10 חודשי מאסר בגין גידול קנאביס לצרכים קוסמטיים

ביום 11.5.14 הודה הנאשם והורשע לפי כתב האישום שהוגש בפברואר 2014, בביצוע עבירות של גידול סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, והחזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית. בהתאם להסדר, הופנה הנאשם לעריכת תסקיר שירות המבחן.

מעשי הנאשם:

במהלך מספר חודשים עד למעצרו ביום 30.1.14, הקים והחזיק הנאשם "מעבדה משוכללת" לגידול קנביס, בדירה בתל-אביב אותה שכר. המעבדה כללה ציוד רב וחומרים שנדרשו לגידול השתילים, ובעת המעצר נתפסו בה 176 שתילי קנביס בשלבי גידול שונים, עלים ופרחים שמהם היו בשלבי ייבוש, ובסך הכל קנביס במשקל כולל של 16.77 קילוגרם נטו.

נסיבות הקשורות בעבירה – מתחם העונש ההולם:

1. כידוע, פגיעתם של הסמים בחברה אינה נקודתית, אלא משתרעת על מרחבים וזמנים נרחבים: נפגע הצרכן המתמכר, נפגעת משפחתו, נפגעים אלו הניזוקים מפעילותו הפלילית של הצרכן המבקש לספק את הדחף לסם, ובנוסף – מעגלי היצור והשיווק של הסם מייצרים כשלעצמם פעילות עבריינית הנלווית לעצם העיסוק בסם, והרווחים העצומים מגיעים לעתים קרובות לארגוני פשע וטרור ומאפשרים את פעילותם הפוגענית.

2. במקרה דנן מדובר בגידולו של סם "קל" מסוג קנביס, כך שחלקם של הנזקים המלווים את העיסוק בסמים אחרים אינם רלוונטיים. עם זאת, גם פעילות זו אסורה ומזיקה, ויש אפוא לבחון את היקפיה, הפוטנציאליים והקונקרטיים.

3. מדובר בביצוע עבירה מתוכננת, שבוצעה לאורך זמן תוך השקעת מחשבה ומשאבים, כפי שמעידים התצלומים של ה"מעבדה". הכמות בה מדובר היא של שתילים רבים מאוד, וכך גם כמות הסם היא עצומה, ואין כמראה עיניים – תיעוד צילומי של המעבדה וכמות הסם (תע/1). עם-זאת יש לזכור, כי בעוד שהמחוקק קבע כי כל חלק מצמח הקנביס הוא "סם", נצרכים בפועל רק חלקים מסוימים של הצמח.

4. גידול הסם וייצורו נעשו על-ידי הנאשם באופן "תעשייתי", ולדבריו כדי לרקוח מהסם משחות ותכשירים נגד בעיות עור, נשירת שיער וכדומה. הנאשם, שעוסק בהמצאות שונות, ביקש לייצר כך את התכשירים ולמכרם ברווח, לאחר שנקלע למצוקה כלכלית קשה (מובא מפיו בהודעתו נע/3 ובתסקיר, ודבריו נתמכים במיצוי אלכוהולי שנתפס במעבדה). גם אם תתקבל טענת הנאשם, שאינה נקיה מתמיהות (בין היתר, לא הוברר כלל מקורו של הכסף הרב שנדרש לשכירת הדירה, להקמה ולתפעול ה"מעבדה") – לא יפחיתו מניעי הנאשם ממידת האשם ומחומרת הנסיבות, שכן הנאשם גידל באופן מתוכנן ובהשקעת עשרות אלפי ₪ סם מסוכן ואסור והתכוון להפיץ את הסם, ולו בדמות תכשירים קוסמטיים. אפנה, מקל וחומר, לקביעה פסיקתית לפיה אפילו כשמטרת הגידול הנה שימוש עצמי רפואי, אין בכך כדי להקל במשמעות המעשים ואין לקבוע מתחם נמוך מהמקובל, וראו עפ"ג 39588-03-14 דגן נ' מ.י. (2014).

5. עיון בפסיקה מלמד כי העונש העיקרי המוטל ברגיל, ובאופן עקיב, בגין החזקת קנביס או גידולו בכמויות בסדרי גודל של קילוגרמים רבים ועד 20 קילוגרם ויותר, הינו של מאסר בפועל, שאינו פחוּת משמונה או עשרה חודשים ועד לשנתיים, וראו למשל ע"פ (נצ') 1371/05 שינגאמונג נגד מ.י. (2006), ע"פ 52810-07-10 עזריה נגד מ.י. (2010), ת"פ (מחוזי מרכז) 32746-11-09 מ.י. נגד ביטון (2010) – לעניין 90 קילוגרם ויותר, ת"פ (מחוזי מרכז) 2456-07-10 מ.י. נ' תבל (2011), ת"פ 29401-11-12 מ.י. נ' לוי (2013), ת"פ 32887-11-12 מ.י. נ' קדשני (2013), ת"פ 31318-06-13 מ.י. נגד בוחבוט (2013), ות"פ 6367-02-14 מ.י. נגד מזרחי (2014). עונשים אלו אכן הולמים את המדיניות הראויה, ויש אפוא לראות בהם מדד כשר של "ענישה נהוגה" לקביעת מתחם העונש ההולם (וראו דברי השופטת ארבל בע"פ 1323/13 חסן נ' מ.י. (2013)).

6. מתחם העונש הראוי, שייקבע כאחד לפי סעיף 40יג לחוק העונשין, תשל"ז-1977, הינו מאסר בפועל בין עשרה לבין עשרים וארבעה חודשי מאסר, כעונש עיקרי.