אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תורתי ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

תורתי ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 11/06/2017 | גרסת הדפסה

ת"צ
בית המשפט המחוזי באר שבע
18264-02-16
04/06/2017
בפני השופטת:
שרה דברת

- נגד -
המבקשים:
1. אגדי תורתי
2. אורנה תורתי רגפורקר
3. לימור אהרוני

עו"ד אגדי תורתי
המשיבים:
1. בנק הפועלים בע"מ
2. בנק אוצר החייל בע"מ
3. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

עו"ד הראל שחם
עו"ד שרון לובצקי הס
פסק דין
  1. בפני בקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית.

  2. המבקשים, אגדי תורתי, אורנה תורתי (רגפורקר) ולימור אהרוני (להלן - "המבקשים") הגישו ביום 9.2.2016 בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בנק הפועלים בע"מ, בנק אוצר החייל בע"מ, והבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן – "המשיבים"). בבקשה נטען, כי במסגרת הסדר החוב של חברת אי.די.בי חברה לאחזקות בע"מ, התקבל בחשבונם תקבול במזומן ביום 25.8.14 (להלן – "תקבול אי.די.בי"). עם זאת, המשיבים סיווגו תקבול זה כ"ריבית" במקום כ"רווח הון" בטופס אישור ניכוי מס במקור לשנת המס 2014 (להלן – "טופס 867"). בשל סיווג זה, לא יכלו המבקשים לקזז סכום זה כנגד הפסדי הון צבורים משנים קודמות, ועל כן נגרם להם נזק הנע בין 6,936 ש"ח ל - 24,983 ש"ח. הבקשה הוגשה בשם כל הזכאים לתקבול אי.די.בי. אשר תקבול זה הוגדר עבורם כריבית ואשר להם הפסדי הון צבורים משנים קודמות, והוערכה בסך של כ - 15.5 מליון ש"ח עבור כלל חברי הקבוצה.

     

  3. בעקבות מגעים להסדר שהתקיימו בין הצדדים, הוגשה ביום 2.12.16 בקשה לאישור הסכם פשרה, בו הסכימו הצדדים, כי תוך 60 יום ממועד אישור הסדר הפשרה ישלחו המשיבים הודעה ללקוחות אשר קבלו ביום 25.8.14 את תקבול אי.די.בי, ואשר בנוסף לכך שלפו טופס 867 (בכל הנוגע ללקוחות בנק הפועלים) או צפו בטופס 867 במערכות המחשב או בסניף הבנק (בכל הנוגע ללקוחות בנק אוצר החייל והבנק הבינלאומי הראשון לישראל). במסגרת הודעה זו, ידעו המשיבים את הלקוחות אודות האפשרות לקבל החזר כספי ויצורף להודעה טופס 867 שיכלול שינוי סיווג של תקבול אי.די.בי מסיווג "הכנסה מרבית" לסיווג של "רווח הון". כל אחד ממקבלי ההודעה אשר הגיש לשלטונות מס ההכנסה דוחות בגין שנת המס 2014, יש לו הפסדי הון צבורים לתום שנת 2013, וצפוי לקבל החזר מס כתוצאה משינוי הסיווג של תקבול אי די בי, יהיה זכאי לקבל מהמשיב הרלוונטי לגביו החזר כספי, בסך החזר המס שיוכל לקבל (עד 1000 ש"ח) או בסך של 1000 ש"ח ללקוח (בגין עלות תשלום למייצג עבור תיקון הדו"ח), הנמוך מביניהם. ההחזר הכספי ישולם למקבלי ההודעה אשר ימציאו למשיב הרלוונטי לגביהם, תוך 60 ימים מקבלת ההודעה, אישור מטעם המייצג בפני רשויות המס כי מתקיימים לגבי הלקוח תנאי ההחזר ומהו גובה ההחזר הצפוי, או הצהרה חתומה של הלקוח בפני עו"ד כי מתקיימים בו שלושת תנאי ההחזר, בצירוף שומות מס המעידות על כך. ההחזר הכספי יבוצע לחשבון הבנק אליו שולמה התמורה תוך 60 יום מהמועד האחרון לקבלת האישורים.

