תיקון רכב ליד הבית באמצע הנסיעה ואמצע יום עבודה הוכר כ"תיקון דרך"

2.                  2.                  על פי כתב התביעה, נפגע התובע ביום 10/8/03 עת נכווה בידו הימנית ממים רותחים אשר פרצו מהמאייד (הרדיאטור) של משאיתו. בכתב התביעה נטען, כי באותו יום "עת נסע התובע במשאית עצר התובע את המשאית בצד הדרך לאחר שהמנוע התחמם. התובע ירד לבדוק את מהות הבעיה ובעת פתיחת הרדיאטור נכווה ממים רותחים שפרצו ממנו".

3.                  3.                  התובע נבדק ואובחן כי הוא סובל מכוויה בכף יד ימין. 

4.                  4.                  המחלוקת בין הצדדים, לצורך פסק דין זה היא,  אם מדובר בתאונת דרכים.

5.                  5.                  ב"כ הנתבעת הודיעה בדיון מיום 23/10/06 כי הנתבעת אינה חולקת על כך שהתובע נכווה ממים חמים, כאשר פתח את המכסה של הרדיאטור. אלא, שטענת הנתבעת היא, שבנסיבות העניין אין מדובר בתאונת דרכים, שכן לא היה מדובר ב"תיקון דרך" שהיא אחת החלופות ל"שימוש ברכב מנועי" כמוגדר בחוק הפלת"ד. לפיכך, דעת הנתבעת היא שמדובר באירוע שארע בחניית הבית בנסיבות שאינן מאפשרות לקבוע, כי מדובר בתאונת דרכים כהגדרתו בחוק הפלת"ד.

עדות התובע

6.                  6.                  מתצהירו של התובע עולה, כי התובע עבד במשאיתו באזור שאינו רחוק מביתו. במהלך העבודה הבחין שמנוע המשאית מתחמם ועצר לבדוק את הבעיה.  התובע הבין שיש למלא מים ברדיאטור. לפיכך, החליט התובע לנסוע לכיוון ביתו, במושב בית שקמה, שם יש לו צינור מים חיצוני, על מנת להוסיף מים לרדיאטור. בהגיעו לחצר הבית פתח התובע את מכסה הרדיאטור ונגרמה הכוויה. התובע נסע משם ישירות לקופת חולים, קיבל טיפול ראשוני וחזר לביתו.

7.                  7.                  בחקירה נגדית הבהיר התובע שהוא נהג במשאית שאינה שלו, ועוסק  בהובלת עפר באזור אשקלון. לדבריו, המשאית חונה בדרך כלל ליד ביתו במשק, והוא פועל בעבודה על פי הוראותיה של גב' מירב פיטוסי, אחת מבעלי החברה בה עובד. ביום התאונה כללה העבודה העמסת עפר באזור שיכונים באשקלון ושפיכת העפר באזור צומת אשקלון, המדובר במרחק של 10 עד 15 דקות נסיעה.

8.                  8.                  התובע הבהיר כי ביצע מספר נסיעות כאלו באותו יום, ובשלב מסוים המשאית החלה להתחמם. זאת, גילה התובע באזור בו שפך את העפר. הוא החליט לנסוע לביתו, ולא לחזור לאתר ממנו העמיס את העפר, משתי סיבות. האחת, מדובר באתר חפירה ולא באתר בניה, והוא לא היה בטוח שיש במקום מים. השנייה, המרחק לביתו, במושב בית שקמה, היה קצר יותר מאשר הדרך חזרה לאתר.

9.                  9.                  התובע המשיך לפרט, כי תחילה עצר בצד, אך כאשר הדבר לא הועיל, החליט לנסוע הביתה, עצר עצירה נוספת בתוך המושב כאשר הטמפרטורה הגיעה מעל לרמה המסוכנת, ולאחר מכן המשיך ישירות אל הברז בחצר המשק.

10.              10.              ב"כ הנתבעת הקשתה על התובע, מדוע לא השאיר את המשאית במקומה, במקום לנסוע ולחמם את המנוע יותר? התובע הסביר שלא היה זה מעשי להביא ג'ריקן מים למקום בו הייתה המשאית. ב"כ הנתבעת המשיכה והקשתה מדוע נסע עד ביתו כאשר יש תחנת דלק בקרבת מקום? התובע הסביר שלא רצה להיכנס לתחנת הדלק, על מנת לא לריב עם בעל התחנה  בשל כך שהוא ממלא מים בלבד ולא קונה דבר (עמוד 18 לפרוטוקול).

11.              11.              התובע המשיך והסביר לשאלות ב"כ הנתבעת שהחנה את המשאית בקרבת הברז. הוא היה אמנם מודע עקרונית לסכנה, אך לא העלה על דעתו שהמים יעופו עליו, אף שהדבר קרה לו בעבר.

12.              12.              התובע לא זכר כיצד הגיע אח"כ לבית החולים, אך זכר שהוא שם מים קרים על הכוויה ונסע לבית החולים. לדבריו, אמו טיפלה בו בשלב הראשון (עמוד 20 לפרוטוקול). המשאית נלקחה מהמקום על ידי החברה.

13.              13.              לעניין המסמך נ/1, שהוא הודעת התובע לחברת הביטוח אודות התאונה, ציין התובע כי אין מדובר בחתימת ידו, אולם לא הכחיש את התוכן האמור בהודעה.

14.              14.              בחקירה חוזרת הבהיר התובע, כי לא נכון לכבות את המנוע כאשר המנוע מתחמם אלא יש להפסיק לנסוע ולתת למנוע לפעול ולא לכבות את המנוע כדי שהטמפרטורה תרד בהדרגה ולא יגרם נזק למנוע. אילו היה מכבה את המנוע והולך לחפש ג'ריקן, כבר היה נגרם נזק למנוע.

עמדות הצדדים - עובדות

15.              15.              בסיכומים התברר שיש מחלוקת כפולה בין הצדדים. האחת, אם יש לקבל את גרסת התובע לעניין נסיבות התאונה. השנייה, מחלוקת משפטית אף אם גרסתו מתקבלת, אם בנסיבות העניין יש לראות בכך תאונת דרכים.