבר למאסר אותו הטלתי בסעיף א'.

            סך הכל תרצה הנאשמת 30 חודשי מאסר, החל מיום מעצרה - 17.2.10.

            ג. 10 חודשי מאסר אולם הנאשמת לא תישא עונש זה אלא אם תעבור תוך 3 שנים מיום שחרורה, אחת העבירות בהן הורשעה.

            ד. המוצגים: פאה, תעודת זהות מזויפת, פנקס המחאות מזוייפות - יושמדו. יומן ומחברת יוחזרו לנאשמת, וכן מסמכים שנתפסו בארנקה.

ניתנה היום,  כ"ז תשרי תשע"א, 05 אוקטובר 2010, במעמד הצדדים.