    הצדדים הוסיפו והמליצו, כי הגמול למבקשים יעמוד על סך של 70,000 ש"ח ושכר הטרחה לבאי כוח המבקשים יעמוד על סכום של 210,000 ש"ח, כאשר בנק הפועלים ישא ב2/3 מסכום זה והמשיבים האחרים ישאו ביתרת הסכום. הצדדים טענו, כי הגמול ושכר הטרחה המוצעים הינם סבורים וראויים בנסיבות העניין, לנוכח ההערכות בגין התועלת הצפויה לציבור כתוצאה מהסדר הפשרה, כאשר לפי בדיקות המשיבים, סך זיכוי המס הרלוונטי הינו 770 אלף ש"ח ביחס למשיב 1 ו - 440 אלף ש"ח ביחס למשיבים 2-3.

    הצדדים ביקשו לקבוע כי בנסיבות העניין אין צורך במינוי בודק. לטענתם, המדובר בהסדר פשרה פשוט יחסית הנתמך בתצהירי המשיבים וניתן לבחון את סבירותו גם ללא בודק. ההסדר יביא לקבלת פיצוי מלא ביחס לזכות חברי הקבוצה להחזר מס והעלות הכרוכה בקבלתו, ועל כן הערכת התועלת בהסדר הפשרה לקבוצה הינה ברורה. גם סכום הפשרה הנמוך והרצון למנוע עלויות אשר יכבידו על הצדדים ועלולות לסכל את הסדר הפשרה מצדיקים את הרצון לחסוך את ההשקעה הכספית במינויו של בודק.

     

  4. בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן - "החוק") והוראות תקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע - 2010, הוריתי ביום 8.1.17 על פרסום דבר הגשת הבקשה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה בשפה העברית, ועל משלוח הודעות בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה ליועץ המשפטי לממשלה, מנהל בתי המשפט, והמפקח על הבנקים. כן קבעתי, כי אתייחס לבקשה שלא למנות בודק לאחר חלוף המועד להגשת התנגדויות לאישור הסכם הפשרה.

    הצדדים פרסמו מודעה בשני עיתונים יומיים והעבירו את הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה, מנהל בתי המשפט והמפקח על הבנקים. ביום 18.4.17 הודיע ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי הוא מותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט מבלי להביע עמדה לגופו של ההסדר. מנהל בתי המשפט והמפקח על הבנקים לא העבירו התייחסות הנוגעת לבקשה, ואף לא הוגשו התנגדויות כלשהן להסדר. לאור זאת, ביקשו הצדדים מתן פסק דין בבקשה.

     

    דיון

  5. אין דומה הסכם פשרה בתובענה ייצוגית להסכם פשרה בתובענה רגילה:

    "בניגוד לפשרה המסיימת הליכים בתובענה רגילה אשר אינה יוצרת מעשה בית דין כלפי מי שלא היו צד להליך, פשרה בתובענה ייצוגית או בבקשה לאישור תובענה כייצוגית מכריעה בזכויותיהם של כל חברי קבוצת התובעים המיוצגים בה מבלי שנטלו חלק בעיצובה (ראו, סעיפים 24, 19(ג)(2)(ו) ו- 19(ד) לחוק תובענות ייצוגיות; וכן, אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענות ייצוגיות" משפטים מ"א 5, 6, 10 (2011) (להלן: פשרה בתובענות ייצוגיות)). מאפיין ייחודי זה של פשרות בתובענות ייצוגיות או בבקשות לאישורן, בצירוף העובדה שבמקרים רבים עלול להיווצר ניגוד עניינים בין חברי קבוצת התובעים המיוצגים ובין מי שביקש לייצגם, מוליד חשש כי הצדדים לתובענה ייצוגית או לבקשה לאישור תובענה כאמור יסכמו ביניהם על מתווה פשרה שיטיב עמם על חשבון חברי הקבוצה המיוצגת" (רע"א 1644/15 גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל, עמ' 8 (פורסם בנבו) (27.5.15)).

    על מנת להתמודד עם חשש זה, קבע החוק נהלים ייחודיים המסדירים את הליך אישורו של הסכם פשרה בתובענה ייצוגית, ואשר נועדו לודא כי הסכם פשרה מעין זה יאושר על ידי בית המשפט רק לאחר שיעבור בחינה מקיפה של הגורמים הרלוונטיים וימצא כי אכן יש בו כדי להיטיב עם כלל הקבוצה המיוצגת.

    כך, קובע סעיף 18(ג) לחוק כי אם מוגשת לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה, והוא אינו מוצא לנכון לדחותה על הסף, על בית המשפט להורות על פרסום ההודעה ועל משלוח העתקים שלה ליועץ המשפטי לממשלה, מנהל בתי המשפט, ובעלי תפקידים רלוונטיים נוספים. קיים זמן קצוב בו יכולים גורמים המתנגדים להסכם הפשרה להגיש התנגדות לאישורו, ועל בית המשפט לשקול התנגדות זו בעת החלטתו האם לאשר את הסדר הפשרה. כמו כן, סעיף 19(ב) לחוק קובע כי בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה טרם קבלת חוות דעת מבודק, אדם בעל מומחיות בתחום התובענה הייצוגית אשר מונה על מנת להביע את דעתו ביחס להסכם הפשרה המבוקש, אלא אם כן סבר כי חוות דעת זו אינה נדרשת "מטעמים מיוחדים שיירשמו". מינוי הבודק נועד לסייע לבית המשפט, אשר נחשף עד אותה העת רק למידע שהצדדים בחרו להביא בפניו, ו"לבצע "פיקוח מוגבר" על הסדר פשרה, על מנת לוודא כי הסדר זה אינו מיטיב עם התובע על חשבונם של חברי הקבוצה" (בש''א (מחוזי ת"א) 8288/06 פלד נ' שטראוס-עלית אחזקות, עמ' 11 (פורסם בנבו) (4.8.08)).

    סעיף 19(א) לחוק מוסיף וקובע, כי על בסיס המידע המובא לפניו יבחן בית המשפט את הסדר הפשרה ולא יאשרו אלא אם כן הוא סבור "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". על החלטת בית המשפט בעניין אישור או דחיית הסכם הפשרה להיות מנומקת ולהתחשב, בין היתר, לשאלת הפער בין הסעד המוצע בהסכם הפשרה לסעד הצפוי אילו התובענה היתה מוכרעת לגופה לטובת הקבוצה; ההתנגדויות שהוגשו; השלב בו מצוי ההליך; הסיכויים והסיכונים בהמשך ניהול התובענה; יתרונותיו וחסרונותיו של הסכם הפשרה; ועוד (סעיף 19(ג) לחוק).

     

  6. ומן הכלל אל הפרט.

    הבקשה לאישור תובענה ייצוגית עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית (ראה פירוט ברע''א 2128/09 הפניקס נ' עמוסי, עמ' 11 (פורסם בנבו) (5.7.12)). המדובר בתביעה נגד תאגיד בנקאי בעניין הנוגע לקשר בינו לבין לקוח, ועל כן הבקשה נכנסת לגדרו של פרט 3 לתוספת השניה לחוק, הקובע את העניינים בגדרם ניתן להגיש תובענות ייצוגיות. התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, שכן היא כוללת את כלל הנהנים מהסדר אי.די.בי שלא יכלו לקבל החזרי מס בשל הסיווג המוטעה. ישנה אפשרות סבירה שהשאלות הנידונות יוכרעו לטובת הקבוצה, שכן על פני הדברים אכן המדובר בסיווג מוטעה בטופס 867 שמנע מחברי הקבוצה אפשרות לקזז את התקבול כנגד הפסדי הון צבורים. התובענה הינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הקיימות, שכן המדובר בקבוצה גדולה בעלת שאלות משותפות וגובה ההחזר המגיע לכל חבר קבוצה אינו מצדיק ניהול הליך עצמאי. ולבסוף, התרשמתי כי עניינם של כלל חברי הקבוצה יוצג בדרך הולמת ובתום לב.

    כמו כן, שוכנעתי, כי הסכם הפשרה הינו סביר וראוי ועל כן יש לאשרו. הסכם הפשרה מוודא כי כל הנהנים מהסדר אי.די.בי אשר לא זכו לניכוי מס כנגד הפסדי הון צבורים יקבלו הודעה בדבר האפשרות לקבל את החזרי המס האמורים, כמו גם את הטופס הנדרש לצורך קבלת ההחזר, ועל כן יוכלו לקבל את מלוא החזרי המס שנמנעו מהם בשל הסיווג המוטעה של תקבול אי.די.בי. ההסדר אף מסדיר קבלת פיצוי בגין העלות הכרוכה בקבלת החזר המס או, לחילופין, קבלת פיצוי בגין החזר המס האבוד בנסיבות בהן גובה ההחזר הצפוי הינו נמוך ואינו מצדיק את עלות הטיפול בהחזר מול רשויות המס. נגד הסכם הפשרה לא הוגשו התנגדויות כלשהן, ורשויות המדינה אליהן נשלח אף הן לא הביעו התנגדות לאישורו. על כן, המדובר בהסדר פשרה, אשר יש בו כדי להיטיב עם חברי הקבוצה ולפתור באופן מיטבי את הבעיה בשלה הוגשה התובענה היצוגית, ובנסיבות אלה קבלת הסדר הפשרה הינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת בין הצדדים.

    בנסיבות העניין, סבורה אני כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה המבוקש גם ללא מינוי בודק. המדובר בהסכם פשרה שאינו מורכב, המסדיר הליך במסגרתו יזכו הזכאים לקבלת מלוא החזר המס שנשלל מהן בשל הטעות שנעשתה על ידי המשיבים. כמו כן, לא הוגשה התנגדות כלשהי או בקשה למינוי בודק על ידי מי מהגורמים אשר הבקשה הועברה לידיעתם. בנסיבות אלה, איני רואה הצדקה להוצאה הכספית הכרוכה במינוי בודק כמו גם לעיכוב באישור הבקשה שיגרם על ידי מינוי זה.

     

  7. כאמור, הצדדים כללו בהסכם הפשרה בקשה לקבוע כי הגמול למבקשים יעמוד על סך של 70,000 ש"ח ושכר הטרחה לבאי כוח המבקשים יעמוד על סכום של 210,000 ש"ח. בעניין הגמול למבקש בתובענה ייצוגית ובא כוחו נקבע, כי -

    "מוסד התובענה הייצוגית הוא בעל חשיבות ניכרת בצמצום הפער האינהרנטי שקיים בין התמריץ הפרטי לעשיית שימוש במערכת אכיפת החוק האזרחית לבין התמריץ החברתי הכולל לעשיית שימוש שכזה, והוא מאפשר שכלולן של תביעות שקיים אינטרס חברתי כי יוגשו, אך בשל בעיית תמריצים לא היו מוגשות לולא מוסד זה... בכך מוגשמים גם ערכים של יעילות, חיסכון בהליכים, אחידות בפסיקה ומניעה של ריבוי תביעות... תכליות חשובות אלה, מצדיקות כי יינתן תמריץ לתובע הייצוגי, החורג מתמריציו הנובעים מן האפשרות לזכות בתביעה, שפעמים רבות, הינם נמוכים מתוחלת ההשקעה בהגשת התביעה, כדי שזה יפעל להוצאתה אל הפועל. מעבר לכך, נועד הגמול הניתן לתובע הייצוגי לפצותו על עמלו, מאמציו והשקעתו, בהביאו לפתחו של בית המשפט עניין שיש לו השפעה על קבוצה גדולה של אנשים, ועל הסיכון שנטל על עצמו במקרה שבו התביעה תידחה... על רקע זה, נקבע בסעיף 22(א) לחוק תובענות ייצוגיות, כי על בית המשפט לפסוק גמול לתובע המייצג במקרה שבו נתקבלה התביעהובמקרים מיוחדים, גם במקרה שבו בקשתו לא אושרהמטעמים מיוחדים שיירשמו. מן הצד השני, בעת דיון בשאלת הגמול, יש לתת את הדעת גם לרצון שלא לעודד תובענות סרק, ובמקרים שבהם מנוכה הגמול מן הפיצוי לשאר חברי הקבוצהלרצון שלא לכרסם יתר על המידה בפיצוי הניתן לשאר חברי הקבוצה" (ע"א 7094/09 ברוזובסקי הובלות נ' איתוראן איתור ושליטה, עמ' 8-9 (פורסם בנבו) (14.12.10)).

    סעיפים 22 ו- 23 לחוק, אליהם מפנה גם סעיף 19 הנוגע לאישור הסכם פשרה, קובעים כי בעת קביעת גמול לתובע המייצג יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשאלת הטרחה של התובע המייצג והסיכון שלקח על עצמו; התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה; ומידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית. בעת קביעת גמול לבא כוח התובע יבחן בית המשפט את התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה; מורכבות ההליך, טרחת עוה"ד, ההוצאות שהוציא והסיכון שנטל על עצמו; מידת החשיבות הציבורית בתובענה הייצוגית; האופן בו נוהל ההליך והפער בין הסעדים הנתבעים לאלה שנפסקו בסופו של יום.

    במקרה שכאן, מידת הטרחה של המבקשים ובאי כוחם הינה מועטה יחסית, בשים לב לכך שההליך לא נוהל לגופו אלא הסתיים בפשרה בשלב מוקדם יחסית. עם זאת, המדובר בתובענה שהביאה תועלת ברורה לחברי הקבוצה, במובן זה שהיא מעניקה לחברי הקבוצה מנגנון פשוט לקבלת מלוא החזר המס המגיע להם ולכיסוי ההוצאות הנדרשות להשגת ההחזר. גובה החזר המס הכולל מוערך בכ - 1,200,000 ש"ח. ההליך נוהל באופן ראוי והצדדים השכילו לגשר על הפערים ביניהם ולהגיע לפשרה, אשר יש בה כדי להיטיב עם כלל הצדדים, במסגרתה הוסכם אף גובה הגמול למבקשים ושכר הטרחה לבאי כוחם. אשר על כן, אני סבורה כי גובה הגמול ושכר הטרחה עליהם הוסכם הינם ראויים.

     

  8. סוף דבר, אני מוצאת כי יש לאשר את הסכם הפשרה, כפי שהוא מפורט בהודעת הצדדים מיום 2.12.16, ואני נותנת לו תוקף של פסק דין.

    המשיבים ישלמו למבקשים גמול בסכום של 70,000 ש"ח, וכן ישלמו לבאי כוחם שכר טרחה בגובה של 210,000 ש"ח, כאשר בנק הפועלים ישא ב2/3 מתשלומים אלה ובנק אוצר החייל והבנק הבינלאומי הראשון לישראל ישאו ב1/3 מהתשלומים.

    הצדדים יפרסמו מודעה בעיתון יומי בה תפורט החלטה זו, בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק. נוסח המודעה יובא לאישור בית המשפט תוך 7 ימים והמודעה תפורסם תוך 7 ימים מיום אישור הנוסח על ידי בית המשפט.

     

     

     

     

     

    ניתן היום, י' סיוון תשע"ז, 04 יוני 2017, בהעדר הצדדים.

     

    תמונה 3

    שרה דברת, שופטת

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